אבא של ילדה מהכיתה מת, אני לא מפסיקה לבכות ולא יודעת מה לעשות

היי.. אבא של ילדה מהכיתה שלי מת לפני כמה ימים והיא לא מגיעה לבית ספר בינתיים.. העניין הוא שאני די שנאתי אותה בגלל סיבה טיפשית שהיא אמרה לי סליחה עליה, אבל יש לי כל כך הרבה אמפטיה כלפי מה שקרה.. זאת אומרת, סבא שלי ודוד שלי מתו ואני מבינה איך זה מרגיש גם אם זה לא הורה, ואני מתארת לעצמי עד כמה זה קשה לאבד אבא ולא יכולה שלא לחשוב על אבא שלי, ואני גם בתקופה ממש פרנואידית בנוגע לאנשים שחשובים לי כי כל הזמן עוד לפני שאבא שלה מת הייתה לי תחושה שמישהו מת או עומד למות וכל הזמן הייתי נלחצת כשלא היו עונים לי..
היה לי חלום עליה אתמול שבאתי לבקר אותה עם חברה והרגשתי כל כך רע על זה.. ועכשיו אני פשוט בוכה כי אני מתה לבוא ולתמוך בה אבל אני פשוט לא יודעת אם כדאי לי כי לא היינו בקשר והיא סוג של ידעה שאני שונאת אותה וגם.. מה אני אגיד לה? מה לא להגיד לה? מה לעשות איתה? עד כמה זה יהיה פתטי אם אני פשוט אבכה לידה בגלל התחושה הרעה על הכל? האם היא בכלל תרצה שאהיה שם?
אני לא רוצה לבוא אבל אני מרגישה את הצורך לזה.. כל כך רע לי כשרע לאחרים גם אנשים שאני לא בקשר איתם..