תביעו דעה

אתה.
אתה זה שגורם לי לקום כל יום בחיוך לבית ספר בתקווה שנדבר.
אבל מצד שני
אתה גם זה שאני בוכה בלילה עליו.
שאני לא מבינה מה קרה ביננו ואיך מידידים טובים נהיינו זרים.
אתה גרמת לי להתאהב בך וזהו התאהבתי.
אבל אז הפסקנו לדבר.
וזה כואב.
שבשבילי אתה הכל.
אבל אני בשבילך?
אני חושבת שכלום.
הייתי שוכת ממך עם הייתי יכולה באמת אבל המבטים שלך וכל פעם שאני רק רואה אותך הכל חוזר אליי.
אז כן.
זה אתה.

בבקשה תביעו דעה ממש חשוב לי ואם יש מה לתקן תציעו לי