לכל אלו שאין חברים בבית ספר

אני חיה בסרט איזה כיף
סתם לא יש לי חרדה חברתית מה את מצפה שאני אעשה

בגלל שאני ביישן וסגור מחכה שיתחברו עליי תמיד היו לי 2 או 3 חברים זה לא מתוך בחירה באמת אני חסר בטחון עצמי

אני סיימתי בית ספר..חיכיתי שיפנו אליי אבל אם פנו אליי אז כן הייתי זורמת עם השיחה ומנסה לפתח את זה.

1. את לא יכולה להגיד לאף אחד פה שהוא חי בסרט כי את לא מכירה פה אף אחד.

2. תתפלאי אבל כן. למרות כל החרדות שלי בתחילת החטיבה הבטחתי לעצמי להתאמץ כדי להתגבר על החרדות ולמצוא חברים וכך קרה.
עד סוף שנה שעברה הייתי בטוחה שהכל הולך לעבור.
אבל בתחילת השנה פתאום כל אותם צבועים ושקרנים הפסיקו להתייחס- כאילו החברות נמחקה ורק גרמו לי להבין שלא כדאי לי להמשיך ולנסות להתחבר לאנשים בעצמי.
סיפרתי להם את הסודות הכי כמוסים שלי, על החרדות שלי, עלה לי הבטחון, שיתפתי אותם בסיפורים ופדיחות שלי, התגברתי בפניהם על *החרדה הכי גדולה* שלי והם פשוט נטשו אותי. למה? אני לא יודעת,
אבל הדבר האחרון שאפשר להגיד זה שלא ניסיתי...

כן
אני כן...
זה לא הולך...
אומר תודה למי שלא הופך אותי לכאפות שלו ודי...

אגב
גם במקומות אחרים אנשים לא רוצים לדבר איתי...
וגם במשפחה שלי אני תמיד נדחק לצד...

יש לי חברות אבל זה רק כי הן יתחברו אליי לא אני אליהן, יש לי חרדה חברתית וסביר להניח שאם הן לא היו מתחברות אליי הייתי בלי חברות.

יש לי חרדות חברתיות גבוהות לכן אני יותר בחברת חתולי הפח אשפה בבית הספר

בתקופה שלי כשהגעתי לכיתה ז היו לי חברות שלאט לאט הלכו ממני כי העדפתי להשאר עם חברה שבאמת לא היה לה אף אחד ..זה היה בית ספר של פרחות וערסים ואני באמת מתכוונת לזה .בהתחלה התחברתי ל3 בנות חמודות ואחרי חצי שנה בערך הן התחילו להשתנות להיות פרחות גם והרגשתי שאני סתם לא קשורה לשם כי הייתי כמו זנב .אז במקרה שלי הפסקתי להסתובב איתן ונשארתי רק עם החברה ההיא ....ואני בן אדם שמנסה להתחבר רק לא היה למי הייתה מישהי אחת נורמלית שעזבה ..אחרכך אני בכיתה י עברתי בית ספר שוב הכרתי שם חברה אחת שעזבה ולט יכולתי להשאר לבד אז אכשהו זה קרה אבל התחברתי לאחת בכיתה שדרכה הכרתי עוד חברים ןזהו ..אבל הייתי מהאנשים הביישנים שפחדו לעשות צעד בהתחלה אבל בסוף זה פשוט קרה כי מצאתי מישהי עם תחביבים כמו שאצלי

בכיתה ז' ממש ניסיתי להתחבר לחבורה מהכיתה שלי והייתה לי חברה משותפת שהייתה גם חברה שלהן והיא ניסתה לעזור לי וממש כל השנה רק ניסיתי להתחבר אליהן ודיברתי איתן מלא אבל הן לא רצו והן שנאו אותי וגם עכשיו הן שונאות אותי.
fast forward להיום, יש לי חרדה חברתית וממש קשה לי לדבר עם אנשים. אפילו אם הם מתחילים שיחה (לא ממש קורה) זה לא מתפתח לשום מקום כי אני נלחצת וקשה לי פשוט לתקשר עם אנשים שהן לא החברות שלי מהגן

אולי לך זה קל לעשות את זה אבל יש כאלו שזה מאוד קשה להם בגלל חרדה חברתית ועוד כל מיני דברים ואין לך שום זכות לשפוט אותם!

גם נכון^^

יש לי חברים אבל מרגישה שהם מתרחקים לאט לאט, ורק שהם צריכים משהו הם באים אלי.

לכו לפנימיה שם לא יהיה להם כל כך בררה רלה לדבר איתכם מה שאני עשיתי

אין לי חברים בבית ספר מבחירה מלאה שלי

ניסיתי לא עזר

אני כזה ביישן שאפי' לענות על השאלה עולה לי סומק על הפנים

מי אמר שאם נדבר עם מישהו אז ישר הוא יהפוך לחבר שלי

ניסיתי השיחה לא זרמה, כשאני מנסה להתחבר אליהם הם לא מנסים, הם רק אומרים טוב ודברים כאלה.

אני לא מנסה כי אי אפשר לדעת אם הם רוצים או לא..

ביסודי לא היו לי וגם בתחילת החטיבה חצי מבחירה וחצי לא מבחירה

בבית ספר הקודם שלי ניסיתי ואף אחד לא באמת התחבר אליי.
עכשיו יש לי כי אני בבית ספר חדש.

בגבינה מצאתי יותר אייקיו מהשאלה הזאת

אני לא מנסה להכיר כי אני אוהב שקט למרות שבהתחלה שעברתי ניסו לדבר איתי המון כל יום עד שהבינו שאני לא רוצה

מה הקשר שואלת השאלה? שאלה מיותרת
לי אין הרבה חברים וכן ניסיתי לא מתחברת כל כך לסוג ילדים האלה מעשנים ושותים מקללים

כי אנשים ביישנים עם חרדה חברתית שנלחצים בהקראת שמות חיים בסרט, אבל ילדים שהם ליטרלי *ונות צומי לא חיים בסרט, נכון?

שאלתי פעם אחת את ידידה שלי איך מכירים חברים /ידידים כי יש לה מלא חברים והיא אמרה לי להתחיל שיחות, אבל הבעיה היא שאני מאוד ביישנית וסגורה....

כן ניסיתי לדבר עם כל הילדים בכיתה, הלכתי איתם לאכול פיצה והם בכלל לא התייחסו אליי פשוט ישבתי בצד ואכלתי פיצה ושניסיתי לדבר איתם הם ניפנפו אותי

תודה על הטיפ איך לא חשבתי על זה,
זה כל הזמן היה לי מול העיניים אני אשתמש בזה אה רגע יש לי חרדה חברתית