עזרה בנוגע לחיי החברתיים

אז אני ארחיב כאן זה ארוך מאוד ולא יודע עד כמה זה יעניין אותכם או משהו אבל ננסה בכל זאת אז רק אם אתם רוצים לעזור תעזרו.. (אני מדבר כאן על זה שאני ביישן)
אני מאוד ביישן מלידה ונראה שבחטיבה(אני עכשיו שנה ראשונה בתיכון) זה התגבר(נהייתי יותר ביישן הכוונה) אבל השנה זה מתחיל להשתפר לאט לאט אבל עדיין המצב לא כל כך טוב לי בנוגע לבשיינות.
אני מתבייש לדבר עם ילדים מהכיתה(אפילו בנים) ואנשים מבוגרים פנים מול פנים, אני יודע שאין לי ממה להתבייש, זה כאילו יש לי את ההבנה שאין לי סיבה להתבייש ושאוהבים אותי וזה אבל כאילו אין עדיין את ההפנמה שאין ממה להתבייש
אני בכיתה י' שנה ראשונה בתיכון כיתה חדשה ולא התחברתי יותר מדי לילדים שם(רובם ממש אחלה ואין לי בעיה עם ילדים ספציפיים בכיתה) ואני בטוח ב100% שזה כי אני לא מדבר איתם יותר מדי מהביישנות שלי... אני בטוח שאם הייתי בן אדם פתוח עם בטחון עצמי גבוה ולא מתבייש הייתי מאוד אהוב כי כשאני מדבר עם אנשים שאני לא מכיר דרך האינטרנט הם צוחקים ממני, מתחברים אליי ואנחנו חברים אבל בבית ספר ובמציאות בכללי זה לא כך..
אם מישהו יפנה אליי אני אענה לו אבל זה לא שאני אתחיל שיחה בעצמי או משהו...
רק עם המשפחה והחברים הקרובים שלי(בערך 7 שכולם לא מהכיתה אלא מהשכבה) אני מדבר פתוח לגמרי(יש לי גם חברים מהכיתה אבל לא יותר מדי שוב כי אני לא הכרתי אותם עד עכשיו ובגלל שהחטיבה הורידה לי את הביטחון משום מה(אין סיבה, נהייתי יותר ביישן ואני מנסה לתקן את זה השנה ובינתיים זה עובד אבל לאט) אז אני לא נפתחתי אליהם יותר מדי ולא מדבר איתם יותר מדי אולי חוץ מאחד.
דבר זה גם משפיע לי על המצב הכיתתי והחברתי שלי- אני יותר בודד(זה לא כזה מפריע לי, אני לא משתעמם או משהו אבל בשבוע האחרון אני מתחיל קצת לפחד מזה שאני אהיה בודד בעתיד למרות שלדעתי זה לא יקרה) וגם מבחינה למצוא חברה או חברים להמשך החיים.. אני שם לב שנגיד כשהמורה נותנת כמה דקות בסוף השיעור כמו הפסקה קצרה, הרוב הולכים לחברים שלהם ובגלל שאני מתבייש ולא כל כך חברותי אז אני סוג של בודד ואני יושב ומשחק בטלפון או דרך עיסוק אחר). בכללי זה דבר שהייתי רוצה לפתור ואני מנסה לאט...
[המשך בתגובה]