הכלבה שלי מתה והייתי ממש קשורה אלייה וקשה לי עם זה ואני כל דקה ביום בוכה

משתתפת בצערך:(


אין דרך ספציפית להתגבר, עם הזמן יהיה יותר לך יותר קל..
אל תנסי להדחיק את זה כי אם כן בסוף זה רק יהיה לך קשה יותר, תוציאי את זה,זה בסדר, אם לבכות זה מה שאת חושבת שיעזור לך תבכי, כל דרך שתבחרי כדי להתמודד עם המצב תהיה בסדר,רק אל תדחיקי

אני לא אשקר לך.. זמן לא מרפא , אבל ככל שהזמן עובר לומדים לחיות לצד הכאב
אני מקווה שזה יעבור כמה שיותר מהר יקרה❤ משתתפת בצערך

רואים שאתה לא מבין^
עריכה: יאיי מחקו לו

יקרה שלי, צר לי לדעת! אני באמת מתארת לעצמי מה את מרגישה כרגע ובצדק! היא חלק מהמשפחה ותמיד תהיה. תרשי לעצמך לבכות, הכל בסדר! זה יגרום לך להשתחרר ולהרגיש טוב יותר, אל תחזיקי את זה בתוכך! תשחררי הכל!
אל תנסי להתעלם מכך שהיא הייתה קיימת, זה יהיה קשה בהתחלה אבל אני מבטיחה לך שאמנם הזמן לא יסגור את הפצע הזה אבל הוא לא ישרוף חזק כמו עכשיו. אלו החיים, צריך להשלים עם זה עם כמה שזה קשה ולהמשיך הלאה! תעשי משהו לזכרה, תשתלי צמח/עץ קטן למשל!
ומתי שתהיי מוכנה תוכלי אפילו לאמץ חבר או חברה חדשה ולהציל חיים! כמובן שלא יהיה לה תחליף, יש רק אחת כמוה והיא תישאר בליבך לעד. אבל אם יש לך אפשרות כעת להציל חיים ולהכניס חבר חדש למשפחה, תשקלי את זה. (כשתהיי מוכנה!)

משתפת אותך בשיר מקסים בנושא.
זה מספר על כך שכאשר בעל חיים אהוב נפטר בגלל שהוא היה חולה או זקן, הוא מגיע למקום שקוראים לו "גשר הקשת בענן" ובמקום הזה כל הכלבים שהיו חלשים נהפכים לחזקים. הם רצים בדשא ומשחקים ביחד ויש להם שם שפע של מים ואוכל והשמש זורחת עליהם. ובכל פעם שאת נזכרת בכלבה שלך היא מרגישה את זה ושולחת לך אהבה ❤

תבכי ותשחררי את זה.. ותדברי על זה הרבה עם המשפחה מתוך ניסיון אחרי כמה שבועות זה יעבור לך קצת.. אני בפעם הראשונה שלי לא דיברתי עם אף אחד ונכנסתי לדיכאון עמוד ואחרי שזה קרה עוד פעם אז דיברתי על זה הרבה ועכשיו אני יכולה לדבר על זה אם כאב אבל את יודעת..
אני ממש משתתפת בצערך ותהיי חזקה

מבינה אותך
מתו לי כמה חיות...
זה מאוד קשה לאבד חיה כי אתה נקשר אליה מאוד
חיות לעולם לא ישפטו אותך לפי היופי שלך או הדיעות שלך
כל עוד תיתן להם את האהבה שמגיעה להן ותדאג להן, הן יאהבו אותך וירצו אותך
זה מדהים בעיניי
לא מבינה למה הקללה "אתה חיה" כל כך נוראית
הם עדיפים פי 100 מבני אדם
תראי
מה שעשיתי היה שלקחנו את הכלבה שלנו שנדרסה וקברנו אותה ביער ליד הבית
אנחנו הולכים בכל שנה ביום שבוא היא מתה לקבר שלה ושמים שם חטיף לכלבים והולכים
הציפורים בטח אוכלות את זה אבל עדיין כיף לחשוב שאולי זו היא..
אני אישית הולכת פעמיים בחודש בערך בלי שאף אחד יודע
מרגיש טוב "לפגוש" אותה
תנסו גם
אם את צריכה משהו את יכולה תמיד לשלוח לי הודעה

וואי גם אני ממש קשורה לכלב שליי
אני יכולה להבין מה את מגישה... זה נורא..

אל תעשי דברים עצובים... אל תהיי לבד אל תשמעי שירים עצובים ואל תראי סרטים עצובים..

תתגברי את ילדה גדולה אז תתקדמי למה יש לי עוד אנשים לרדת עליהם

אם זה יעזור לך, גם אצלי כלבה שלי נפטרה מוות לא טוב... אז מזדהה..

שניצל בגט
אפילו לא בצחוק
כלב מת זה אח מת!

משתתפת בצערך ומבינה אותך
פשוט תזכרי שהיא עברה איתך חיים טובים ונהנתה מכל רגע ולכל אחד יש את הזמן שלו בעולם הזה ותכלס עם הזמן זה יעבור

עם כמה שזה נשמע קלישיאתי, תתני לזמן לעשות את שלו...
זה בסדר לבכות עליה ולהיות עצובה, אבל העיקר זה להמשיך הלאה:)

בהתחלה את תחשבי מחשבות כמו לא מגיע לי להיות שמחה כשהיא מתה או שאף אחד לא יבין שהיא הייתה החברה הכי טובה שלך אבל זה ישתפר...
אני לא אשקר לך ואגיד שהכל יחזור להיות בסדר תוך כמה זמן כי עדיין את תחשבי עליה ותרצי לבכות בכל הזדמנות.
אל תדחיקי, תיזכרי בה בכל פעם שאת יכולה כדי שלא תשכחי אף פרט ממנה.
כשקשה תסתכלי בתמונות או תעשי משהו לזכרה כדי להעסיק את המוח שלך שלא יחשוב מחשבות כמו שאת אשמה ודברים כאלו.
מה שעזר לי זה היה ללכת ולהיות עם חיות אחרות. זה לא השכיח ממני אבל זה נתן כמה רגעים של שקט ושמחה.
מה שאני הכי ממליצה לך לעשות זה לא לחזור ישר לשגרה כי המהלומה שתחטפי תהיה חזקה תעשי את זה בזמן שלך ובדרך שלך. לי זה עדיין קשה אבל אני רוצה לאחל לך בהצלחה ולהגיד לך שהייתה לך חברה מדהימה