זאת אני מהשאלה הקודמת.. שוב גנבתי וכמעט לא יצאתי מזה,אשמח לדעות ועצות. - קישור מצורף

אני ממש סובלת מקלפטומניה אני לא מודעת לדברים שאני עושה... אני לא רוצה ללכת לכלא אני לא שייכת לשם זו לא אני אני פשוט לא מודעת...
אז היום הלכתי לחנות לא אגיד את שמה היא ענקית וגדולה כל כך ואני בקבוע גונבת משם.. אממ והיום גם רציתי ואני לא יודעת איך ראו או עלו עליי אבל פשוט ראיתי מכרת שמסכלת עליי מוזר ועוקבת אחריי הבנתי שהיא סוג של חושדת בי\עלתה עליי חלק מהבגדים היו בשקית של החנות.. הייתי צריכה להוציא אותם ולצאת מהחנות במהרה ואז נכנסתי לתא מדידות רציתי עם השקית אבל לא הרשו לי וכך לא יכולתי להוציא את הבגדים ואז יצאתי וסוג של היה כזה סוג של מעבר מהר הוצאתי את הבגדים בלי שראו.. ואז הגיעו עוד שתי מוכרות ועקבו אחריי חיכו לי ביציאה(והכניסה והיציאה זה אותו הדבר בקיצור מקום אחד שאפשר לצאת ולהיכנס) כך שלא אוכל לצאת מהחנות ויראו אותי פשוט הלכתי לעבר היציאה ואז ראיתי את דודים שלי ואז חזרתי לחנות כי מה אם יעצרו אותי? ואז הם יראו.. זה מביש אז חזרתי מהר ושהם לא היו שם (הבני דודים) אז יצאתי ושתי מוכרות היו ביציאה ופשוט יצאתי ולמזלי שום דבר לא ציפצף התפללתי בלב בבקשה שלא יצפצף בבקשה ואז המוכרת שאלה אותי איך הייתה ה"קנייה"? אמרתי שלא קניתי כי היה תור ארוך והלכתי מהר.. אני יודעת שיכלו לתפוס אותי גם הפעם.. אני באמת לא מודעת ולא מחוברת לרגשות,כשיצאתי מהקניון הייתה לי תחושה רבה של פחד וחרדה שכמעט תפסו אותי.. אתם צריכים להבין אני לא גונבת כי אין לי בגדים או כי אני צריכה יש לי מלא בגדים ולא חסר לי כלום רק משהו בנשמה שלי חסר לי כנראה וזה מחפה עליו.. הקלפטומניה אני סובלת ממנה כמה חודשים כבר.. אני לא רוצה לדבר על זה עם אף אחד לא רוצה פשוט לא רוצה ואני כותבת כאן ומוציאה את מה שיש לי מה שאני מרגישה.. יש לי פסיכולוגית ורופאה אך אני לא רוצה לדבר על זה. אולי מהבושה? אולי שיש לי הפרעה נפשית? אולי שאני לא שפויה? אולי אבל לא רוצה לדבר על זה...
אשמח לדעות ועצות ממכם כמו תמיד זה כיף לי לקרוא מה שאתם כותבים.