היום גיליתי שיש לי חלק בגוף שנולדתי איתו שגורם לי כאבים במקום מסוים

אמרו לי שאחרי הרבה זמן של תרגילים הכאב יעלם אם רק אתמיד. לא רק שקיבלתי שוק והפרצוף שלי בריצפה אבל הייתי לי תקווה שאולי זה יסתדר, אבל סבתא שלי אומרת לי בגיל שלך אי אפשר כבר לסדר את זה. היא הורידה לי את כל התקוות וניפנפה את הכאב שלי פשוט. באלי לבכות למה היא כזאת רעה ולא מתחשבת? איך פשוט לשכוח מזה ולהתרכז בלסדר את זה?