סוף סוף אני והקראש ביחד והכל מושלם אצלי.. אז למה אני ממשיכה לשקוע בדיכאונות?

אולי זה לא קשור אליו, או שאת בחרדות וכאלו

שואל השאלה:
זה לא קשור אליו הוא מדהים עוזר לי ותומך בי, החליט על דעת עצמו שהוא מפסיק עם הסמים כדי להיות איתי רק שאני מרגישה דפוקה כי אני לא מצליחה לוותר על סמים.. זו גם מן תחושה פנימית כזו שאני חושבת שהוא איתי כי זה עושה אותי שמחה ולא באמת. בוקר שלם שאני רק במיטה ואין לי כוח לדבר עם אף אחד, הפסקתי לאכול בימים האחרונים ואני מתה מבפנים.. אין לי מושג למה