6 תשובות
זה על מנת לשמור על כבוד האשה ולמנוע מגברים מחפצני נשים לעשות שטויות
שואל השאלה:
a$ap, זה הלכה בגלל שככה ה' רוצה - בלי קשר ליצרים.
a$ap, זה הלכה בגלל שככה ה' רוצה - בלי קשר ליצרים.
שואל השאלה:
אם לא הבנתם - אביא את ההלכה שמסבירה איך צריך להתבלש גם בתוך חדרי חדרים (כלומר בלי שום קשר לאנשים זרים)
"לא ילבש חלוקו מיושב (טור), אלא יקח חלוקו ויכניס בו (ראשו) וזרועותיו בעודנו שוכב, ונמצא כשיקום שהוא מכוסה" (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ב, סעיף א)
משנה ברורה
"(א) מיושב דאז בהכרח יתגלה גופו, והאדם צריך להתנהג בצניעות ובושה לפני הקב"ה. ואפילו כשהוא לילה ובחדרי חדרים, הלא מלוא כל הארץ כבודו, וכחשיכה וכאורה לפניו יתברך. וכן צריך ליזהר תמיד מחמת טעם זה שלא במקום הכרח, מלגלות מבשרו ואפילו מעט, כל מה שדרכו להיות מכוסה בבגדים לעולם. אבל רשאי לגלות ידו עד קוב"דו (המרפק) וצוארו עד החזה. על כן האנפלאות יראה ללבשם או לפשטם גם כן תחת הסדין, שלא לגלות רגליו, שדרכן להיות מכוסות לעולם במדינות אלו, שאין הולכין יחף אפילו בקיץ. וכן כל כיוצא בזה, אם לא שאי אפשר בענין אחר. וכן בבית המרחץ, שדרכן של בני אדם לילך שם ערומים ואי אפשר בעניין אחר, אין בזה משום פריצות. וכן כשרוחץ בנהר הדין כן, רק יזהר לפשוט וללבוש סמוך לנהר כל מה שאפשר, בכדי שלא ילך בגילוי הגוף שלא לצורך. ואפילו ערוותו אין צריך לכסות בירידתו לנהר. ולא עוד, אלא שהמכסה נראה כאילו בוש בדבר, וכאילו כופר בבריתו של אברהם אבינו. אך בעלייתו מן הנהר, שפניו כלפי העם, ישחה, או ישים ידו כנגד ערוותו לכסותה, ובלבד שלא יגע בה, כמו שיתבאר בסוף סימן ג'. איתא בש"ס: חלוק של תלמיד חכם, כל שאין בשרו נראית מתחתיו. והאידנא אין נזהרין בזה, משום שהולכין הכל בבתי שוקיים ואין הבשר נראית.
(ב) כשיקום רוצה לומר, כשיקום ויצא מתחת כיסוי סדינו, שהיה מונח שם ערום כשפשט חלוקו, יהיה עתה תיכף מכוסה, כי יפול חלוקו על כל גופו מעצמו. ועיין לקמן סימן רל"ט סעיף ב' לעניין פשיטת החלוק. המניח מלבושיו מראשותיו, משכח לימודו. ואפשר אם מניח דבר אחר המפסיק בין ראשו לבגדיו, אין קפידא. וכן יזהר מללבוש שני מלבושים יחד בפעם אחת, כי קשה לשכחה. הקורא כתב שעל גבי הקבר, או המסתכל בפני המת, משכח לימודו. ועיין עוד בפרי מגדים מדברים המחזיר הלימוד.
"אל יאמר: "הנני בחדרי חדרים; מי רואני?" כי הקב"ה מלא כל הארץ כבודו" (שולחן ערוך, אוחר חיים, סימן ב, סעיף ב).
אם לא הבנתם - אביא את ההלכה שמסבירה איך צריך להתבלש גם בתוך חדרי חדרים (כלומר בלי שום קשר לאנשים זרים)
"לא ילבש חלוקו מיושב (טור), אלא יקח חלוקו ויכניס בו (ראשו) וזרועותיו בעודנו שוכב, ונמצא כשיקום שהוא מכוסה" (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ב, סעיף א)
משנה ברורה
"(א) מיושב דאז בהכרח יתגלה גופו, והאדם צריך להתנהג בצניעות ובושה לפני הקב"ה. ואפילו כשהוא לילה ובחדרי חדרים, הלא מלוא כל הארץ כבודו, וכחשיכה וכאורה לפניו יתברך. וכן צריך ליזהר תמיד מחמת טעם זה שלא במקום הכרח, מלגלות מבשרו ואפילו מעט, כל מה שדרכו להיות מכוסה בבגדים לעולם. אבל רשאי לגלות ידו עד קוב"דו (המרפק) וצוארו עד החזה. על כן האנפלאות יראה ללבשם או לפשטם גם כן תחת הסדין, שלא לגלות רגליו, שדרכן להיות מכוסות לעולם במדינות אלו, שאין הולכין יחף אפילו בקיץ. וכן כל כיוצא בזה, אם לא שאי אפשר בענין אחר. וכן בבית המרחץ, שדרכן של בני אדם לילך שם ערומים ואי אפשר בעניין אחר, אין בזה משום פריצות. וכן כשרוחץ בנהר הדין כן, רק יזהר לפשוט וללבוש סמוך לנהר כל מה שאפשר, בכדי שלא ילך בגילוי הגוף שלא לצורך. ואפילו ערוותו אין צריך לכסות בירידתו לנהר. ולא עוד, אלא שהמכסה נראה כאילו בוש בדבר, וכאילו כופר בבריתו של אברהם אבינו. אך בעלייתו מן הנהר, שפניו כלפי העם, ישחה, או ישים ידו כנגד ערוותו לכסותה, ובלבד שלא יגע בה, כמו שיתבאר בסוף סימן ג'. איתא בש"ס: חלוק של תלמיד חכם, כל שאין בשרו נראית מתחתיו. והאידנא אין נזהרין בזה, משום שהולכין הכל בבתי שוקיים ואין הבשר נראית.
(ב) כשיקום רוצה לומר, כשיקום ויצא מתחת כיסוי סדינו, שהיה מונח שם ערום כשפשט חלוקו, יהיה עתה תיכף מכוסה, כי יפול חלוקו על כל גופו מעצמו. ועיין לקמן סימן רל"ט סעיף ב' לעניין פשיטת החלוק. המניח מלבושיו מראשותיו, משכח לימודו. ואפשר אם מניח דבר אחר המפסיק בין ראשו לבגדיו, אין קפידא. וכן יזהר מללבוש שני מלבושים יחד בפעם אחת, כי קשה לשכחה. הקורא כתב שעל גבי הקבר, או המסתכל בפני המת, משכח לימודו. ועיין עוד בפרי מגדים מדברים המחזיר הלימוד.
"אל יאמר: "הנני בחדרי חדרים; מי רואני?" כי הקב"ה מלא כל הארץ כבודו" (שולחן ערוך, אוחר חיים, סימן ב, סעיף ב).
זה בגלל היצרים
אנונימי
יש לצניעות עוד יתרונות... הליכה חשופה לא מכבדת את האישה עצמה
היצרים
אנונימי
באותו הנושא: