41 תשובות
לא מסכימה
כשאני אומרת הלוואי ויקרה אני ממש לא פונה לאלוהים. אולי ליקום, אולי סתם אמירה סתמית.
אני מאמינה בקארמה
לכן אין לי שום סיבה לפנות לאלוהים
1. מעצמו, מההורים, מהחברים, מהקארמה, מהמורים, מהממשלה וכו'.
2. אני לא מכירה אף חילוני שאמר לבנו לומר עליו קדיש
3. א. זה לא כולם. ב. אלה שכן מיאוש, הם חושבים שאין מה להפסיד אם ינסו.
4 . זוהי אינה הוכחה רק משהו מספר שנכתב על ידי בני אדם שהאמונה באלוהים ובספריו הותמעה בהם על ידי מנהיגים לפני שנים.

נ. ב
אני לא סגורה אם אני מאמינה או לא אבל הסיבות שהבאת הן לא סיבות טובות לחשוב שכולנו מאמינים.
כולם יודעים בתוכם, הם בוחרים להתעלם
כל יהודי מאמין איפושהוא בתוכו אבל יכול להיות שיש כאלה שפשוט חינכו אותם אחרת או שיותר נוח להם להתעלם מיזה או שיש להם כעס נסתר לבורא עולם שהם לא מודעים לו
לא הבנתי
למה אתם חושבים שהברירת מחדל של בן אדם זה להאמין באלוהים מהסיבה שהוא יהודי?
אני יהודיה
בית חילוני אבל מאמינים ושומרים כשרות, יש לי גם משפחה חרדית
לא חינכו אותי לא להאמין (להפך)
לא "נוח לי להתעלם"
ואני לא כועסת על אלוהים
מהסיבה הפשוטה שאני חושבת שהוא לא קיים.
אני חושבת שאתם צריכים לעבוד עם עצמכם לדעת להבין ולקבל את זה שיש אנשים שחושבים אחרת מכם, בלי לתרץ את זה יותר מידי. כמו שאני מבינה ומקבלת את זה שיש אנשים שהם מאמינים.
אני מקבלת את זה שיש אנשים אתאיסטים אבל אני גם מנסה להבין למה ומה שרשמתי זה סיבות שקראתי עליהם או שסיפרו לי ושאני חושבת שהם נכונות.
האם חשבתי על זה בעבר? אני התווכחתי בעבר עם כמה נוצרים שאמרו דבר דומה, וזה דבר כל כך טיפשי - אני לא מאמין באלוהים, גם אם זה לא נשמע לך טוב באוזן כי אתה עברת שטיפת מוח יסודית.

1. כן, רובנו מאחלים ומבקשים ומקווים.. אבל איך זה בדיוק מראה שאנחנו חושבים שיש כוח על טבעי ששולט? אנחנו לא יכוליפ לקוות שהטבע יסתדר כך שהדבר שאנחנו רוצים יקרה? אני לא יכול לקוות למשל שההורים שלי יחשבו על לקנות לי מחשב חדש? זה שאני רוצה או מקווה שמשהו יקרה לא מראה שאני חושב עמוק בתוכי שיש ישות על טבעית ששולטת על העולם. למי הוא אומר? הוא יכול להגיד לאחרים, כדי לשתף אותם ברצונות שלו, אני למשל יכול להגיד להורים שלי בנוגע למחשב כדי שהמחשבה תיכנס להם לראש, או באופן כללי לאנשים שאני מכיר למטרת שיתוף. או אפילו לעצמי, רק כי אנחנו בני אדם, ומחשבות עוברות לנו בראש, מחשבות כמו רצונות, שאיפות, תקוות, זכרונות... איך זה בדיוק קשור להאם אני חושב שיש ישות על טבעית?

2. אממ יש לזה המון סיבות אפשריות, אולי הם רוצים לשמור על המסורת היהודית, שאין עם זה בעיה. כמו האתאיסטים שצמים בכיפור (כמוני), או אנשים שחוגגים חגים יהודיים (כמוני), למטרת מסורת ומשפחתיות, זה לא כאילו אני באמת חושב שזה יעשה משהו.. אם הם באמת חושבים שזה יעשה משהו שאומרים עליהם קדיש, הם לא אתאיסטים. חשבת על לשאול אנשים כאלו למה הם אומרים לבנים שלהם לעשות את זה? אה לא? לא שאלת? כך חשבתי.

3. קרה לי הרבה פעמים, מהתקופה שהפסקתי לאמין - אפילו לא פעם אחת פתאום פניתי לחבר דמיוני שיעזור לי, אני כן אבל יכול לקוות שהדברים שקורים במציאות, יסתדרו כך שאעזר בזה.
כמו למשל אם אני נופל לכביש ומכונית קרובה ונוסעת לכיווני, אני יכול לקוות ולרצות שיסתדר כך שהעיניים של הנהג יצפו בי בזמן ויתנו אותות למוח שלו בכך שיספיק לעצור או לפנות מכיווני, זה לא אומר שאני חושב שיש מישהו שמשחק בחוטים מלמעלה. אתאיסטים לא עושים דברים כאלו. אילו שטויות, אתה צריך פעם אחת להיות סקפטי במקופ להקשיב לכל מה שרבנים אומרים לגבי שטויות כאלו, תבדוק בעצמך ותשאל בעצמך אתאיסטים שלכאורה עשו דבר כזה.. אל תהיי ככ נאיבי.

4. זה פשוט קטע מספר, לא דיברנו על זה תוצאה? אל תביא קטעים וציטוטים לפני שהצדקת למה שנקשיב לאותם ציטוטים.
bhdw

את יכולה לשאול למה אם את באמת מנסה להבין, במקום לקרוא דברים שכל מיני אנשים רשמו לך לגבי זה.. למה לא פשוט לשאול אתאיסט?
את יודאת שב1 זה פיתגם הם לא באמת מצפים שמישהוא יעשה אם זה משהו מילמלה
ואני לא עונה על אף אחד מהדברים העלה
why are we here?

אני לא שואלת אתאיסטים בגלל שכשמתחילים לדבר איתם על זה הם ישר תוקפים ועונים ממקום של כעס וזה לא נעים לנהל ככה שיחה
זו די הכללה.
לעולם לא פניתי בכעס למישהו ששאל אותי שאלה בנוגע לזה.
לא די, זו ממש הכללה.
לעולם לא תצליחי להתחיל להבין אותנו, מבלי לשאול אותנו - אני לא רואה סיבה להיות עצבני משאלה.
אפילו את תוצאה אם תשאלי אותו הוא יגיד לך שאני לא מתעצבן בפרטי אפילו שאני ממש לא מסכים עם דעותיו, שאלה היא חלק מדיון ולא ריב.
איזו הכללה
בחיים לא תקפתי מישהו בגלל האמונה שלו/בגלל שהוא שאל אותי שאלות, כל עוד זה נעשה בדיון מכבד. למה שאתקוף?
אתה אולי לא אבל יש הרבה שכן ואני יגיד לך עוד סיבה למה אני לא שואלת למרות שאני בטוחה שהיא תעצבן אותך, הסיבה היא שאני יודעת את האמת שיש אלוהים ואיני לא יודעת איך להסביר לך את התחושה הזאת אבל כשיודעים את האמת אז יודעים אותה ואני פשוט יודעת שאני יודעת אותה ולכן ממש קשה לי כשאני שומעת דברים שמנוגדים לאמת, זה ממש כואב ומציק לפעמיים אני יכולה לבכות כשאני שומעת איך אתם אומרים דברים שכל כך מנוגדים מהאמת האמיתית בלי שאתם מבינים את זה וזה עושה לי רע בלב.
שאלת את כל האתאיסטים בעולם? או לפחות - יותר מ3-4?

והסיבה הזו לא מעצבנת אותי, תחשבי מה שבא לך - אני פשוט חושב שעדיפה האמת הקשה על פני האשליה המתוקה שאת מרגישה בבטן, וגם אם יש באמת אלוהים ואת מרגישה אותו בבטן, אז חבל שהוא לא מראה לי את עצמו גם.

ובסדר, את לא חייבת לשאול כלום - רק נתתי לך עצה להבא לפני שאת מנסה להציג את עמדתנו, לפחות תהיי בטוחה שאת יודעת מה אנחנו חושבים (והדרך הכי טובה לעשות את זה היא לשאול אותו ולהתעניין כי כך עושים, זה כמו שאגיד שמאמינים יודעים עמוק בלב שהם מאמינים בכלום, הרי זה פשוט לא נכון - אתם באמת מאמינים בזה) כי אני אישית יודע מה אני חושב ובמה אני מאמין ובמה לא, את יכולה גם לא להאמין לי אם את רוצה.
אני מאמינה לך שככה אתה חושב
ואלוקים כן מראה לך את עצמו אתה פשוט צריך להשים לב ואם באמת תנסה בלי לבוא ממקום של אדם לא מאמין אני בטוחה שבסוף גם תמצא, הוא איתך עכשיו, הוא אוהב אותך ברמות שאתה לא יודע והוא רק מחכה לך.
אבל, אם אלוהים יכול לעשות הכל - זה אומר שהוא יכול להראות לו שהוא קיים, ובקלות - הוא בוודאות גם ידע מה לעשות כדי לגרום לי להשתכנע לא?

הוא גם היה צריך לדעת שהפעמים האלו שהוא "מראה לי את עצמו" לא ישכנעו אותי, אז למה שיעשה את זה בכלל אם הוא יודע שלא אשתכנע? כדי שתהיה לי סיבה טובה להעניש אותי אחרי שאמות? הוא יגיד לי "הראתי לך את עצמי בעיה שלך שלא שמת לב" ?

אם הוא באמת היה כל יכול וכל יודע, לא היה לו קשה להוכיח לי שהוא קיים, בלי מאמץ אפילו.

ואני באתי ממקום מאמין, אני האמנתי עד גיל 13. עד שהתחלתי לחקור ולהתעניין במדע ולהיכנס לסקפטיות, הבנתי שזו אמונה חסרת ביסוס.

ואני לא צריך שיאהב אותי :)
יש אנשים שאוהבים אותי וזה מספיק לי.
ומגניב שהוא מחכה לי :) לא יכול לחכות לפגוש אותו גם.
הוא מראה לך את עצמו כשאתה קם בבוקר, כשאתה נושם לבד בלי מכונות, כשאתה מצליח במשהו ואפילו כשאתה נכשל ולפעמיים כשאני מתעמקת בסיטואציות שקרו לי אני קולטת איך הכל מכוון מלמעלה בצורה כל כך מושלמת ואיך פתאום הכל מסתדר וגם כשמשהו בהתחלה היה נראה רע פתאום אני מבינה כמה הוא היה טוב ונכון, והאמונה שלך עד גיל 13 לא ניראה לי נחשבת כי הייתי ילד ומה שעשית זה מה שלימדו אותך לעשות ולא בטוח הגיע מימך.
תנסה לחשוב רגע איך לגעתך האדם נוצר ?
האדם הוא המערכת ההכי משוכללת שקיימת אתה חושב שכל המערכות המסובכות האלה שבגוף שלנו פשוט נוצרו מעצמם ?
ונגיד שתאמר לי שנוצרנו מהקוף אז איך הקוף נוצר ? גם בוא יש המון מערכות מסובכות
איך זה שאני קם בבוקר מצביע על אלוהים? אפשר את ההקשר?

אממ, את מודעת לזה שאנחנו יודעים איך הנשימה עובדת ולמה אדם בריא לא צריך מכונות כדי לנשום נכון? כאילו - אנחנו חקרנו את הנושא ויש לכל אלו הסבר טבעי, אצל בני אדם וכל אורגניזם אחר..

כשאני מצליח במשהו אפילו שאני נכשל? כאילו נכשל נכשל ולבסוף מצליח? זה רק מראה על כוח הרצון שלי וההקדשה שלי, איך זה קשור לאלוהים? אשמח אם תראי קצת הקשר ולא תזרקי הנחות.

"הכל הולך בצורה מושלמת", את מאמינה באלוהים, אני משער שבגלל שכמו שראינו מקודם שאת מקשרת כל דבר טוב שקורה לאלוהים - אצלך זה נראה כאילו זה התכנית שלו, וכשקורה לך דבר רע ולאחר מכן דבר טוב, את חושבת שאלוהים בכוונה גרם לכך שיהיה לך רע כדי "שתלמדי ותתקני את עצמך" ולאחר מכן הדבר הטוב זה גמול/חלק מהתכנית שכל דבר מוביל לדבר טוב לבסוף..

את אמורה קודם להניח שאין כלום, אחר כך להסתכל על העובדות והראיות ולראות אם הן מובילות למשהו. ולא פשוט להתחיל בהנחה שיש אלוהים וכל דבר הוא בעצם ראיה לאלוהים, מה ההיגיון? זה שאני קם בבוקר לא מדגים לי למה זה מוצדק להאמין בכוח על טבעי, במיוחד כשלא מצאנו שום דבר על טבעי וכל תופעה שאנחנו מודעים אליה הצלחנו להסביר באופן טבעי ולא על טבעי.

ונכון, זה באמת לא הגיע ממני - אבל למזלי נחשפתי לידע. ובגלל שזה לא היה מאוחר מדי, ולא הייתי מאוד דתי או משהו, וכי תמיד החשבתי את עצמי להגיוני וסקפטי - אז כשהסתכלתי על האמונה באלוהים זה כבר נראה לי לא סביר להאמין בזה סתם. וחיפשתי הוכחות והכל נראה לי טיפשי ולא הגיוני כבר, כמו מקודם. אז שנים אני מחפש ראיה ולא מצאתי אפילו אחת מוצדקת.

אם אגיד לך שזה שאת מצליחה לדבר מוכיח שפיות קיימות, מה את תגידי?

את תגידי משהו בסגנון של "מה הקשר פיות? איך זה קשור?" נכון?
איך לדעתי האדם נוצר? את מודעת לזה שיש לנו תשובות לשאלות האלו, נכון? זה לא עניין של "לדעתי", כדי לקשר את האמונות שלי למציאות אני צריך ביסוס - אני צריך את מה שיקשר בין 2 הדברים. הבעיה שמאמינים עושים ההפך - מתאימים את המציאות לאמונות שלהם במקום את האמונות למציאות.

כאילו, את לא מוסיפה משהו חדש שפתאופ ישנה לי את המחשבה, תראי את הכינוי שלי - זה נושא שמעסיק אותי כל יום בערך :)

אז כן יש תשובה, אבל - בואי נגיד שלא היה לי מושג. בואי נגיד שהייתי אומר לשאלה הזו "לא יודע איך בני האדם נוצרו", עכשיו מה?
לאן אמוריפ להתקדם מפה?
ואץ מבינה שאף אחד לא טוען שהם נוצרו מעצמם, נכון?

ולא נוצרנו מהקוף, ויש גם תשובות למאיפה הקוף בא.
ממליצה לך לקרוא את הספר על גוש קטיף, יש בו הרבה הוחכות להשגחה פרטית
ובעיקרון עכשיו זה הויכוח הראשון שלי עם אתאיסט אז די לא באתי מוכנה אבל אם אתה רוצה אני יכולה למצוא לך תשובות ושנמשיך אחר כך.
תודה, אקרא.
אני בכיף ימשיך להתווכח זה ממש נחמד דווקא
בסדר גמור d:

ואל תפחדי ותעלבי מדברים שאני אומר, אני בסך הכל מנסה למצוא תשובות ולדעת את האמת בדיוק כמו שאת.
לילט.
ואיך קוראים בדיוק לספר הזה?
על הניסים
https://www.kipa.co.il/שאל-את-הרב/תשובות-לשאלות-של-אתאיסט/
ואם אתה רוצה אתה יכול לקרוא גם את זה.
תודה.
נע, זה לא ככה ..
כשמישהו אומר "הלוואי והיה לי משהו כזה וכזה"
הם מתכוונים שהם היו רוצים שזה יקרה, לא באמת מתפללים למישהו ..

ואתאיסט ש"מתפלל" לאל כלשהו הוא לא באמת אטאיסט..
אני עוד אתאיסט שבא להשאיר חותם בשאלה שלא יועדה לי מראש:


1. לאחל משהו ולהתפלל זה דברים שונים. לאחל שיקרה דבר זו הבעה של רצון, רצונות יש לא רק לאנשים מאמינים.

2. מה? מי עושה את זה? יכול להיות שלא חסרים מקרים כאלה, לי זה נשמע מוזר.

3. דבר ראשון, לא תמיד. דבר שני, אף אחד לא רוצה למות, אז כשמישהו עומד למות הוא היה רוצה להאמין שהוא לא באמת מת. להדחיק. אז הוא יכול לקוות שיש עולם הבא. אם פחד והדחקה הם שמצדיקים אמונה, אז האמונה הזאת לא נשמעת משכנעת במיוחד.

4. אני לא שומע קולות בראש, ולא שירה ולא לחישות ולא דברים בסגנון. יש אנשים ששומעים דברים כאלה. זה לא מעיד על אלוהים, זה מעיד על סכיזופרניה.