אני כבר לא מסוגלת לשמור את זה לעצמי.

אני מאוהבת במישהו כבר 3 שנים. הבעיה היא שהוא בכיתה שלי. וגם כשאני מנסה לשכוח ממנו או לנסות להתעלם אז זה קשה כי הוא איתי באותו כיתה ואני כל יום רואה אותו. אני ממש אוהבת אותו כבר בקטע אובססיבי. אני עוקבת אחרי מבדוי מאנסטגרם. אני יודעת הכל על כל הידידות שלו. ולפני כמה ימים גיליתי שיש לו חברה. וזה ממש קשה לי. אני הכי לא טיפוס קיטשי ובכיין אבל רק עכשיו אני מבינה עד כמה זה קשה. (המזל שהחברה שלו היא לא מהבית ספר) אבל עדיין. הוא מדבר עליה ויש לו מלא סטורי איתה. ולי פשוט עצוב. ואני מנסה להתפטר מהמחשבות עליו אבל אני לא מצליחה. המצב רוח שלי בהתאם למצב רוח שלו. הכל סביבו. חושבת עליו כל היום. והוא גם כמה פעמים התנהג אליי מגעיל אבל אני עדיין לא מצליחה לשחרר ממנו. יש בבנו המון פעמים מבטים והוא גם שאל אותי אם יש לי חבר. אבל אני לא מבינה למה כל זה אם בסוף יש לו חברה. הוא גם טיפוס כזה שכל היום נמצא עם בנות. ונמאס לי לראןת אתזה.

אין לי את האומץ להגיד לו ולקחת סיכון שאני אקבל דחייה. אני ביישנית גם. אין לי את האומץ עכשיו כשיש לו חברה וגם כשהוא היה פנוי לא היה לי את האומץ.


מה לעשות???