3 תשובות
זה מה שטען דקארט. אפשר להטיל ספק בהכול חוץ מן התודעה (קוגיטו ארגו סום)
שואל השאלה:
זה לא ממש עוזר לי
זה לא ממש עוזר לי
אנונימי
זה נושא מאוד מורכב, במידה ואתה מאמין באלוהים, יהיה די פשוט להציג לכך "הוכחה".
במידה ולא, זה די בלתי אפשרי להוכיח את זה ואפילו יש הטוענים אחרת ממה שאתה מנסה להוכיח, על פי הפילוסוף מרטין בובר לדוגמה, רק העולם החיצון קיים, וה-"אני" זה סוג של אשליה.
תחשוב על זה ככה, האם העולם קיים או שהעולם הוא "פנימי" והוא נמצא אך ורק בראש שלך? או שהוא לא, העולם הוא "חיצון" ואתה מצליח להשיג ממנו מידע בעזרת חושים.
אם העולם בראש שלך, מאיפה קיבלת את הכוח להמציא מציאות כזו בתוך הראש שלך?
יכול להיות שהעולם החיצון הוא אולי אשליה, או חלום, מטריקס, או כל דבר כזה או אחר שבני אדם עשו לו קטגוריה, אבל אם יש לנו חושים שאנחנו מקבלים בעזרתם מידע, אם אנחנו מקבלים את העובדה שמשהו קיים (לאו דווקא "אנחנו" אפילו), זה לא מראה שיש עולם "חיצון"?
בפשטות, העניין הוא הרכבת צורות, איך ה-"אני" יוצר עולם בעל כל מיני צורות, הוא המציא אותם? יכול להיות...
אבל זה מביא אותנו לשאלות נוספות של איך בכלל יש מנגנון המצאה כזה.
בקיצור, זה נושא שאפשר לדון עליו שעות, אז אני ממליצה לך יותר להשתמש בטיעונים שמסתמכים על קיומו של אל (אלוהי הדתות), אתה יכול ללכת על טענות של רנה דקארט שהוזכר פה בתשובה מעליי ולבנות על פי מה שאמר (בעיקר בספר שלו הגיוניות על הפילוסופיה הראשונית) הוכחה לקיום עולם חיצוני:
1. הוכחת עצמיות (הקיום שלי): המשפט המפורסם של דקארט "אני חושב משמע אני קיים".
2. הוכחת האל: ההוכחה האנתרופולוגית (למרות שקל לסתור אותה) שאומרת: עובדה היא שאני יצור מטיל ספק. לפיכך, אפילו אני מודע לכך שאינני יודע הכל. אם כך, הינני יצור בלתי - שלם. אם אני תופס את עצמי כיצור בלתי שלם, סימן שבראשי ישנו מושג של אי שלמות, ומכאן חובה שיהיה לי מושג כלשהו של שלמות. אינני יכול להיות המקור למושג זה, שכן אני הינני יצור בלתי שלם. הבלתי שלם לא יכול ליצור את השלם, שכן הסיבה תמיד שלמה יותר מהתולדה שלה. לפיכך יש ישות שלמה יותר, והיא האל.
חוץ מזה אפשר להשתמש גם בטיעון הקוסמולוגי או בהוכחה ההאונטולוגית.
3. זו הנחה: אלוהים הוא טוב (לפי ההשקפה בתקופה של דקארט האל מכיל טוב אינסופי ומי שמתנגד לכך טיפש, כך גם מאמינים עד היום בדת ובגלל זה ציינתי שיש להתייחס לאלוהי הדתות ולא לאל דאיסטי/פנאתאיסטי וכו'...)
4. הוכחה לקיום עולם חיצוני: לכן, אם אני קיימת ויש אל טוב, הוא לא יתעתע בי ואני יכולה לסמוך על החושים שלי.
במידה ולא, זה די בלתי אפשרי להוכיח את זה ואפילו יש הטוענים אחרת ממה שאתה מנסה להוכיח, על פי הפילוסוף מרטין בובר לדוגמה, רק העולם החיצון קיים, וה-"אני" זה סוג של אשליה.
תחשוב על זה ככה, האם העולם קיים או שהעולם הוא "פנימי" והוא נמצא אך ורק בראש שלך? או שהוא לא, העולם הוא "חיצון" ואתה מצליח להשיג ממנו מידע בעזרת חושים.
אם העולם בראש שלך, מאיפה קיבלת את הכוח להמציא מציאות כזו בתוך הראש שלך?
יכול להיות שהעולם החיצון הוא אולי אשליה, או חלום, מטריקס, או כל דבר כזה או אחר שבני אדם עשו לו קטגוריה, אבל אם יש לנו חושים שאנחנו מקבלים בעזרתם מידע, אם אנחנו מקבלים את העובדה שמשהו קיים (לאו דווקא "אנחנו" אפילו), זה לא מראה שיש עולם "חיצון"?
בפשטות, העניין הוא הרכבת צורות, איך ה-"אני" יוצר עולם בעל כל מיני צורות, הוא המציא אותם? יכול להיות...
אבל זה מביא אותנו לשאלות נוספות של איך בכלל יש מנגנון המצאה כזה.
בקיצור, זה נושא שאפשר לדון עליו שעות, אז אני ממליצה לך יותר להשתמש בטיעונים שמסתמכים על קיומו של אל (אלוהי הדתות), אתה יכול ללכת על טענות של רנה דקארט שהוזכר פה בתשובה מעליי ולבנות על פי מה שאמר (בעיקר בספר שלו הגיוניות על הפילוסופיה הראשונית) הוכחה לקיום עולם חיצוני:
1. הוכחת עצמיות (הקיום שלי): המשפט המפורסם של דקארט "אני חושב משמע אני קיים".
2. הוכחת האל: ההוכחה האנתרופולוגית (למרות שקל לסתור אותה) שאומרת: עובדה היא שאני יצור מטיל ספק. לפיכך, אפילו אני מודע לכך שאינני יודע הכל. אם כך, הינני יצור בלתי - שלם. אם אני תופס את עצמי כיצור בלתי שלם, סימן שבראשי ישנו מושג של אי שלמות, ומכאן חובה שיהיה לי מושג כלשהו של שלמות. אינני יכול להיות המקור למושג זה, שכן אני הינני יצור בלתי שלם. הבלתי שלם לא יכול ליצור את השלם, שכן הסיבה תמיד שלמה יותר מהתולדה שלה. לפיכך יש ישות שלמה יותר, והיא האל.
חוץ מזה אפשר להשתמש גם בטיעון הקוסמולוגי או בהוכחה ההאונטולוגית.
3. זו הנחה: אלוהים הוא טוב (לפי ההשקפה בתקופה של דקארט האל מכיל טוב אינסופי ומי שמתנגד לכך טיפש, כך גם מאמינים עד היום בדת ובגלל זה ציינתי שיש להתייחס לאלוהי הדתות ולא לאל דאיסטי/פנאתאיסטי וכו'...)
4. הוכחה לקיום עולם חיצוני: לכן, אם אני קיימת ויש אל טוב, הוא לא יתעתע בי ואני יכולה לסמוך על החושים שלי.