3 תשובות
כשיש לך לבכות תבכי , זה טוב זה משחרר אם את לא רוצה שיראו אותך תלכי לצד או לשירותים או משהו .
תכתבי כל מה שיושב לך על הלב על דף או בפתקים בטלפון זה משחרר ואת תרגישי הרבה יותר טוב . תוציאי את זה החוצה אל תשמרי בפנים אסור זה לא עושה טוב לאף אחד!! אם את רוצה לדבר אני פה !❤
תכתבי כל מה שיושב לך על הלב על דף או בפתקים בטלפון זה משחרר ואת תרגישי הרבה יותר טוב . תוציאי את זה החוצה אל תשמרי בפנים אסור זה לא עושה טוב לאף אחד!! אם את רוצה לדבר אני פה !❤
היי, אני מבינה אותך מאוד. אנחנו בני אדם , ויש תקופות עמוסות בחיים שלנו שמצטברים המון דברים אצלנו ..
גם כשהשגרה ממשיכה לתפקד והכל כרגיל , מותר לנו להתפרק ולבכות .
זה יעשה לך כל כך טוב להתפרק מאשר להחזיק בפנים ולחכות שזה יצטבר ויצטבר. אולי יש אפשרות להתקדם מהתפקיד שלך ? לצאת לקורסים ? אולי לשלב משהו אחרי הצבא/ביציאות שלך מהצבא ? תחשבי על כיוון נוסף בחיים. זה טבעי התקופות האלה - תזכרי , כולנו עוברים אותן
גם כשהשגרה ממשיכה לתפקד והכל כרגיל , מותר לנו להתפרק ולבכות .
זה יעשה לך כל כך טוב להתפרק מאשר להחזיק בפנים ולחכות שזה יצטבר ויצטבר. אולי יש אפשרות להתקדם מהתפקיד שלך ? לצאת לקורסים ? אולי לשלב משהו אחרי הצבא/ביציאות שלך מהצבא ? תחשבי על כיוון נוסף בחיים. זה טבעי התקופות האלה - תזכרי , כולנו עוברים אותן
שואל השאלה:
אני לא רוצה לצאת לקורסים כי ממש כיף לי בתפקיד אני אוהבת את המפקדת והמפקד (אני פקידה של 2 קצינים בעצם.. מפקד והסגנית שלו) ובכללי התנאים בבסיס מעולים בשבילי באמת..
פשוט מאז כיתה ט הייתה לי תקופה של דיכאון והדימוי העצמי שלי ירד בטירוף בגלל בעיה בשיניים שעדיין קיימת והדימוי העצמי נשאר ברצפה מאז, ובנוסף לכל גם סבלתי מחרדה חברתית שממש הרסה לי את החוויה בבית ספר.. אני מרגישה שאין לי משמעות עבור אף אחד בגלל החרדה לא מצאתי זוגיות ואחרי שהצלחתי להתגבר על החרדה אני עדיין לא מוצאת זוגיות.. מרגישה שאני לא מצליחה למצוא מישהו שיאהב אותי וגם לא אמצא כי כבר נהיו לי כל כך הרבה בעיות של אמון בגברים ואמון בעצמי שאף אחד לא ירצה להתמודד עם זה והוא גם לא צריך לרצות.
ואני לא רואה איך אני מתקדמת מפה אני גם לא יודעת מה אני רוצה ללמוד או לעשות בחיים ועוד חצי שנה אני משתחררת..
אני לא רוצה לצאת לקורסים כי ממש כיף לי בתפקיד אני אוהבת את המפקדת והמפקד (אני פקידה של 2 קצינים בעצם.. מפקד והסגנית שלו) ובכללי התנאים בבסיס מעולים בשבילי באמת..
פשוט מאז כיתה ט הייתה לי תקופה של דיכאון והדימוי העצמי שלי ירד בטירוף בגלל בעיה בשיניים שעדיין קיימת והדימוי העצמי נשאר ברצפה מאז, ובנוסף לכל גם סבלתי מחרדה חברתית שממש הרסה לי את החוויה בבית ספר.. אני מרגישה שאין לי משמעות עבור אף אחד בגלל החרדה לא מצאתי זוגיות ואחרי שהצלחתי להתגבר על החרדה אני עדיין לא מוצאת זוגיות.. מרגישה שאני לא מצליחה למצוא מישהו שיאהב אותי וגם לא אמצא כי כבר נהיו לי כל כך הרבה בעיות של אמון בגברים ואמון בעצמי שאף אחד לא ירצה להתמודד עם זה והוא גם לא צריך לרצות.
ואני לא רואה איך אני מתקדמת מפה אני גם לא יודעת מה אני רוצה ללמוד או לעשות בחיים ועוד חצי שנה אני משתחררת..
אנונימית