יש פה מישהו שהוא ביישן או שמכיר מישהו שהוא ביישן

צבא יהיה אותו הדבר כמו בית ספר, רק שתתחילי הכל מאפס בלהכיר אנשים. בבסיס הסדיר שלי אנשים היו לפעמים נחמדים וניסו לדבר איתי, אבל אף אחד לא מבטיח שזה יקרה אצלך, וגם אז אפילו שדיברו איתי בבסיס הרבה פעמים הרגשתי בודד כי לא באמת הצלחתי להתחבר לאנשים, אבל אני מקרה קצת מיוחד כי לא ניסיתי גם להתקרב.
תקחי את הצבא כהזדמנות להתחיל מחדש. ואפילו אם יהיה שם מישהו שכבר הכרת זה לא משנה. תנסי לדבר אקטיבית עם אנשים שנראים נחמדים. אל תחכי שידברו איתך. בטירונות שלי כמעט ולא דיברתי עם אף אחד(פשוט רוב האנשים היו די ערסים ולא ראיתי רגועים כל כך, רק בסוף הטירונות הכרתי כמה אנשים לטעמי).

אני הייתי ממש ביישנית, לא דיברתי עם השליח פיצה אפילו בפלאפון.
עשיתי שירות לאומי בבית אבות, ניהלתי אנשים והייתי צריכה לדבר גם בטלפון וגם במציאות עם המון אנשים, זה עזר לי ממש.

חוץ מזה שהבן זוג שלי גם ביישן בטירוף והוא היה טבח בצבא, בזכות זה הוא הכיר מלא חברים כי כולם מדברים עם הטבח.

חד משמעית זה עזר.