איך הבנתם שאתם מאוהבים?

הרגשתי משהו שונה בכל פעם שהוא היה עובר

לא הבנתי כי לא הייתי

הרגשה של "למה הוא לא שולח הודעה?" ולחכות כל היום שישלח וכשאני מקבלת הודעה/ שיחה ממנו הלב שלי התחיל לדפוק ממש מהר ונהיה לי חיוך מאוהב דבילי על הפרצוף
כשהסביבה אמרו לי שהוא נראה מכוער ואני אמרתי שהוא חתיך רצח (הוא לא באמת חתיך, אין לי מושג איך אמרתי את זה אולי זה כי הוא חתיך מבפנים)

שואל השאלה:
תגיד תודה זה חרא של דבר ^^
המצב שלי ושלך ככ דומה אמאלה ^

כל פעם שאני לידו הלב שלי התפוצץ וכולי נמסתי
כשהוא חייך אני חייכתי
לא הצלחתי להוריד את החיוך המטופש מהפנים כשדיברנו
כל חיבוק שלנו לא רציתי שיגמר בחיים
כל שיחה לא רציתי שתיגמר בחיים
רציתי לבכות מאושר בידיעה שזכיתי בו
זכיתי באהבת אמת, בבן אדם זהב
כשהוא שלח הודעה התנהגתי כמו מטומטמת וקפצתי עם הטלפון כמו משוגעת
הבטן שלי התהפכה כשאמרו את השם שלו וכשהקריאו נוכחות בכיתה נמסתי מהקול שלו כשהוא דיבר
אני בלי מצב רוח ואני אדישה ממש כשאני בלעדיו וגם לפעמים בוכה, תמיד הוא ראשון במחשבות שלי
הוא נהפך לידיד הכי טוב שלי ואז לבסטים והוא התוודה בפניי על הכל
ואז התעלפתי.
אני לא יכולתי ולא יכולה עדיין להפסיק את ההרגשה הזאת (ואני גם לא רוצה..)
כן, קוראים לי **** ואני מאוהבת בחבר המושלם שלי

זה שאני אוהבת כרגע, הוא הכי רחוק מהטעם שלי אבל כל פעם שאני מסתכלת עליו "אז מה אם הוא לא נראה לטעמי, אני לא מסוגלת שנייה בלי הבן אדם הזה"
הוא הבן אדם שהייתי רוצה להתעורר איתו בבוקר, והאחרון לדבר איתו בלילה.
בכללי, אני בכלל לא קנאית, עד שזה נוגע אליו. אני בעננים כל פעם שאומרים שאני והוא מתאימים ביחד, והוא גורם לי לחייך כל שנייה אפשרית.

לא הפסקתי לחשוב עליו, השם היחידי שהיה לי בראש היה השם שלו.
התרגשתי לבוא לבית הספר ולראות אותו, בכיתי כשהוא לא בא לבית הספר, היו לי פרפרים בבטן למשך יום שלם בגלל שהוא ישב ליידי...
תחושות של "אוף הוא לא ישלח לי הודעה בחיים... אולי כן ?"
בכי כי אני כל כך מתגעגעת אליו ואני רק רוצה לרגע לראות אותו...
שמישהי מדברת איתו פשוט בא לי לבכות.
אני כל הזמן חושבת על אם הוא יציע לי, איך הוא יציע לי, ומה הסיכויי שאנחנו אוהבים אחד את השני ?
שאני רוצה רק לדבר איתו, לראות אותו, לשמוע אותו, לצחוק איתו, להבין כמה אני אוהבת אותו וכמה קשה יהיה לעבור את החיים האלה בלעדיו...
שאני מתחילה לחלום עליו, שאני לא מפסיקה לרצות להיות חברה שלו... שאני פותחת סטיפס רק בשביל לשאול שאלה אחת: "האם הוא אוהב אותי ?"
ואז, להיזכר במציאות הקשה שלי:
אנחנו בכיתה ו, אין עוד זוגות בכיתה, ואף אחד לא היה רוצה להיות הזוג הראשון. כל אחד ששאלתי פה בסטיפס חושב שאני קטנה מדי לאהבה ושבגיל הזה אין דבר כזה אהבת אמת... ושתכונה אחת אצלי, הורסת לי את החיים, ביישנות.

שואל השאלה:
באלי לבכות מהתגובות פה אלוהים.
זה פעם ראשונה שאני מאוהבת ואפילו הוא לא יודע מה אני מרגישה אבל אני הולכת להתוודות עוד שבועיים כשניפגש ואני ככ בלחץ מי זה אבל ריגשתן אותי ככ

נו את שאלת את השאלה, ידעת מה יהיו ההשלכות... *סמיילי צוחק*

שואל השאלה:
כאילו לא בוכה מעצב זה סתם מרגש!!! ^

כל פעם שראיתי אותו הרגשתי תחושה של התרגשות ולחץ בו זמנית
החיוך שלו העלה לי חיוך אוטומטית
הלב שלי פעם כל כך מהר כל פעם שהוא עבר לידי
אחרי כל שיחה איתו התבאסתי כשהוא הולך..
ובהצלחה בפגישה שלכם:)

לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו
וכל דבר מזכיר לי אותו

אתה מרגיש התקף לב קטן מתי שהוא שולח הודעה
מתי שהוא עם בנות אחרות את מקנאה כי את רוצה אותו
את מתה שהוא ישלח לך הודעה
וכשאת מדברת איתו את בחיים לא רוצה לעזוב את הטלפון

כשאת מאוהבת את מרגישה את הלב שלך מתפוצץ מתי שאת רואה אותו
שאת איתו את רוצה שזה ישאר לתמיד.
כשאת רבה איתו לא בא לך לעשות שום דבר
שהוא שולח הודעה יש לך התקף קטן של הלב
עם את/ה מרגיש/ה לפחות חלק ממה שאמרתי את/ה מאוהב/ת

כשהבנתי שקשה לי בלעדיו ואני מרגישה מאושרת לידו

כשאני מדברת על האידיוט בלי הפסקה

שפתאום יש לי רצון מוזר להיות איתו.
ושהוא האדם שאני יקצה לשבת איתו על גג ב2 בלילה ולדבר על החיים.

עוד משהו :
שאני אעשה הכל בשביל לבוא לחוג ולראות אותו
גם כשאני חולה
שזה אגב קרה

כל הזמן חשבתי עליו, ניסיתי לדבר, היה לי רצון לדבר איתו, הוא בא לחלומות שלי, הייתי מקנא לו כאשר בנות אחרות היו מדברות איתו , תמיד רציתי להסתכל עליו

חשבתי עליו שאני קמה בבוקר , שאני הולכת לישון , תאמת בכל סיטואציה אפשרית חח
וכל הזמן לא יכולתי להפסיק לבהות בו ... חח יצאתי קריפית

התחיל להיות לי קראש עליה לקראת סוף שנת הלימודים של שנה שעברה. היינו (ואנחנו עדיין) סתם ידידות, אז כשהגיע החופש הגדול...לא ממש דיברנו. חשבתי שפה זה הולך להיגמר, בקראש קטן ונחמד שיעבור אחרי מרחק וזמן, אבל כשהתחילה שנת הלימודים השנה והגעתי שוב לבית ספר, היא הייתה בין הראשונים שראיתי. והיא פשוט באה וחיבקה אותי, ובאותו רגע הבנתי שכלום לא באמת נעלם. אני עדיין אהבתי (ואוהבת) אותה, ואם חודשיים שבהם לא ראיתי אותה לא הצליחו לשנות את זה, סימן שאני באמת מאוהבת.

את מבינה שאת מאוהבת ברגע שאת רואה אותו, ולא ראית אותו יום, והתגעגעת אליו
ברגע שאת מדברת איתו, יש לך הרגשה של פתיחות מלאה (אישית)
ברגע שאת מתה על החיוך שלו, הפנים שלו, רואה אותו בעינייך שלך וחושבת "הוא כל כך יפה"
כשאת מרגישה עצובה , את פונה אליו והוא מצחיק אותך לא משנה מה, כי הוא לא רוצה לגרום לך לבכות.
יש עוד אבל אני עייפה

פשוט היה לי פרפרים בבטן כל פעם שהוא היה מדבר איתי הייתי חושבת עליו והיה לי כיף איתו

בגלל שאנחנו נמשכים למי שאותו אנו אוהבים

שאני מרגיש קצת מבואס בכל פעם שהיא צריכה ללכת לעשות משהו ולא יכולה לדבר
שאני מחכה כל היום להודעה ממנה כאילו אני מחכה למיליון דולר שאמורים להגיע אליי
שאני מדבר איתה בהודעות ואנשים לא מבינים למה אני מסתכל על הפלאפון עם חיוך של מפגר
שאני מדבר איתה ופתאום קולט שאמצע הלילה ואני הולך להתחרט על זה כל כך למחרת בבוקר אבל לא באמת אכפת לי כי זה היה שווה את זה
שכשאני איתה אני מרגיש שלא בא לי להיות בשום מקום אחר, ושאני לא אצטרך לעזוב אף פעם
שאני מרגיש צורך להגן עליה מכל דבר רע שעלול לקרות לה
שאני רוצה להיות האחד שהיא תבוא אליו עם כל דבר שמציק לה כדי להיות האחד שיעודד אותה ויתן לה הרגשה יותר טובה
שאני מרגיש שאני יכול לספר לה הכל, כי אני בן אדם מאוד מופנם וביישן, ואם אני מסוגל לספר לה את הדברים הכי אישיים ומרגיש איתה הכי בנוח שבעולם, זה כנראה אומר משהו..

שאני קוראת את השאלה וחושבת עליו :)

לרצות לצאת איתו עוד פעם בשבת אבל הוא הבריז והתבטאסתי):
על התיאור: יואו משוגעת

וואן זה 24/7 לחשוב על אותו בן אדם, (שלי היה איתי בכיתה אז..) כל השיעור רק להסתכל עליו ולהתפלל שיסתכל חזרה, אם הוא מסתכל אז המחשבות בראש זה וואי מעניין מה הוא חושב עליי? למה הוא הסתובב אליי?

תמיד כזה הייתי מחפשת את לתשומת הלב שלו אליי, בטיולים שנתיים הייתי קונה את החטיפים שהוא אוהב והייתי שואלת כזה מי רוצה ומביאה רק לו ונגיד לעוד חברה טובה שלי.
כל פעם שהוא היה שולח הודעה הייתי מתרגשת כמו מטורפת או כל לייק שהוא היה עושה או כל פעם שהוא היה צופה הסטורי הייתי מתלהבת וחושבת מה הוא חושב עליי וכאלה
בקיצור זה פשוט 24/7 להתעסק באותו אדם

תחושה בלב של
אני רוצה לפוצץ אותה
רומנטי

לא הצלחתי להפסיק לחשוב עליו וכל הודעה שלו או דבר שהוא עשה לידי עשה לי טוב

הוא היה האחד שהעלה לי את החיוך מטומטם לפני
והוא היה גם אותו אחד שדאג למחוק לי אותו בסוף

שהבנתי שכל מה שפוגע בו פוגע בי והמצב רוח שלו זה המצב רוח שלי..

כשראיתי אותו או את האקסית שלו הרגשתי שאני מחבבת מישהו אבל לא הבנתי מי
ואז חשבתי שאולי אני מאוהבת האקסית שלו, אבל זה לא היה לי הגיוני כי כשראיתי אותה לא הרגשתי רצון או תשוקה להיות איתה בזוגיות, ואז באותו יום ראיתי אותו והבנתי שאני מחבבת אותו ומה שאני מרגישה כשאני רואה את האקסית שלו זה כי היא יצאה איתו וזו הסיבה שהפסקתי לחבב אותו בפעם הקודמת שחיבבתי אותו

הלב שלי פעם מהר והרגשתי שמחה כל פעם שראיתי אותו וכשהוא היה בחברתי.

אני הרגשתי כאילו אני במבחן כשהוא עובר לידי

שכל פעם שהוא התקשר אליי או שלח לי הודעה דפק לי הלב מהר והתרגשתי , הרגשתי שלשמוע את הקול שלו זה כמו אוויר לנשימה בשבילי,שהנוכחות שלו נותנת לי הרגשה מדהימה, שכל יום חשבתי על כמה שאני מחכה לפעם הבאה שהוא יצור איתי קשר ,הרגשתי שאני לא יכולה לראות את החיים שלי בלעדיו, שהתחלתי לחשוב שהוא כל כך יפה ולפני זה לא חשבתי ככה

ההרגשה שהייתי שהיופ שלי היה הופך לטוב או לרע אם אני רואה אותה או לא

שאני חושב עלייה כל יום

בעיקר סינוור אותי מהבחינה הרגשית
ומהבחינה האישית הצלחתי לראות דברים טובים דרך נקודת המבט שלו.
חבל שגם אלכוהול לא יכול לקרב בינינו.

יואן black angel למה זה בול אני אוף

כשהוא פשוט הסתכל עלי וחייך ואמר לי שממש כיף לו איתי וכשהתלוננתי שהוא כל הזמן מציק לי אז הוא ענה שזה מתפקידו להציק לי ושאני מתה על זה אז שקט.... ותכלס הוא צדק, אני אכן מתה על כל שנייה ושנייה איתו ולא מאמינה שמחר הוא טס לי ל8 ימים... איך אני אשרוד בלעדיו? )-':

אממ לא יודעת ממש מתי הבנתי את זה, אבל זה היה בגלל כל מיני דברים כמו זה שתמיד רציתי להיות לידו ולהפגש איתו יותר, לחכות כל היום להודעה ממנו ולהתרגש ולשמוח כשקיבלתי הודעה או שיחה ממנו, כשכל פעם שהייתי איתו ובאיזור שלו הרגשתי כמו הדבר הכי מאושר שקיים בעולם הזה ופשוט הבנתי את זה כי פשוט הרגשתי שמחה אחרת כשהייתי לידו/דיברתי איתו וכאלה

פשוט ראיתי אותה והבנתי...

אני מרוב אהבה "מסרתי" לו מעטפה מ"מישהו שחייב לו כסף מפעם"( שזה היה אני ולא אני לא חייבת לו...)ובתוכה היתה כל המשכורת שלי, מרוב אהבה נתתי לו לנהוג ברכב של אבא שלי , שלי בעצמו הוא לא מסכים..מרוב אהבה ביזבזתי עליו לילות שלמים במחשבות וגעגועים ומרוב אהבה גם נפרדתי ממנו.

אז כביכול נפגעתי בעבר ולא הייתה לי את האפשרות להתאהב שוב פעם כי זה פגע בי חזק מידי..וככה שנתיים שלוש עברו (ניסיתי להתאהב אבל לא הצלחתי כל הזמן) אבל עכשיו בזמן האחרון אני כן התחלתי להרגיש את הפרפרים בבטן שוב כל הזמן כשאני רואה אותו ומדברת איתו. אני מדברת איתו על ליטרלי הכל וסומכת עליו הכי בעולם. אנחנו עוד לא ביחד אבל יש תכנון ליציאה בקטע רומנטי. כל פעם שנפגשנו היו שתיקות מביכות אבל הרגשתי מוגנת והרגשתי טוב איתו והרגשתי שאני רוצה להיות איתו עוד. זאת הרגשה שאת לא בהכרח יכולה לתאר במילים אבל זה כמו שאת פוגשת מישהו וכשמגיע הזמן להפרד את ממש לא רוצה ואת רוצה להשאר איתו לתמיד אז כן...אני כל כך שמחה שפגשתי אותו כי הוא בדיוק מה שחיפשתי לפי האופי , ואני מרגישה ככ נוח איתו ,מלא זמן לא הרגשתי משהו כזה . מקווה שזה ילך..ובהצלחה לך