36 תשובות
ובבית ספר לא סבלת?
מה את עושה בחיים?
רק לי צבא נשמע כיף?
שואל השאלה:
אני אפילו לא רוצה לדבר על זה.
.יש חלק כיפי=חברים.
ויש חלק לא כיפי=עבודה משעממת ומציקה מהזריחה עד הזריחה.
אני אפילו לא רוצה לדבר על זה.
.יש חלק כיפי=חברים.
ויש חלק לא כיפי=עבודה משעממת ומציקה מהזריחה עד הזריחה.
בבית ספר היה לך כיף?
מתלבטת. זאת חרא מסגרת, אבל היא תרמה הרבה להתפתחות האישית שלי.
^ כמה קל לדבר מהצד. מאמינה שאחרי הגיוס, המחשבה שלך הייתה משתנה.
^ כמה קל לדבר מהצד. מאמינה שאחרי הגיוס, המחשבה שלך הייתה משתנה.
ברור שמתגייסים
שואל השאלה:
מתה לעוף מפה כבר.
מתה לעוף מפה כבר.
^^^^ קל לך לדבר
לא תמיד זה קשור לזה ששונאים את המדינה ולא מוכנים לשרת
לפעמים זה פשוט קשור לחוסר התאמה למסגרת
לא תמיד זה קשור לזה ששונאים את המדינה ולא מוכנים לשרת
לפעמים זה פשוט קשור לחוסר התאמה למסגרת
צבא עדיף מבית ספר
לא התגייסתי בשביל לדעת אבל גם אני חושבת^
שואל השאלה:
כן?
בואו תתמודדו עם עבודה כזו:
לשבת במשרד מהבוקר עד ארוחת צהריים, לטלפן ל1000 אנשים תוך כדי בדיקה של קלסר (שבדקתי כבר 1000 פעמים), ואז נכנס חייל ומבקש עזרה אבל אני עסוקה אז לא עכשיו, אחר כך, ויש מלא רעש ואני לא יודעת לסנן רעשים בכלל ואני יושבת איזה ארבע שעות על קלסר מסכן בלי לקום לשירותים והמפקדת מטיילת לה בבסיס ועוד מפילה עליי משימות וכשכולם חוזרים למגורים אני עדיין עובדת. אם מישהו מעוניין להתחלף איתי אני אשמח.
שלא להזכיר את זה שאת כל העבודה אני עושה לבד, ולא טורחים להביא עוד מישהי. העיקר שכל שבוע אני קולטת חיילים חדשים. איזה יופי. אני קורסת פה מהעומס. יש לי מספיק שאיפות גדולות משלי.
כן?
בואו תתמודדו עם עבודה כזו:
לשבת במשרד מהבוקר עד ארוחת צהריים, לטלפן ל1000 אנשים תוך כדי בדיקה של קלסר (שבדקתי כבר 1000 פעמים), ואז נכנס חייל ומבקש עזרה אבל אני עסוקה אז לא עכשיו, אחר כך, ויש מלא רעש ואני לא יודעת לסנן רעשים בכלל ואני יושבת איזה ארבע שעות על קלסר מסכן בלי לקום לשירותים והמפקדת מטיילת לה בבסיס ועוד מפילה עליי משימות וכשכולם חוזרים למגורים אני עדיין עובדת. אם מישהו מעוניין להתחלף איתי אני אשמח.
שלא להזכיר את זה שאת כל העבודה אני עושה לבד, ולא טורחים להביא עוד מישהי. העיקר שכל שבוע אני קולטת חיילים חדשים. איזה יופי. אני קורסת פה מהעומס. יש לי מספיק שאיפות גדולות משלי.
את חייבת?
שואל השאלה:
חייבת מה? להיות במשרד. כן. מי יהיה אם לא אני? מתה מתה כבר לומר שלום ולא להתראות.
חייבת מה? להיות במשרד. כן. מי יהיה אם לא אני? מתה מתה כבר לומר שלום ולא להתראות.
לאדעת אין לך אפשרות להתלונן על זה
שואל השאלה:
אני כבר בצבא..
לאף אחד לא אכפת מהתלונות שלי. "אין מה לעשות" הם אומרים לי.
לכו דחפו את הראש לאסלה. אולי שם תמצאו פתרון.
אני כבר בצבא..
לאף אחד לא אכפת מהתלונות שלי. "אין מה לעשות" הם אומרים לי.
לכו דחפו את הראש לאסלה. אולי שם תמצאו פתרון.
שואל השאלה:
כל הכבוד לך. אני הייתי קורסת מעומס כזה. אבל למה נתנו לך לעשות עבודה של כל המחלקה?
כל הכבוד לך. אני הייתי קורסת מעומס כזה. אבל למה נתנו לך לעשות עבודה של כל המחלקה?
תפני למפקד / קבן / פסיכיאטר
אני משרת ברמאללה ובאמת קשה בצבא וכפרה עלייכם אל תשוו אתזה לבצפר כי זה פשוט לא אותו הדבר
בסדר קשה ומעצבן ומעייף תתמודדי.
אלפים התמודדו לפנייך אלפים יתמודדו אחרייך.
להזכיר לעצמך כמה השגרה הצבאית מתישה זו אחלה דרך להשביז את עצמך.
לאף אחד לא קל בצבא זה צבא, אם לא טוב לך טופס 55 או תתחפשני.
אגב האזרחות הרבה יותר גרועה מהשירות הצבאי והרבה יותר מעייפת ומלחיצה.
תהני מהמסגרת הנהדרת הזו ותנסי להעריך
אלפים התמודדו לפנייך אלפים יתמודדו אחרייך.
להזכיר לעצמך כמה השגרה הצבאית מתישה זו אחלה דרך להשביז את עצמך.
לאף אחד לא קל בצבא זה צבא, אם לא טוב לך טופס 55 או תתחפשני.
אגב האזרחות הרבה יותר גרועה מהשירות הצבאי והרבה יותר מעייפת ומלחיצה.
תהני מהמסגרת הנהדרת הזו ותנסי להעריך
אנונימי
שואל השאלה:
אני כבר שבוזה. ואני מתמודדת. תאמינו לי שממש לא קל לי. טופס 55 לא רלוונטי כבר, להתחפשן? וואלה אין לי זמן בשביל זה. נמאס לי כבר שאנשים מזלזלים.
וnama תקשיבי, לי אין אנשים איתי. אני באמת לבד לבד לבד, וואלה יש לי חיים מחוץ לצבא.
אני כבר שבוזה. ואני מתמודדת. תאמינו לי שממש לא קל לי. טופס 55 לא רלוונטי כבר, להתחפשן? וואלה אין לי זמן בשביל זה. נמאס לי כבר שאנשים מזלזלים.
וnama תקשיבי, לי אין אנשים איתי. אני באמת לבד לבד לבד, וואלה יש לי חיים מחוץ לצבא.
איזה תפקיד את?
אני מבין את הבעיה, לאף אחד לא קל בצבא...
אני נהג ויש כאלה שיגידו, נו ו... אתה יושב כל היום ברכב ולא עושה כלום... אז זהו שאני נוסע את כל הארץ במובן ישיר של המילה, לפעמים זה גם ביום וגם בלילה עם שינות בפרקים של 30 דקות כזה ועושה בממוצע 4000 קמ בחודש, ומה? נוסע ומתרכז גם כשכולם ישנים, טוחן את התחת כל יום כל היום ואנשים לא מעריכים את זה ופשוט אומרים נו ו..
אני נהג ויש כאלה שיגידו, נו ו... אתה יושב כל היום ברכב ולא עושה כלום... אז זהו שאני נוסע את כל הארץ במובן ישיר של המילה, לפעמים זה גם ביום וגם בלילה עם שינות בפרקים של 30 דקות כזה ועושה בממוצע 4000 קמ בחודש, ומה? נוסע ומתרכז גם כשכולם ישנים, טוחן את התחת כל יום כל היום ואנשים לא מעריכים את זה ופשוט אומרים נו ו..
שואל השאלה:
אני משקית שלישות.
אני משקית שלישות.
בנוסף לזה זורקים לי עבודה של אחרים כי הם מבריזים וזורקים ז
פסדר קשה מתמודדים, לא כל דבר קבן ונפשי ואנאערף מה.
גם באזרחות קשה.
גם אני עברתי צבא, אני מבין מה את אומרת ואומר לך תהיה אופטימית תחשבי חיובי וזהו.
להישקע בשיט לא יעזור
גם באזרחות קשה.
גם אני עברתי צבא, אני מבין מה את אומרת ואומר לך תהיה אופטימית תחשבי חיובי וזהו.
להישקע בשיט לא יעזור
אנונימי
שואל השאלה:
הייתי אצל קבן כי סבלתי מלחצים, עכשיו כבר לא. ואנשים אני שומרת את זה בבטן כי כולם מזלזלים בי. אנשים פשוט מזלזלים.
הייתי אצל קבן כי סבלתי מלחצים, עכשיו כבר לא. ואנשים אני שומרת את זה בבטן כי כולם מזלזלים בי. אנשים פשוט מזלזלים.
שמעתי ככ הרבה דברים טובים וככ הרבה רעים על הצבא.
בדיוק אתמול המורה שלי לאנגלית עשתה שיעור שלם על הנוער בעיר ובקיבוצים ומה מתנהל אצלנו ושזה קורה גם בצבא ועושים דברים נוראיים.
אחד מהדברים היה שהיא סיפרה שעושים 'טקס קבלה' לחייל חדש שמגיע לגדוד ואם הוא מתנגד למה שיעשו לו אז הוא הופך להיות מנודה מבחינתם ומתעללים בו. בכל חיל או גדוד אלו דברים שונים והיא סיפרה סיפור אישי של הבן שלה ואני פשוט הזדעזעתי. זה גרם לי לככ הרבה פחד להגיע לשם כי בחיים לא ארצה לגרום לסבל של אדם אחר.
היא סיפרה על אדם שהתנגד לעשות משהו לחייל חדש (או שהוא החדש וביקש שזה לא יקרה) ואחכ הם גילגלו אותו בשמיכה והתחילו לבעןט בו והוא כיוון עליהם נשק. והוא נכנס לכלא על זה.
אני כן רוצה להתגייס אבל תמיד קיים בי פחד מסוים שגורם לי לערער..
בדיוק אתמול המורה שלי לאנגלית עשתה שיעור שלם על הנוער בעיר ובקיבוצים ומה מתנהל אצלנו ושזה קורה גם בצבא ועושים דברים נוראיים.
אחד מהדברים היה שהיא סיפרה שעושים 'טקס קבלה' לחייל חדש שמגיע לגדוד ואם הוא מתנגד למה שיעשו לו אז הוא הופך להיות מנודה מבחינתם ומתעללים בו. בכל חיל או גדוד אלו דברים שונים והיא סיפרה סיפור אישי של הבן שלה ואני פשוט הזדעזעתי. זה גרם לי לככ הרבה פחד להגיע לשם כי בחיים לא ארצה לגרום לסבל של אדם אחר.
היא סיפרה על אדם שהתנגד לעשות משהו לחייל חדש (או שהוא החדש וביקש שזה לא יקרה) ואחכ הם גילגלו אותו בשמיכה והתחילו לבעןט בו והוא כיוון עליהם נשק. והוא נכנס לכלא על זה.
אני כן רוצה להתגייס אבל תמיד קיים בי פחד מסוים שגורם לי לערער..
לא רק את
גם אם אני אסבול,ה למען המדינה שלי אז אני אבחר להתגייס בכל זאת
העובדה שיש פה מלשבים שמנסים להצדיק את העמדה שלהם מבלי לדעת איך המערכת הצבאית עובדת.....................
איזה טקס קבלה?
מה את חושבת שצבא זה פולחן של קט השטן?
את מתגייסת עם מחזור גיוס שלם, כולכם חבורה של צ'יפסים טריים מהטירונות, לוחמים ישר מקבלים כבוד ביחידה אבל טוחנים אותם בשמירות ותורניות ונותנים לפזמ קצת מנוחה, ואז כשלכם נעשה פזמ אתם מקבלים את המנוחה (בתנאי שאתם לא מתנדבים יותר מידי ומראים נכונות לעבוד).
בג'וב אותו דבר, בג'וב פחות יש את המונח פזם וממש אין את הקטע של "טקס קבלה"
זה הכל חארטה ענקית, את מגיעה לבסיס ומתחילה תפקיד.
לפני הגיוס יש באפשרותך להגיע למקומות שאת שואפת אליהם, שהם בגדר הנתונים שלך, אם את לא נלחמת הצבא תוקע אותך איפה שחסרים אנשים ולרוב יש סיבה שחסרים אנשים לתפקידים האלה (כי הם זוועה)
לי היו יחסי שנאה/אהבה עם צהל, מצד אחד הוא בנה אותי והציל אותי, מצד שני היה לי מאוד קשה, מאוד לחוץ, מאוד עמוס.
במיוחד שאח שלי חולה במחלה מאוד קשה ואני הייתי המטפל שלו עד הרגע שהתגייסתי והפרידו אותי ממנו, אחרכך הוא עבר לגור בחול בשביל לקבל טיפול מיוחד והיה צריך עזרה, הצבא במשך 3 שנים לא שחרר אותי לשבוע חופש מסכן לחול בשביל ללכת לראות אותו, צבא זה לא קל, צבא זה לא משחק.
צבא זה צבא, מכינים אותך למלחמה ולעבודה ישר.
כל תפקיד חשוב וקשה, השאלה איפה יותר מעניין אותך, אם לא טוב לך בשלישות, את יכלת לעבור מהשלישות ועדיין יכולה אם אין לך יותר מידי פזמ.
תמיד יש אפשרות לפרוש לשקם, שג, מטבח וכו' בג'וב, אין דבר כזה שלא נותנים, חייל שמתעקש ועומד על שלו לא יושב על של אף אחד ומקבל את מה שמגיע לו בסופו של דבר, אלו דברים שקל להשיג.
אין מה לעשות, צבא זה מצווה, אח שלי שירת בצבא בשביל להגן עליי, אני התגייסתי לצבא בשביל לשמור על המשפחה שלי, והילדים שלי יתגייסו לצבא בשביל לשמור עליי, צבא לא נועד מעולם להיות קל ופשוט, זה לא בית ספר שמותר לך מה שבא לך, זה ההכנה הכי טובה לחיים האמיתיים.
אם הייתה אפשרות לבחור אם להתגייס או לא, לא היה צהל.
אחוז אפסי של ישראלים היו מתגייסים, היו במקום עושים שנת שירות לאומי מסכנה עם בכלל, או ישר הולכים לעבודה (כי יש הרבה שלא מכבודם לשרת, אני קורא להם אוכלי חינם)
והחיים בחוץ?
הם סיוט לדעתי, בצבא את קמה בבוקר את יודעת מה את, את יודעת מי את, את יודעת מה את עושה, ואז זורקים אותך לאזרחות ולכי תחפשי את עצמך, יש כלכך הרבה תוכניות ושאיפות לעתיד שרובן לא מתקרבות להתממש כי פתאום מכה בך המציאות של החיים האמיתיים שלאף אחד לא אכפת ממך בתכלס, ואף, אחד לא שם עלייך ואם לא תלחמי בשביל עצמך והזכויות שלך אף אחד לא יעשה את זה בשבילך,
עבודה זה מחייב וקשה ושוחק, תשלומים של מיסים וביטוח לאומי, שאת עובדת כמו חמור שעות על גבי שעות שנתח יפה מהמשכורת נלקח למדינה.
עצה שלי, אם כמה שחשבתי שסבלתי הצבא היה מעולה, תקחי את זה בקלות, תחשבי חיובי וזה הכל.
ככל שתחשבי שלילי יהיה שלילי.
וגם אני הייתי אצל 2 קבנים, אף אחד מהם לא זרק עליי.
הם מיותרים.
3 שנים שירות מלא עשיתי והייתי עושה אותו שוב.
מה את חושבת שצבא זה פולחן של קט השטן?
את מתגייסת עם מחזור גיוס שלם, כולכם חבורה של צ'יפסים טריים מהטירונות, לוחמים ישר מקבלים כבוד ביחידה אבל טוחנים אותם בשמירות ותורניות ונותנים לפזמ קצת מנוחה, ואז כשלכם נעשה פזמ אתם מקבלים את המנוחה (בתנאי שאתם לא מתנדבים יותר מידי ומראים נכונות לעבוד).
בג'וב אותו דבר, בג'וב פחות יש את המונח פזם וממש אין את הקטע של "טקס קבלה"
זה הכל חארטה ענקית, את מגיעה לבסיס ומתחילה תפקיד.
לפני הגיוס יש באפשרותך להגיע למקומות שאת שואפת אליהם, שהם בגדר הנתונים שלך, אם את לא נלחמת הצבא תוקע אותך איפה שחסרים אנשים ולרוב יש סיבה שחסרים אנשים לתפקידים האלה (כי הם זוועה)
לי היו יחסי שנאה/אהבה עם צהל, מצד אחד הוא בנה אותי והציל אותי, מצד שני היה לי מאוד קשה, מאוד לחוץ, מאוד עמוס.
במיוחד שאח שלי חולה במחלה מאוד קשה ואני הייתי המטפל שלו עד הרגע שהתגייסתי והפרידו אותי ממנו, אחרכך הוא עבר לגור בחול בשביל לקבל טיפול מיוחד והיה צריך עזרה, הצבא במשך 3 שנים לא שחרר אותי לשבוע חופש מסכן לחול בשביל ללכת לראות אותו, צבא זה לא קל, צבא זה לא משחק.
צבא זה צבא, מכינים אותך למלחמה ולעבודה ישר.
כל תפקיד חשוב וקשה, השאלה איפה יותר מעניין אותך, אם לא טוב לך בשלישות, את יכלת לעבור מהשלישות ועדיין יכולה אם אין לך יותר מידי פזמ.
תמיד יש אפשרות לפרוש לשקם, שג, מטבח וכו' בג'וב, אין דבר כזה שלא נותנים, חייל שמתעקש ועומד על שלו לא יושב על של אף אחד ומקבל את מה שמגיע לו בסופו של דבר, אלו דברים שקל להשיג.
אין מה לעשות, צבא זה מצווה, אח שלי שירת בצבא בשביל להגן עליי, אני התגייסתי לצבא בשביל לשמור על המשפחה שלי, והילדים שלי יתגייסו לצבא בשביל לשמור עליי, צבא לא נועד מעולם להיות קל ופשוט, זה לא בית ספר שמותר לך מה שבא לך, זה ההכנה הכי טובה לחיים האמיתיים.
אם הייתה אפשרות לבחור אם להתגייס או לא, לא היה צהל.
אחוז אפסי של ישראלים היו מתגייסים, היו במקום עושים שנת שירות לאומי מסכנה עם בכלל, או ישר הולכים לעבודה (כי יש הרבה שלא מכבודם לשרת, אני קורא להם אוכלי חינם)
והחיים בחוץ?
הם סיוט לדעתי, בצבא את קמה בבוקר את יודעת מה את, את יודעת מי את, את יודעת מה את עושה, ואז זורקים אותך לאזרחות ולכי תחפשי את עצמך, יש כלכך הרבה תוכניות ושאיפות לעתיד שרובן לא מתקרבות להתממש כי פתאום מכה בך המציאות של החיים האמיתיים שלאף אחד לא אכפת ממך בתכלס, ואף, אחד לא שם עלייך ואם לא תלחמי בשביל עצמך והזכויות שלך אף אחד לא יעשה את זה בשבילך,
עבודה זה מחייב וקשה ושוחק, תשלומים של מיסים וביטוח לאומי, שאת עובדת כמו חמור שעות על גבי שעות שנתח יפה מהמשכורת נלקח למדינה.
עצה שלי, אם כמה שחשבתי שסבלתי הצבא היה מעולה, תקחי את זה בקלות, תחשבי חיובי וזה הכל.
ככל שתחשבי שלילי יהיה שלילי.
וגם אני הייתי אצל 2 קבנים, אף אחד מהם לא זרק עליי.
הם מיותרים.
3 שנים שירות מלא עשיתי והייתי עושה אותו שוב.
אנונימי
היי אם זה עוזר לך. אח שלי באותו המצב. הוא עובד במחשבים מהבוקר על הערב (לפחות 10 בלילה) וכבר שנתיים שלא נותנים לו מגורים וזה או שהוא ישם במשרד או נובע 50 דקות כל יום הביתה.
אנונימי
לגביי טקסים, המקום היחידי שאני יודע שיש זה בשריון, שכשמגיע מישהו חדש אז עושים משהו אבל זה נחשב אסור ואפשר ללכת לכלא
נראה לי שרק את.
וואו איזה ישנה השאלה הזאת... נראה לי שואלת השאלה משוחררת כבר.
אגב אני משוחרר גם, אין יותר נהיגות יום וליל
אגב אני משוחרר גם, אין יותר נהיגות יום וליל