נראלי שהקראש שלי כבר מתחיל להבין שאני בקטע שלו... אין לי שמץ של מושג אם יש סיכוי שיהיה משהו

שואל השאלה:
אוף אני ככ ביישנית איך מגיעים למצב כזה?
ומה אני אמורה בכלל להגיד לו

גם אני ביישן רצח והיה לי מאוד קשה ליזום דברים כאלה, עד שפשוט הבנתי שאם לא אפתח את הפה לא אתקדם לשום מקום, והיה נמאס לי לחיות בעולם הפנטזיה ולחשוב מה יכול להיות, הייתי פשוט משתף ואומר את מה שיש בראש שלי, ולפני זה פשוט מכין את עצמי לזה בקלילות.

הייתי בא בגישה של, אם לא אדבר ואשתף לא יצא כלום ואהיה עצוב, ואם אשתף ולא יצא כלום אהיה עצוב לתקופה ואז יעבור לי ואוכל להמשיך הלאה מבלי לחשוב "מה היה יכול להיות", ופשוט כשהיו מסרבים הייתי מחליק את זה בקלילות וממשיך הלאה

פשוט תיזמי איתו שיחה, דברו על דברים רגילים ואז תדברו על מה שהיה, ואז תשתפי אותו, אל תפילי עליו את זה משום מקום תבני את האווירה כזה

שואל השאלה:
תכלס אתה צודק אבל זה ממש קשה

חח אני יודע, קל יותר להגיד מלעשות בהרבה סיטואציות, אבל לפעמים צריך להתנתק מההיגיון ומחשבות וחששות ופשוט לפעול בצורה עיוורת, ואחרכך לחשוב.

שואל השאלה:
זאת הבעיה
שאני בנאדם שקול ברמות
אני חושבת עשרים אלף פעם על כל צעד שאני עושה וזה מחרפן לחיות ככה

כנ'ל, זו הבעיה של אנשים כמונו שאנחנו חושבים יותר מידי, ונכנסים לסרטים מוקדם מידי וזה לפעמים משתק אותנו, הפיתרון הוא שוב במקרים מסוימים להתנתק מהראש, לפעול, ואז לחשוב על התוצאה.
פשוט להדחיק כל מחשבה עד אחרי אותו הרגע, לקבוע לעצמך מטרה, לעבור אותה ואז להסיק מסקנות.

זה פשוט, פשוט תדברי איתו.
במקסימום שום דבר לא ישתנה, תמשיכו להיות בקשר וידידים, או שיכול לצאת מזה משהו, אם לא תנסי לא תדעי.

זו סיטואציה של yolo

שואל השאלה:
אבל אני לא רוצה
קשה לי להתגבר עליו זה כזה פשוטט
אני אוהבת אותו איזה שנה ועד שהתחלתי להרגיש שקורה משהו
היה לנו וואחד קטע לפני שבוע
ומאז זה סתם נהיה מביך ודי התרחקנו
אני לא יודעת מה לעשותת

ממליץ להמשיך הלאה ולהתגבר על זה,
אם ככ בא לך את יכולה לדבר איתו על זה בפתיחות פשוט ולקחת את הכל בקלילות, ככה או ככה לא תפסידי אותו פשוט תקבלי סגירת מעגל מסוימת