אני מרגישה לבד, מוקפת בחברות משפחה אבל אני מרגישה ויודעת שאף אחד לא אוהב אותי באמת.

היי
דבר ראשון אני בטוח שמישהו אוהב אותך
אני אוהב אותך
הנה
דבר שני, תמצאי מישהו שתוכלי לסמוך עליו ותשכחי מהשני הוא סתם מסכן ואותו אף אחד לא אוהב
לא אותך

וואו כלכך ההרגשה שלי
תקשיבי,אני בטוחה במאה אחוז שהמשפחה שלך אוהבת אותך אתם םשוט רגילים זה אל זה שזה כבר מובן מאליו שאתל אוהבים זה את זה.
ולגבי חברות תיפגשי עם כמה חברות תלכו לקניון,תצחקי,תהני אני בטוחה שזה ימלא אותך מבפנים.
ותחשבי על דברים טובים על מה שיש לך

תחושת הבדידות לא בהכרח מופגת על ידי הצפת אנשים סביבנו, אלא יותר בעזרת *קשרים משמעותיים*. למרות שאפילו צפייה דרך החלון באנשים בחוץ יכולה לעזור לתחושת הבדידות ולהפעיל כל מיני מנגנונים חברתיים במוח, אנחנו צריכים מערכות יחסים יותר מורכבות ועוטפות כדי להרגיש בריאים ושלמים לגמרי.

יש אנשים שצריכים יותר מערכות זוגיות מאחרים, יש אנשים שצריכים מערכות אינטימיות בכללי(בלי קשר לזוגיות), יש אנשים שצריכים יותר מגע או פחות מגע פיזי, יש אנשים שצריכים יותר חברים רחוקים מאשר קרובים(או ההפך), יש אנשים שיותר מדי זמן עם אנשים דווקא זה מה שגורם להם לתחושת הבדידות, ויש אנשים שחייבים להיות מוצפים בצורה תמידית. הכל משתנה על פי הגנים המולדים והסביבה בה גדלת.

עם הזמן אני מאמין שתלמדי להכיר את עצמך והצרכים החברתיים שלך, ואז תוכלי לבנות את החיים ואת הקשרים החברתיים סביבך הכי טוב בהתאם לאותם צרכים.

אני מאמין שבמצב שלך יהיה טוב למצוא תחומי עניין שאת אוהבת ולהצטרף לקבוצות שונות שסובבות את אותו תחום עניין. את צריכה להבין שמה שאת מרגישה טבעי וההרגשות האלה קיימות כדי לשמור עלייך, הן פשוט לא מותאמות לעולם שבנינו. לא צריך להתחמק מהרגשות האלה וגם לא צריך לכעוס עליהן, תקבלי את זה, תארחי אותם במחשבה ובגוף שלך, תני להם להיות פה, תרגישי אותם, תציעי להם כיבוד ומיטה נוחה, ואז כשיגיע הזמן הם יעזבו כמו אורחים טובים ומסופקים.