אני יודעת ששאלתי את זה ואני חופרת לכם.. אבל אין לי מי שיעזור לי כל כך כמו שאתם עוזרים לי, הפעם תוכלי לעזור לי?

פני שבוע (פחות או יותר) התפרסמו ציוני הבגרות וחברה שלי קיבלה 54 (נקודה אחת והייתה עוברת) ואני אמרתי ואי איזה באסה לקבל ציון כזה, ומרוב שהיא הייתה מתוסכלת וחסרת בטחון היא יצאה עלי בווטצאפ (יום שישי)ורשמה לי אמן תמותי יא בת **** את יכולה להיכנס לי לת** ועוד הרבה איחולים וקללות שאחסוך מכם.
בכיתי, אני עד עכשיו בוכה, החברה השניה פשוט לקחה את הצד שלה ורבה איתי גם, יש לציין שלא עניתי להודעות שלה בכלל..
ביום ראשון היא באה לכיתה כולה מחוייכת ואמרה עברתי עברתי.. בניסיון לקבל תגובה עוקצנית ממני, וכל היום היא מקרקרת סביב הקראש שלי כדי שאקנא, ומנסה להתגרות בי עם חברות שלה שם, מה שהכי כואב לי זה שאני היחידה שעזרתי לה להתכונן לבגרות הזאת, הייתי יושבת איתה עד לפנות בוקר 3 4 פעמים בשבוע ומלמדת אותה הכל ובוחנת אותה ותומכת בה, והיא גם בנוסף חווה בריונות בכיתה וכל פעם שמישהו יצא עליה אני ישר הגנתי עליה והייתי הולכת לילדים אחרי בית ספר ומבקשת שיפסיקו לרדת עליה, ו שהפסקתי להתערב לה בכל זה היא אמרה שאני לא חברה אמיתית, ואני הסברתי שחברה אמיתית צריכה להוציא אותך מהחרא ולא לשקוע יחד איתך, והתפקיד שלי הוא להיות שם בשבילה ולא לשרוף קשרים חברתיים בגללה, היא פשוט לא תמכה בי ותמיד ניסתה להוריד אותי למטה, בנוסף לפני חודש התחלתי דיאטה ולא נשברתי והיא אמרה לי שזה פוקס ואני בטוח אשבר כי אני חלשת אופי. והיא צדקה, באמת נשברתי, אחרי מה שהיא עשתה לא יכולתי והיה לי עומס רגשי וברגע של חולשה נשברתי.
אבל מה שהכי כואב לי זה למה אני פראיירית כזאת? שאני נותנת את עצמי לאנשים ששמים עלי פס? אני מרגישה חברה לא אמיתית וחלשה כל כך.
כואב לי שנשברתי בדיאטה ואני לא רואה איך אני אמשיך, וכואב לי שאת התקופה הקרובה אני הולכת לבלות לבד העיקר לראות אותה צוחקת לי בפנים בכל יום מחדש.

מה אני עושה? אני חברה לא אמיתית? למה הגיע לי היחס הזה לעזאזל.