כאלה שעברו בית ספר

הרגשתי שאין לי חברים ואני כבר שרופה כי אף אחד לא רצה כבר להכיר אותי באמת

עברתי כי לימדו בבית ספר הקודם שלי חרא פשוט חרא.
המורים לא עניין אותם כלום.
ומי שהיה ברמה נמוכה השאירו אותו ברמה הזאת ומי שהיה חזק בחומר דחפו אותו קדימה להצלחה.
נגיד בבית ספר הקודם שלי הייתי בהקבצה הכי נמוכה באנגלית ועכשיו אני בהקבצה הכי גבוהה עם ציונים מעולים כי האמינו בי שאני יכולה.
המעבר בהתחלה היה קשה, לא הכרתי אף אחד, לא ידעתי איך יהיה אבל בסוף הכל טוב ואני ממש שמחה שעברתי.

^ אני חייבת לציין שהייתי באותו בצפר שהיא מדברת ואני לגמרי מסכימה!
לא ציינתי את זה כי הצלחתי בלימודים גם בלעדיהם, אבל כשהיה לי קצת קשה הם הורידו אותי למטה, למשל- מי שמכיר אותי אם יש משהו שאני באמת טובה בו זה מתמטיקה, תמיד הייתי. ושם הייתי צריכה להילחם כדי להיות ב5 יחידות הכי לא בצדק הייתי חייבת להגיע להשגים כמעט בלתי אפשריים רק כדי שהם יקבלו אותי! כי הם לא חשבו שאני מספיק טובה ויכולה. אבל בכל זאת עשיתי את זה, למרות שממש לא הייתי צריכה. כי היום בלי המון מאמץ אני ב5 יחל עם ממוצע 91 באותה הרמה כמוהם.

מכמה סיבות:
- רציתי להרחיב פיזיקה והמגמה הזו הייתה פח בבצפר הקודם
- בבצפר עכשיו יש כיתת מופת שלגמרי מתאימה לי מכל הבחינות, וזה די פספוס שלא אהיה שם
- לא התחברתי לאנשים בבצפר הקודם במיוחד

ואני הכי מאושרת שעברתי, היה קשה קצת בהתחלה כמו כל משהו חדש אבל זו הבחירה אחת הטובות שעשיתי, ואני ככ שמחה שעשיתי את זה, היא טובה מכל הבחינות -
גם לימודים הבצפר הרבה יותר טוב, וגם חברתית יש פה אנשים הרבה יותר נחמדים והכיתת מופת נותנת לי גם הזדמנות להכיר אנשים כמוני אז בכלל.. :)

זה היה פנימייה וההורים שלי רצו שיהיה בבית. היה לי קשה לעזוב את הפנימייה, אבל כבר בשבוע הראשון הסתגלתי ממש.