למה אף אחד לא רוצה להיות בקרבתי?

אולי לא יודעים איך לגשת
אני עם אותה בעיה

מבינה אותך... אולי את משדרת כאילו את לא רוצה שידברו איתך, עם אוזניות כל הזמן וזה...

אם להיות כנה, יכול להיות שהבעיה בך ויכול להיות שהבעיה באנשים אחרים. אני לא מכירה אותך בשביל להעיד.

שואל השאלה:
מה איך לגשת?
כאילו ברצינות קשה להגיד היי?
ועזוב לגשת, אני מדברת על זה שאני היוזמת זאת אומרת, אני תמיד מנסה להזמין אנשים לצאת איתח ומסרבים.
לרוב אני מזמינה ידיד טוב שלי והוא מסרב.
או סתם קובעת לצאת עם כמה חברות ותמיד מסרבים לי, אני מרגישה נורא פגועה מהיחס הזה כאילו לאף אחד לא אכפת ממני ושאני סתם ילדה משעממת שאין לאף אחד מה לעשות איתה ושאני סתם מעיקה עליהם ומציקה עם כל היחס הזה.
וזה ממש מבאס ומעציב אותי וגורם לי להרגיש בודדה ושונה ומוזרה וחסרת ביטחון.
זה מרגיש לי כאילו אין דבר כזה חברים וזה מוזר כי יש כל כך הרבה ילדים מהשכבה שמחוברים ממש.
אני מכירה ילדים שיש להם מלא חברים והם מבלין ביחד.
זה חסר לי כל כך..
ואני כאילו מרגישה כאילו אין לי איך לשנות אתזה, כאילו משהו בי לא בסדר.

שואל השאלה:
את האמת אני מנסה להיות החברה הטובה הזאת שתמיד מפנקת והלארג'ית והכיפית והתומכת...
לא יודעת פשוט שוחכים ממני ומקיומי.
הכנתי לחברה שלי שהייתה מאושפזת כל מיני ברכות מכל הילדים של השכבה, בלונים, ביקשתי מאנשים לאפות עוגה למענה. וזאת לא רק היא ..
וזה הוציא ממני את כל החשק ליזום דברים כאלה...

שואל השאלה:
למרות הכל אני ממשיכה לנסות להתחבר לאנשים.
באמת שהם כמוני ולא הולך לי.
אומרים לי שאני מעניינת אז מה לעזעזעל הבעיה בי?!

מבינה אותך גם אני יוזמת תמיד ואנשים מתעלמים