נפשי אשמח לעזרה: אין לי מצב רוח ללכת לבית ספר כבר המון זמן ואני באה לפעמים כשחייבים אבל הרבה פעמים לא

בבית אני או לומדת או עושה כלום.
ולפניי יומיים דיברתי חברה דיברה איתי עם מישהי שגם לא באה לבית ספר (אבל בכלל) ושהיא לא מבינה אותה ואיך תיהיה לה תעודת בגרות (נב- אין לה מושג שאני חא באה הרבה פעמים כי אני לא מסוגלת פשוט...)

אז אמרתי לה שהלוואי שיצדיקו חיסורים גל על העדרויות מסיבה נפשית
ואז החברה אמרה שמצדיקים
אמרתי שמצדיקים רק אם יש דיכאון קליני מאובחן (או כל משהו אחר מאובחן)
ואז היא אמרה שזה מפגר לא לבוא לבית ספר כי 'אין מצב רוח' ושזה לא תירוץ אמיתי
אז אמרתי לה שזה לא סתם חוסר מצב רוח ושזה לא כזה פשוט כמו שזה נשמע לך
אז היא אמרה שהיא עדיין חושבת שזה דבילי


אני מפגרת? דבילית? מה?? אני לא יודעת להסביר את עצמי ...!