10 תשובות
אויי איך ככה? תאמיני לי הכל יהיה בסדר, את תצאי מזה!
אני לא יודעת ממה בדיוק את סובלת ומה את מרגישה ואיך את חיה בכללי אבל אני מאמינה בך!
איזו הפרעת אכילה ? זה שטויות הכל במוח
אנונימי
שואל השאלה:
תודה והלוואי וזה היה כזה קל כבר אין לי כוח
אנונימית
היי אהובה.
הפרעת אכילה היא לפעמים שוברת, לפעמים מגיעים לקיצון ומרגישים שזה כבר בילתי אפשרי, אני מזדהה איתך ומבינה אותך.
כל כך קשה להתמודד עם הפרעת אכילה כשבעידן היום כל מה שמגדיר אותך הוא יופי, ויופי מוגדר כבהכרח רזון, ואם אתה עומד בכך אז אתה מוצלח. ולאנשים אין מושג איזה בור זה. מעבר לסבל של הגוף, הנפש. זה כמו חיה בבור שחפרה לעצמה בתמימותה.
כל כך קל להיכנס להרס עצמי בהפרעת אכילה, הפרעת אכילה היא כבר הדרך להצלחה בהרס העצמי הזה.
הקושי לרצות לצאת משם הוא עצום, היכולת להצליח להודות בהפרעה, להכיר בה, להבין שהיא אינה טובה ולנסות לשפר ולדמיין אורח חיים בריא ונכון הוא מטורף, לפעמים, בתוך ההפרעה יש הרגשה שהחיים בלעדיה הם אוטופיים, אינם מציאותיים.
קשה לחיות בסביבה לא מתקפת, סביבה שאינה מבינה את הקושי של ההפרעה, את הקושי להתמודד איתה, לחיות איתה ולהישאר בתוך כל זה אופטימית עם חיוך, להראות שהכל בסדר ויהיה בסדר.
אני יודעת שאת חזקה, כי אם לא היית לא היית מבקשת חיזוקים, לא היית מבחינה בכך שההפרעה שוברת אותך.
את נלחמת בה, ואני מעריצה אותך על זה. זה כל כך קשה וכל כך חשוב.
ההפרעה הזו היא שטן בדמות מלאך. ואת נלחמת בה. נלחמת לחיות בלעדיה.
את מסוגלת ואני מאמינה בך, תאמיני בעצמך!!
זה לא קל, אבל זה שווה, זה שוה כל רגע שאת נלחמת בה. את רק מוכיחה לעצמך עד כמה את חזקה!
אני כאן בשבילך, לכל דבר.
שואל השאלה:
תודה אני בוכה כאן כמה שרשמת את זה נכון ומדויק
אנונימית
שואל השאלה:
אני כבר ארבע שנים בזה ואין לזה פתח יציאה אני מרגישה כל כך רע כאילו לעולם חלילה ... יש לי ימים יותר טובים ויש לי ימים גרועים כמו היום .....
אנונימית
קודם כל אני מצטערת לשמוע שאת כל כך הרבה זמן בזה.
לצערי אני יכולה להזדהות במשך הזמן עם ההפרעה.
אני חושבת שאחרי כל כך הרבה זמן בהפרעה אני מרגישה שההפרעה היא חלק ממני, ומי אני בלעדיה.
זה רצון אוטפי להיות מושלמות, והבנה ברורה שזה לא קיים על הפלנטה הזאת.
ואנחנו עדיין ממשיכות ליפול שוב ושוב בפח הזה.
מי כמונו יודעות להיות טובות לכולם, מי כמונו יודעות מה כן צריך לעשות ואיך כן צריך לחיות.
כמה שאנחנו (או אני ספציפית) טובות לאחרים, ככה אנחנו רעות לעצמנו.
נוקשות כפייתית כלפי עצמנו.
דורשות מעצמנו הכל בלי שום חיבור לצרכים של הגוף שלנו.
וזה בסדר לבכות ולהתפרק וכן, מותר ליפול להישבר. אחרי הכל אנחנו בני אדם.
מתוך המקום הכי כואב, הכי נמוך צריך למצוא את הכוחות לקום, גם אם זה נראה ומרגיש שאין שם כלום, שהכל ריק.
אני אחרי 6 שנים של טיפולים ואישפוזים, מנסה גם לצאת מזה, לטפל בעצמי. אני נמצאת בקבוצת BDT, ובטיפול בדרמה שהוא אישי.
פעם ראשונה שאני מרגישה שאני מצליחה ליישם את הנאמר, את הנלמד, את מה שנכון, להביא אותו לפעמים ליידי ביטוי בחיים שלי.
ונכון, יש ירידות ויש משברים ויש תקופות שכל מה שאני רוצה זה פשוט למות אבל אני בוחרת לחיות, בוחרת להמשיך, להיאבק, בדיוק כמוך.
את חזקה, והרבה יותר מההפרעה.
(אני ממש ממליצה על הטיפול של ה BDT.)
שואל השאלה:
את כל כך מדהימה ❤ תודהאני מקווה שיהיה טוב יותר כי זה ממש קשה למרות שאני מכירה את זה אם ההורים שלי לא יראו שינוי הם יפסיקו וכפי שאני יודעת הפרעות אכילה לצערי הם משהו מתממשך אוף הסתבכתי לא חשוב ואת מקסימה ואין לי מילים לומר באמת ...
אנונימית
תהיי חזקה, אני יודעת שזה קשה לחיות בזה כמה זמן, תחזיקי מעמד, אני מאמינה בך שתצליחי, אני פה אם בא לך לפרוק או משהו. אל תתני לזה להרוס אותך.
שואלת השאלה ^
קודם כל תודה, ואת מדהימה בעצמך!!❤
אני נוכחת לדעת כמה זה קשה, ואין ספק שזה קשה. אבל תנסי לקחת את כל מה שאת יכולה מהסביבה החיצונית שלך שתוכל לעזור לך להמשיך ולהיאבק בהפרעת אכילה.
לתת לעצמך תיקוף, לתת ולידציה לרגשות.
לא להתמודד עם ההפרעה לבד, כי את כל כך לא צריכה להתמודד איתה לבד!!
תדברי, תשתפי, תפרקי, תבכי, תצעקי. תעשי הכל כדי להמשיך להראות לעצמך ולהוכיח לעצמך שאת חזקה יותר מההפרעה כי את באמת הרבה יותר חזקה ממנה!!
רשמת שהסתבכת במשהו ואז רשמת אוף. אני יותר מאשמח אם תפני אלי בפרטי, אני כאן בשבילך ואני אעשה הכל כדי שתמשיכי להיאבק ולנצח את ההפרעהה, אחרי הכל, אני באותו המקום, בדיוק כמוך. את חשובה לי, מאוד, על אף שאין ביננו היכרות ואת אנונימית.
אוהבת אותך המון❤