זה הגיוני? אין לי רגשות ואני כבר לא רוצה להיות שמחה... המשך בפירוט

בשנים האחרונות אחרי שסבא וסבתא שלי נפטרו הייתי בתוך ומחוץ דיכאון בהחלפות. לא הלכתי אף פעם לפסיכולוג, פעם אחת אמרתי למורה שסמכתי עלייה שאני רוצה להתאבד אבל לא אעשה את זה ומשם זה עבר ליועצת ולמנהל ולהורים אז מאז אני לא מדברת על מה שאני מרגישה עם אף אחד.
בשנה האחרונה הייתי מדוכאת ממש אבל עכשיו אני פשוט איבדתי רגשות. פעם הייתי מתחננת לאלוקים שיעשה אותי שמחה ושאני יפסיק עם הדיכאון אבל עכשיו אני פשוט מרגישה שלא בא לי להיות שמחה. אין לי רגשות ואני מתחילה להיות בסדר עם זה. אני בסדר עם להרגיש כלום כל היום. ואני לא יודעת מה לעשות. עצות?