למה מי שסובר שכל אחד יכול לשמור מה שבא (והוא מתכוון קודם כל לעצמו) קורא לעצמו "דתי"?

שואל השאלה:
אנונימית, ההגדרות לא נקבעות לפי איך שאדם מגדיר את עצמו. האם מי שיגדיר את עצמו כרופא - באמת נחשיב אותו כרופא? גם להיות דתי - זה אומר ללכת על פי הדת ומי שעבור על החוקים של הדת וודאי שצריך להכויח אותו, כמו שנאמר "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" (ויקרא יט, יז). כמובן, שכל זה בנוגע ל"עמיתך", דהיינו "עם שאיתך בתורה ובמצוות, ולא בנוגע לכופרים, כמו שמובא בספר "משנה ברורה: "ודע דמסתברא דמה שפסק הרמ"א דבדבר המפורש בתורה חייב למחות דוקא שהוא באקראי אבל אלו הפורקי עול לגמרי כגון מחלל שבת בפרהסיא או אוכל נבילות להכעיס כבר יצא מכלל עמיתך ואינו מחויב להוכיחו וכן איתא בתנא דא"ר פי"ח הוכח תוכיח את עמיתך ועמיתך שהוא אוהבך ושהוא עמך בתורה ומצות אתה חייב להוכיח אותו אבל לרשע שהוא שונאך אין אתה חייב להוכיח אותו והעתיק זה הגר"א בקיצור באדרת אליהו ע"ש ולענין אוכל נבילות לתיאבון או מחלל שבת שלא בפרהסיא יש לעיין בדבר " (ביאור הלכה בסימן תרח, ד,ד"ה אבל אם מפורש בתורה וכו').

שואל השאלה:
obamaפרשתי, אם הם עושים מה שנח להם - אז הם עובדים את עצמם, ולא את ה' יתברך, וכלן אינם "דתיים" באמת".
בנוגע לאינטרנט: בעיקרון זה אסור ביהרג ואל יעבור (אינטרנט לא מסונן), ורק בצורך הפרנסה (שאין ברירה אחרת) מותר להתלבר לאינטרנט מסונן שמאושר ע"י ודעת הרבנים לענייני התקשרות (נתיב).
גם בזה יש יוצא מן הכלל: לרב אמנון יצחק שליט"א (וכן לעובדים בארגון "שופר") יש היתר לאינטרנט ולאייפון מאת הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן זקוצ"ל, כי הרב שליט"א (והארגון שופר) מציל עם זה נפשות.

דתי זה מישהו שמאמין באלוהים, שומר מצוות ומחשיב את עצמו דתי.
גם אם הוא לא שומר בצורה הדוקה מספיק בשבילך, הוא עדיין נחשב דתי. לא אתה זה שקובע את ההגדרה, ולא הרבנים שלך.
חרדים הם לא ה"דתיים האמיתיים" היחידים במדינה, צא מהסרט שאתה חי בו.

אבל למה זה מפריע לכם שמישהו מגדיר את עצמו איכשהו?
אף אחד שהוא קצת שומר ופה ושם מקיים, לא יקרא לעצמו יהודי אורתודוקסי, חסידי, ליטאי, חרדי... ברור שלא. אבל הם יהודים, כי מה לעשות, כלונו יהודים (כלומר, מי שיהודי). והם דתיים. לא סוג הדתיים שאתם.

למה אתה שומר את כל המצוות?! מבטיחה לך שלא אז אולי את המצוות החיצוניות שכולם רואים אתה מקיים אבל לא יצא לך לפספס תפילה? לא יצא לך לא לברך ברכ"ז? לא יצא לך להחליק בנטילת ידיים? בטח שיצא ולא פעם אחת מבחינת התורה זה אותו דבר אם אתה הולך בלי כיפה או אם אתה לא נוטל ידיים רק שכאן כולם רואים את זה ובנטילת ידיים זה עניין של עם הבורא...
יש אימרה בגמרא אני חושבת שנקראת- קשוט עצמך ואחרכך קשוט אחרים- תתקן תפגמים שלך אחרכך לך ותתקן פגמים של אנשים אחרים
עוד משהו מצד היהדות אם אני לא מקיימת איזשהו ציווי זה ממש בסדר כל עוד ישלי רצון להתקדם בזה... אתה מצדך רואה את הלבוש החיצוני את ההתנהגות הנערית שבעינך אולי ניראית מנןערת אנה ערף ממש אבל ממש אל תשפוט כי אין לך מושג למה כל אחד הולך כמו שהוא הולך, ומתנהג כמו שהוא מתנהג באנו ממקומות שונים וככל הנראה גם מתרבות שונה זה התפקיד האחרון שלך לבוא ולהעיר לנוער דרך הודעות ברשתות חברתיות ישלנו הורים ברוך ה' ורבנים שלפיהם אנחנו הולכים ההודעות שלך רק גורמות לעזיבת הדת ולאנטיות נגדה ובעיני החילוניים זה לא נותן חשק או רצון אפילו להתקרב
מקווה מאוד שהבנת והפנמת שיהיה לך יום טוב
(הדברים לא באו חס ושלום לפגוע...)

שואל השאלה:
לאופולד בלום, על זה שהיהודים הם יהודים - אני לא מתווכח. אבל אם אתה מדבר איתי על היהידות - זה לשמור את כל המצוות. למה זה חשוב? שלא יחשבו שזה יהיה בסדר לא לשמור מצוה מסוימת, חלילה, כי כל מצות ה' - היא מצוה של מלך.

שואל השאלה:
ציונית גאהה, אבל למה לך להתנפל עלי באופן אישי? את מכירה אותי ויודעת מה אנ עושה או לא עושה? זה דבר ראשון.

לגבי כשלונות בדברים כאלה או אחרים: כל אחד, בהחלט יכול להיכשל בדבר כזה או אחר ועל זה נאמר "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" (קהלת ז, כ). אני מדבר על אלה שבאופן מוצהר טוענים שכל אחד יכול לשמור את מה שבא לו ולקרוא לעצמו דתי. קראת טוב את הפירוט וה שהבאתי שם בשם רבנו יונה מתוך הספר "שערי תשובה"? דבר פשוט שאת אמורה להבין שיש הבדל בין אדם ליצא לו להכישל באיזה משהו לבין אלה שהחליטו שמצוה מסוימת היא לא בשבלים. את לא יכולה להשוות בינהם ועל סמך זה לסתום לכל מוכיח את הפה (גם אם אתה לא כמירה אותו) בטענה שבטח גם הוא נכשל בדבר כזה או אחר. בצורה כזאת את תבטלי מצות התוכחה לגמרי מעם ישראל מזה לא ייתכן.

לגבי מה שאמרת "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים" (בבא מציעא קז ע"ב, בבא בתרא ס"ב) - זה הולך על אותו עניין (כך שמעתי מאת הרב מאנון יצחק שליט"א), כי אדם שהוא בעצמו לקוי בעניין מסוים - כנראה שאם הוא יוכיח על אותו עניין - לא יקבלו ממנו בטענה שקודם כל יתקן את עצמו. אם נגיד שהכוונה היא כללית - זה וודאי לא נכון, כי כל הזמן מדי פעם יש כשלונות בדבר כזה או אחר וכל החיים אדם צריך לתקן את עצמו בדבר כזה או אחר - אז יצא מפה? שהוא אף פעם לא יוכיח אף אחד על כלום? אם זה ככה - ביטלת מצות התוכחה מעם ישראל, חס ושלום. ובפרט שמעט כלאדם צריך כל הזמן לתקן את עצמו בדבר כזה או אחר.

לגבי ההורים והרבנים: מצות התוכחה מוטלת על כל עם ישראל, ולא רק על ההורים אן על הרבנים. זאת אחת מן המצוות שנאמרו לכל עם ישראל- "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" (ויקרא יט, יז). עייני בעניין זה בספר "פלא יועץ", ערך "תוכחה" (בקישור המצורף).

האופציה שהתורה נותנת לאנשים להוכיח זה בתנאי שאתה מכיר את האדם באופן אישי היום דווקא רבנים אומרים בצורה מאוד ברורה שלאנשים הפשוטים אסור ללכת ולהוכיח אנשים אחרים למה? כי גם אם אתה חושב שאתה מכיר אותם אתה לא באמת מכיר אותם וגם בגלל שאנחנו לא יודעים איך לעשות אתזה בצורה נכונה והתוצאה שלזה יכולה להיות הרסנית ומקלקלת יותר ממה שהיה קודם. בנוגע אלייך, למה שאתה עושה, נשמע שפשוט החלטתה יום אחד לבוא ולהעמיד ציבור שלם במקום משהו שעוד פעם לא תפקידך אתה לא יכול לנבור בספרים לגבי עניין כולשהו אבל לגבי הבסיס המעשה עצמו אתה לא מברר אם זה נכון ומותר לעשות אותו בכלל...
לגבי העניין שאנשים מבטלים מצוות כי פחות בא להם- אתה לא יודע מה הסיבות וממה זה נגרם אולי אם מישהי שהולכת עם מכנסיים זה בגלל שהיא יודעת שאם תלך עם חצאית זה יגרום לה לחפף בשאר המצוות וזה תקף לכל דבר אחר וזה רק סיבה אחת יש כלכך הרבה סיבות מוצדקות שאתה ממש לא יכול לדון עם עצמך אם זה בסדר או לא בסדר כי זה לא התפקיד שלך
עדיף שנקרא לעצמינו דתיים וניפול פה ושם ונלך כמו שאנחנו עכשיו ולא נקרא לעצמינו חילוניים כנו שאתה מציעה ונזרוק את כל התורה ואת כל הבסיס שגדלנו עליו
ועוד יותר יהיה עצוב אם בגלל אדם שהחליט להוכיח נוער דתי ברשתות חברתיות הנוער הזה או אפילו אחד מהם יזרוק את כל מה שהוא גדל והתחנך עליו...
נקודה למחשבה

שואל השאלה:
ציונית גאהה, אז אם את חולקת על כל שמצות התוכחה נאמרה לכל ישראל ולא מצוה שנאמרה רק לרבנים - זה בעיה שלך.
אני אעתיק את קטע מתוך הספר "פלא יועץ" שמביר למה דווקא התוכחה ע"י יהודי פשוט יכולה להיות יותר מועילה מתוכחה שנעשית על הרבנים.
"תוכחה היא אחת מרמ''ח מצות עשה, דכתיב (ויקרא יט יז) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. וזאת המצוה מטלת על כל ישראל, לא כמו שסוברים רבים מעמי הארץ שלא נתנה מצוה זו אלא למי שהוא חכם העיר, לא כן הדבר, אלא כל בר ישראל חיב להוכיח את חברו בראותו שעובר עברה או שנמנע מלקים מצוה. ויותר יגדל החיוב על שאר עמא, שדבריהם עושים פרות יותר מדברי החכם, שאם יוכיחנו החכם, יאמרו, הוא חכם, הוא חסיד ומי יוכל לעשות כמעשהו, אם היינו כלנו כמותו, היה בא המשיח, כאלו ביאת המשיח הוא דבר בלתי אפשר על ידינו. ועוד, שהחכם אינו מצוי תדיר אצל עמי הארץ ואינו רואה במעשיהם, לא כן חברו הרגיל אצלו, וכאשר יוכיחם ויאמר להם, אל נא אחי תרעו, וגם לי לבב כמוכם לעשות כמעשיכם, אך חוששני לי מחטאת, כי האלהי''ם יביא במשפט על כל, ולמה לא נחוס על כבוד קוננו ונהיה מאותם שנאמר עליהם (משלי יז כה) כעס לאביו בן כסיל, וממר ליולדתו, ולמה לא נחוס על נפשנו ונהיה מאבדים עצמנו לדעת, כזאת וכזאת ידבר איש אל רעהו ודבריו עושים פרות:
וידוע שכל ישראל ערבים זה לזה כדכתיב (ויקרא כו לז) וכשלו איש באחיו. איש בעוון אחיו, ובהדי הוצא לקי כרבא (ב''ק צב, א). ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת נד ב) שמי שרואה את חברו עובר עברה ואינו מוכיחו על פניו, מעלה עליו הכתוב כאלו הוא עשאה והוא נענש תחלה, כמו שמצינו (שם א) בחרבן בית המקדש דכתיב (יחזקאל ט ו) וממקדשי תחלו ממקדשי תחלו, ואף על פי שאמר הקדוש ברוך הוא, גלוי וידוע לפני שלא היו מקבלים מהם, קטרגה מדת הדין ואמרה, אם לפניך גלוי, לפניהם מי גלוי, ונגזרה עליהם מיתה אף שקימו את התורה מאל''ף ועד ת''ו. ובספר החסידים (סימן קנג) כתב, שמי שעובר עברה ולא הוכיחו חברו ומת בה, חשוב כאלו הרגו, ואת דמו יבקש הקדוש ברוך הוא מידו, ואם הוכיחו ולא שמע בקולו, מה כתיב עליו (יחזקאל ג יט) ואתה כי הזהרת רשע, הוא בעונו ימות ואתה את נפשך הצלת. ואמרו (סכר חסידים סימן ה) שהמוכיח חברו ולא שמע בקולו, נוטל זכיותיו ממנו:
והנה מה שאמרו (שבת נד, ב) מי שיש בידו למחות באנשי עירו, נתפס על אנשי עירו, באנשי ביתו, נתפס על אנשי ביתו, משמע שאין הדבר אמור לכל, אלא למי שיש בידו למחות. וכן אמרו על פסוק (דברים א יג) ואשימם בראשיכם. ואשמם כתיב, שאשם הקהל נתון על ראשי הקהל, הינו לענין מחאה, דתוכחה לחוד ומחאה לחוד, דתוכחה בדברים, ומחאה בשוטים ומקלות, שזה אינו ביד כל אדם, אלא כל איש שורר בביתו, וראשי הקהלות מושלים על קהלתם, ויש לאל ידם לשבר מלתעות רשע, עליהם מטלת חובת מחאה, אבל חיוב תוכחה הוא דבר השוה לכל נפש:
והן בעוון גברה חנפה ואין בדור זה מי שיוכיח, ובפרט לאיש מכבד, אם רואה אותו עובר על דברי תורה, הוא בוש וירא לגשת ולומר לו, מדוע אתה עובר את מצות המלך, מלכו של עולם, וכובש פניו בקרקע ועושה עצמו אשר לא ראה ואשר לא ידע, אוי לנו מיום הדין ומיום התוכחה, כי יפקד השם על מצות התוכחה מה נענה ומה נאמר, כי יאמר, על כבודך הקפדת הרבה, ומה גם על כבוד אביך ואמך היית מקפיד הרבה, שאם היית רואה איש מכה אביך ואמך או מקלל אותם, היית יוצא לקראת נשק ויורד עמו עד לחייו, ולמה לא תקפיד על כבוד שמים בראותך איש עובר עברה שהוא מקל בכבוד שמים, וגורם צער וכעס ופגם, ונרגן מפריד אלוף, וכהנה רעות רבות, ואין איש שם על לב, הלואי שלא יהא שמח לאיד בתקלת חברו, כדי שיהא הוא נכבד וחברו נבזה. ויש שאין מוכיח מפני שאין בדור הזה מי שיקבל תוכחה, שאם ירצה איזה איש להוכיח לאנשים שכמותו, יתלוצצו עליו הליצנים ויאמרו, מי שמך לאיש שר ושופט ומוכיח, ומחרפים אותו ומבזים אותו, ולאנשים כאלה, מצוה שלא להוכיחם, שהרי אמרו (יבמות סה, ב) כשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע. ואסורא נמי איכא להוכיחם, דכתיב (משלי ט ח) אל תוכח לץ. אבל לא יוכל אדם לומר, קים לי בגויהו שאינם שומעים או שהם ליצנים, כי ה' יראה ללבב, ואם לפניו גלוי, לפנינו מי גלוי, אם לא שברור כשמש שאינו חושש על האסורים, ולא ישמע לקול מלחשים, שאז אמרו (ביצה ל, א) מוטב יהיו שוגגים ואל יהיו מזידים. וזהו דוקא כשאין יודעים שהוא חטא, דהוו להו שוגגים, אבל אם יודעים שהוא חטא ועוברים עליו, יוכיחם על פניהם, אולי ישובו מדרכם הרעה, דלא שיך לומר, מוטב יהיו שוגגים:
ומיהו לדבר טוב נמי יש גבול, שאף בתוכחה לא ירבה כל כך בדברים אם חושש שלא יקבלו, שהרי אהרן נענש על שהיה נוטל את העגל ושוחטו לפניהם, ומראה להם שאין בו ממש (ויקרא רבה ז א), באפן שעשאם פושעים. וכן כתבו שבצבור לא יוכיח אלא פעם אחת, ובצבור לא שיך מוטב יהיו שוגגין, שידבר למאה, ואם לא, לאחד. ובדבר המפרש אסורו בתורה לא אמרינן מוטב יהיו שוגגין, אלא חיב להודיעם ולהוכיחם" (פלא יועץ, תוכחה).

שואל השאלה:
"לגבי העניין שאנשים מבטלים מצוות כי פחות בא להם- אתה לא יודע מה הסיבות וממה זה נגרם אולי אם מישהי שהולכת עם מכנסיים זה בגלל שהיא יודעת שאם תלך עם חצאית זה יגרום לה לחפף בשאר המצוות"
-למה שיהיה יהיה ככה? אם אם תהיה אם חציאת - זה יחייב אותה יותר, כי היא תראה כדתייה בעיני אחרים ובעיני עצמה ותתבייש לעשות דברים אשר לא מתאימים לבחורה דתייה.

שואל השאלה:
"אתה לא יכול לנבור בספרים לגבי עניין כולשהו אבל לגבי הבסיס המעשה עצמו אתה לא מברר אם זה נכון ומותר לעשות אותו בכלל..."
-אני, ברוך ה', זכיתי ללמוד הלכות תוכחה באורח חיי, סימן תרח, סעיף ב גה וכן ספרי מסור על זה וכן שמעתי על הנושא הזה הרצאות של הרב אמנון יצחק שליט"א.

שואל השאלה:
"עדיף שנקרא לעצמינו דתיים וניפול פה ושם ונלך כמו שאנחנו עכשיו ולא נקרא לעצמינו חילוניים כנו שאתה מציעה ונזרוק את כל התורה ואת כל הבסיס שגדלנו עליו "
-לא דיברתי על נפילות, על על כך שעלינו להיות אמיתיים ובשביל לקורע לעצמנו "דתיים" - עלינו לקבל לשמור את כל המצוות כפי שהן.

איך אתה סותר את העניין שאסור להוכיח כי אנחנו לא יודעים איך לעשות אתזה היום? זה לא הנפצה שלי זה גדולים ממני וממך אמרו את זה וסבבה נגיד ואני מקבלת את הציטוט של ההוכחה לא מדובר כאן על אדם מהרחוב שבא ומוכיח ואני גם ציינתי אתזה, מדובר על אנשים שמכירים אותך באופן אישי. אני לא אבוא ואוכיח אותך כי פחות מתאים לי x,y,z באיך שהציבור שלך או אתה מתנהגים או משדרים אני לא אעשה אתזה כי זה לא מקומי ואני מאמינה שכל ציטוט שתביא יוכיח לך שלאדם מהרחוב אין תאופציה להוכיח מישהו שהוא לא מכיר.
לגבי קיום מצוות אתה מכיר את עצמך ותסובבים אותך לפי הדברים שלך לדעתי אתה גם חרדי. היופי בדתיים שהם יודעים לשלב בין קיום המצוות והתורה לבין היציאה לעולם והשילוב בחברה הכללית. נער/ה דתיים פיקחים כדי להבין בעצמם מה טוב להם ואיך הם יכולים לקיים את המצוות ולעבוד את הקב"ה בצורה הכי טובה שיש וכן אם הם החליטו שהם מוותרים על משהו זה מתוך שיקולים ומתוך בחירה שלהם לעשות את ההכי טוב בשבילם ויותר מזה אם אני מחליטה לפרוש מציווי כולשהו כי אני יודעת שכשאני אפרוש ממנו אני יעשה אתזה אחר כך בצורה הכי טובה ויעילה שלי וכן אני אצליח לקיים את המצוות האחרות בצורה טובה יותר זה הדבר הכי נכון שיש לעשות כי בסופו של דבר מה העניין לעשות מצוות כמו רובוט ואני יודעת שיש עניין ( אחרי המעשים ימשכו הלבבות) אבל יש גם עניין לעשות אותם מתוך רגש וחיבור אני לא אכנס איתך כאן לדבריים אישים אז אני אתן תמקרה שלי ואני מאמינה שעוד הרבה כמוני בקטנה- אני אישית הולכת עם מכנסיים מתוך בחירה והבנה שכשאני הולכת בצורה הזאת אני מחוברת אל הקב"ה בצורה הכי טובה שלי ואני מקיימת את המצוות בצורה הכי טובה ואמיתית שלי. לפעמים כשמשחררים בורג אחד אתה יכול להגיע למקומות הכי גבוהים שלך ולהתקרב לה' יותר דווקא בגלל המעשה הקטן הזה שלכאורה נראה בעיני אחרים כשטותי או קטנוני אבל כל דבר כזה מעלה חשיבה מטורפת במוח ואתזה אתה לא רואה ולא יודע אתה רק רואה תמעשה בפועל- הכי קל זה לבוא ולשפוט אבל התוצאה הרסנית חצאית לא גורמת לך דווקא להתבייש ולהתנהג בצורה שמתאימה לדתיים יש כאלה שזה עובד עליהם אבל ממש לא על כולם
אני מכירה אנשים שהולכים עם כיפה וציצית ומקיימים את המצוות בשלמותם אבל בתור בני אדם הציון שלהם זה 2 ואני מכירה דתיים שלפי הגדרתך הם "לא דתיים" והם אנשים מדהימים והכי טובים שהכרתי והכי גומלי חסדים וכו קודם כל זה להיות בני אדם אחרכך הדברים האחרים "דרך ארץ קדמה לתורה"
אח שלי לא הולך עם כיפה למרות שהוא הבחור הכי צדיק שיש בעולם דוקא בגלל הקיטלוג הזה שאנשים עושים כי הם רואים בחור עם כיפה וישר משייכים אותו לזרם כולשהו ואם הוא לא הולך ככה לא מבינים מה נסגר ומה הולך...
אז בוא נפסיק עם הקיטלוגים וההוכחות אנחי בעיה שתוכיח אבל שזה לא יקרה בפורום כזה אלא עם אנשים שאתה מכיר כי לנו יש מספיק אנשים שיעשו את התפקיד הזה פחות מתאים לנו שעוד אדם שלא מכיר יבוא ויעשה אתזה. זה פשוט לא במקום...

שואל השאלה:
^קודם כל בוא נקדים מזה שמצות התוכה קיימת לכל הדורות והיא אל יכולה להתבטל בשום זמן. הרמב"ם (עייני במשנה תורה ,הלכות דעות, פרק ו, הלכות ז-ח) הרמ"א (באורח חיים, סעיף ב, הגה) היו הרבה אחרי תקופת התנאים שאחד מהם אמר "תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח" (ערכין טז ע"ב). האם רבי עקביא התכוון לבטל מצות התוחכה בזה שהוא אמר את זה? חלילה, לא ניתן לבטל מצוה מן התורה לדורות. אז מה הוא תכוון להגיד? שקשה לו להגיד שיש מישהו שיודע להוכיח בצורה לא פוגעת. מה לעשות, המצב קשה ואנחנו לא מושלמים, אבל את המצות צריך לקיים בכל מקרה ומצות התוכחה היא אחת מן מצוות.
לגבי מכיר באופן אישי: זה לא מה שכתוב, אלא כתוב "רואה את חברו" (הכוונה לאדם מישראל) (בגמרא ציינתי - ערכין טז עמוד וברמב"ם שציינתי - הלכות דעות, פרק ו, הלכה ז).

" נער/ה דתיים פיקחים כדי להבין בעצמם מה טוב להם ואיך הם יכולים לקיים את המצוות ולעבוד את הקב"ה בצורה הכי טובה שיש וכן אם הם החליטו שהם מוותרים על משהו זה מתוך שיקולים ומתוך בחירה שלהם לעשות את ההכי טוב בשבילם".
-לוותר על משהו - זה לא מראה כל פיקחות, אלא על כך שאם אתה רואה מישהו שמשליך את הסחורה מתוך החנות - סימן שהחנות היא לא שלו. כך אמר בעל "החפץ חיים" זיע"א. מי שחכם באמת אמור לדעת - זה הצורה הכי טובה לעבוד א תה' זה לקיים בדיוק את מה שהוא צוה ולא לא להתחכם עליו, חלילה. אנחנו לא אמורים לחשוב שאנחנו יודעים איך לעבוד את ה' יותר טוב ממה שהוא צוה עלינו, אלא עלינו להביןשהוא צוה עלינו - זה הכי טוב שיכול להיות ועלינו להתבטל אליו לגמרי. לא סתם התורה הזהירה אותנו "לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ - לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם" (דברים ד, ב) וכן " אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת - לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ" (דברים יג, א).

"אני מכירה אנשים שהולכים עם כיפה וציצית ומקיימים את המצוות בשלמותם אבל בתור בני אדם הציון שלהם זה 2".
-אני לא יודע על מה את מדברת, אבל מי שמקיים את מצוות בשלמותם - אז זה וודאי כולל גם את המצוות שבין אדם לחברו אם הם לא מקיימים אותם (לא יודע את הפרטים של המקרה) - אז הם אינם מקיימים את המצוות בשלומתם.

"ואני מכירה דתיים שלפי הגדרתך הם "לא דתיים" והם אנשים מדהימים והכי טובים שהכרתי והכי גומלי חסדים"
-זה לא יכפר להם על העבירות שבין אדם למקום אם לא יחזרו עליהן בתשובה.

"אח שלי לא הולך עם כיפה למרות שהוא הבחור הכי צדיק שיש בעולם"
- אני לא יודע מה אח שלך שומר ומה לא, אבל מי שלא שומר באופן קבוע אפילו דבר אחד - את לא יכולה לקורא לו "צדיק". צדיק - זה מי שמטבטל לרצון ה' לגמרי.

עזוב אנחנו לעולם לא נגיע לעמק השווה עדיף להשאיר אתזה ככה -איש באמונתו יחייה מקווה שהפנמת כמה דברים אני יכולה לומר על עצמי שלמדתי גם דבר או שניים אני עדיין לא מסכימה ואנחנו יכולים להתווכח עלזה עוד הרבה אבל פשוט אין טעם כי לא תצליח לשנות כאן אפאחד...
שהיה לך חיים מאושרים