תשובה אחת
זה לא גאונות, זה בסיס במבנה האטום.
מרכיבי האטום אלה חלקיקים סאב אטומיים, אלקטרון, פרוטון וניוטרון.
אלקטרון הוא בעל כוח מגנטי שלילי, פרוטון בעל כוח מגנטי חיובי בעוד שלניוטרון יש מטען נייטרלי.
ניוטרון ופרוטון יהיו בבסיס האטום, בעוד שהאלקטרון ''ירחף'' סביבם.
ממה הם מורכבים? אלקטרון זה אנרגיה, הוא מסוגל להשתגר למרחקים קצרים והוא לא באמת חומר, אפשר למדוד את המסה שלו, אבל זה רק בהנחה שנדבק אליו כבר פרוטון, שלו יש מסה.
פרוטון וניוטרונים עשויים מקוורקים בין היתר, בעיקר הפרוטון.
ניוטרון מופיע כאשר מתרחש פיצוץ סופר נובה מהסוג השני, מה שגורם לאלקטרון והפרוטון להשתלב ולהפוך לניוטרון.
כוחות המשיכה עובדים ככה: חיובי+חיובי=דחייה
שלילי+שלילי=דחייה
שלילי+חיובה=משיכה
שלילי+נייטרלי=משיכה מעטה
חיובי+נייטרלי=משיכה מעטה
נייטרלי+נייטרלי=כאן זה נהיה מעניין, הם לא נמשכים ולא דוחים אחד השני, ככה שהם לגמרי תלויים באנרגיה שמסביבם, אם מקרבים אותם אחד לשני, הם יכולים להתקרב כ''כ הרבה, שסמ''ק אחד שעשוי אך ורק מניוטרונים בצפיפות מרבית (שזה גם השקעת אנרגיה ממש חלשה), יהיה בעל מסה של כ-1000 טונות, מה שגורם לכוכבי ניוטרונים, שהם ברדיוס של קילומטר וחצי, להיות בעלי מסה של שליש מכדור הארץ.
תרכובות יוניות בעצם מראות את האינטרקציה עם אטומים אחרים, בגלל שאלקטרונים פולטים יותר אנרגיה, ככל שיהיו יותר אלקטרונים ביחס לפרוטונים שיאזנו אותם, החומרים יתרחקו יותר מהרגיל אחד מהשני, בעוד שאם זה יהיה להפך, השינוי יהיה פחות קיצוני.
המולקולות זה חיבור של כמה אטומים ביחד, בתרכובת שנוצרת בדרך כלל בזמן פיצוץ של סופר נובה, מה שמפעיל כ''כ הרבה כוח שהאטומים מוכרחים להתחבר ולנטרל בצורה מושלמת את חלק מהאנרגיות החיוביות והשליליות שלהם, וככה ליצור אינטרקציה בין כל האטומים ובין מולקולות אחרות.
עריכה: אלי, גם אם זה לא חמש שורות, היא ביקשה את הבסיס.
מרכיבי האטום אלה חלקיקים סאב אטומיים, אלקטרון, פרוטון וניוטרון.
אלקטרון הוא בעל כוח מגנטי שלילי, פרוטון בעל כוח מגנטי חיובי בעוד שלניוטרון יש מטען נייטרלי.
ניוטרון ופרוטון יהיו בבסיס האטום, בעוד שהאלקטרון ''ירחף'' סביבם.
ממה הם מורכבים? אלקטרון זה אנרגיה, הוא מסוגל להשתגר למרחקים קצרים והוא לא באמת חומר, אפשר למדוד את המסה שלו, אבל זה רק בהנחה שנדבק אליו כבר פרוטון, שלו יש מסה.
פרוטון וניוטרונים עשויים מקוורקים בין היתר, בעיקר הפרוטון.
ניוטרון מופיע כאשר מתרחש פיצוץ סופר נובה מהסוג השני, מה שגורם לאלקטרון והפרוטון להשתלב ולהפוך לניוטרון.
כוחות המשיכה עובדים ככה: חיובי+חיובי=דחייה
שלילי+שלילי=דחייה
שלילי+חיובה=משיכה
שלילי+נייטרלי=משיכה מעטה
חיובי+נייטרלי=משיכה מעטה
נייטרלי+נייטרלי=כאן זה נהיה מעניין, הם לא נמשכים ולא דוחים אחד השני, ככה שהם לגמרי תלויים באנרגיה שמסביבם, אם מקרבים אותם אחד לשני, הם יכולים להתקרב כ''כ הרבה, שסמ''ק אחד שעשוי אך ורק מניוטרונים בצפיפות מרבית (שזה גם השקעת אנרגיה ממש חלשה), יהיה בעל מסה של כ-1000 טונות, מה שגורם לכוכבי ניוטרונים, שהם ברדיוס של קילומטר וחצי, להיות בעלי מסה של שליש מכדור הארץ.
תרכובות יוניות בעצם מראות את האינטרקציה עם אטומים אחרים, בגלל שאלקטרונים פולטים יותר אנרגיה, ככל שיהיו יותר אלקטרונים ביחס לפרוטונים שיאזנו אותם, החומרים יתרחקו יותר מהרגיל אחד מהשני, בעוד שאם זה יהיה להפך, השינוי יהיה פחות קיצוני.
המולקולות זה חיבור של כמה אטומים ביחד, בתרכובת שנוצרת בדרך כלל בזמן פיצוץ של סופר נובה, מה שמפעיל כ''כ הרבה כוח שהאטומים מוכרחים להתחבר ולנטרל בצורה מושלמת את חלק מהאנרגיות החיוביות והשליליות שלהם, וככה ליצור אינטרקציה בין כל האטומים ובין מולקולות אחרות.
עריכה: אלי, גם אם זה לא חמש שורות, היא ביקשה את הבסיס.
באותו הנושא: