אני מותשת ועייפה

מותשת ועייפה מהכל, מאנשים שחושבים שהם מבינים גדולים, מההורים שלי שחושבים שהם עושים לטובתי אבל רק ממררים לי את החיים, הם שחקנים מעולים ומוכשרים בלגרום לי לחוש כלפיהם אמפתיה. מחברים שלי שמרחמים עליי כי החיים שלי בזבל, מזה שכולם חושבים שאני סנובית אבל בעצם מה זה משנה, מה אכפת לי מה חושבים. נמאס לי מלבכות בלי דמעות ולהרגיש כמו לימון שסוחטים אותו עד שהוא נחנק וכל המיץ שלו יוצא ולא חושבים על להוסיף אפילו טיפה של כפית סוכר, גם לא סוכר חום. נמאס לי להיות עצובה ולא לדעת איך לשחק אותה שמחה כמו כולם, נמאס לי להיות שונה. אני, כן, אני, פשוט, מותשת.
איך עבר עליכם היום? זו סתם פריקה מוזרה..