אני שונאת את החיים האלו! ועלם אל תתערבו פהה!!!

קודם כל תרגעי, תנשמי.
את יכולה לבכות ולשחרר.
את יכולה לשטוף פנים ולאכול משהו טעים.
לשמוע מוסיקה ולצאת או לצאת לריצה..
אבל אחריי זה אני רוצה שתפתחי איתי פרטי ותדברי אליי. אני מבטיחה לנסות לעזור לך עד שיצא מזה משהו.

תדברי על זה עם מישהו!

שואל השאלה:
אף אחד לא באמת רוצה להקשיב ואני גם לא יודעת איך להפתח ולספר

את מוזמנת לדבר איתי גם אני ככה בזמן האחרון

צודקת ביותר, תומך בך ממש

היי אנונימית יקרה,
קראתי את ההודעה שלך, ואני מבין שהמקום שהיה אמור לתת לך את תחושת הבטחון, המשפחה, ההורים, הוא מקום שגורם לך פחד, ייאוש ותסכול מהחיים.. ואולי את גם מרגישה חסרת אמון באנשים אחרים, כי אם המשפחה לא שם בשבילך, לא תומכת בך, אך אנשים זרים, שלא מכירים אותך, ושלא עברו מה שאת עברת, ידעו איך לתמוך בך, איך הם יבינו אותך כשתספרי להם? אבל אני גם מבין, שהיית רוצה לדבר עם מי שעבר דברים דומים, כדי שיוכל לעזור לך להתמודד, כדי שלא יגיד דברים מטומטמים, של מי שלא מבין מה קורה אצלך בפנים, כי הוא היה שם, הוא יבין את הקושי, ואין לך אנרגיות לבזבז על מי שלא מבין אותך באמת..
אני יודע, שאני לא מכיר אותך, ואני יודע שלא עברתי את מה שאת עברת, אבל אני כן חושב שמה שהיית רוצה זה בעיקר מי שיבין את מה שאת מרגישה, שיכבד את מה שאת מרגישה, שלא יעז לשפוט אותך, ופשוט יהיה שם כדי שלא תרגישי לבד מול הייאוש הזה. אני מתנדב בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), שיש לה אתר עם צ'ט אישי ואנונימי עם מתנדבים, שאני לא יודע מה הם עברו בחיים, אבל אני כן יודע שכל אחת ואחד מהם באמת ירצה להקשיב לך כשאת כותבת על ההורים שלך, על הפחד מהחיים האלה, וינסה להבין, ממש לדעת מה את מרגישה, כמו מי שעבר את זה, ולהיות איתך, שלא תרגישי לבד. הצ'ט האישי פועל באתר כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות, ויש גם פורומים לתמיכה, שתוכלי לכתוב גם בהם, ומתנדבים ופונים אחרים יוכלו להגיב לך, באנונימיות מוחלטת. כתובת האתר היא https://sahar.org.il/
בואי, אנחנו שם בשבילך.
שלך,
מתנדב סה"ר.