עוד מישהו מרגיש רע כשהוא עושה דברים שהוא נהנה מהם? כי ככה אני מרגישה

לא

יאפ מבינה אותך לגמרי

לא, אין סיבה שארגיש רע כשאני עושה משהו שאני אוהב. מתי כן? כאשר הדבר הזה בא על חשבון משהו שאני צריך לעשות (כמו עבודה/מטלה בבית).

לא.
זה מוזר.
באמצע שעת פנאי וכו צריך להנות לא להרגיש אשמה שאת נהנת


אנחנו בני אדם לא רובוטים

לצערך, כנראה, שאת לא כול כך אוהבת את עצמך ואוליי גם לא יודעת להעריך את הטוב שבפשטות שיש בעולם, ושכול מה שזוכים בו מעבר, הוא שווה זהב.

שואל השאלה:
אבל זה הקטע, שתמיד יש משהו חשוב יותר לעשות. גם הסביבה לא ממש תומכת באנשים שיושבים ומנגנים להנאתם. מסתכלים עליי עקום כשאני עושה את זה. או כשאני כותבת, או מציירת.זה כאילו אני חייבת תמיד לעשות את מה שחשוב ואני לא יכולה להינות עד הסוף אלא אם אני לבד. בגלל זה אני אוהבת להיות לבד.

... זה אני!!
אפשר הסבר?

מה סתומרת משהו חשוב? מה את מגדירה כחשוב?
ואני אישית מרגישה את זה כשאני הולכת להפגש עם חברות או להתאמן במקום ללמוד למבחן

אם את אוהבת את עצמך. מעריכה את עצמך, ובאמת אוהבת את מה שאת עושה, אז זה שקול כנגד מליון הערות נגד, מתריסות, מבקרות.וכוליי. תתרכזי במה שאת אוהבת ותהני.

ללחץ בבטן, טוב לעשות תרגילי הרפייה בנשימות עמוקות איטיות, והוצאה איטית.

שואל השאלה:
נגיד העבודה שלי בצבא, היא משעממת ואני לא מרגישה שום חיבור אלייה ונמאס לי שמישהי שקטנה ממני פוקדת עליי מה לעשות. נמאס לי מהעבודה הרפטטיבית הזו. אני יכולה לעשות דברים גדולים, אבל אני תקועה בתוך קופסה בלי יציאה.

צבא זה מסתיים מתי שהוא... תנסי להיות חיובית כמה שאפשר ולהנות ממה שיש

אממ..צבא זו דוגמא לא טובה. מצטער, כי שם יש הירראכיה. מציע לך לנסות לעשות את העבודה בהשלמה ובקבלה, כולל של המפקדת הקטנה ממך, וביחד עם זה, תהני מדברים יפים אחרים שיש סביבך, או בחוץ, או מהמחשבה על מה שתעשי בזמנך הפנוי.
גם נסיון להיות טובה בעבודה שם, ואוליי להתקדם, זה גם דרך לסיפוק.

שואל השאלה:
כן, אני לא אוהבת את הצבא בכלל. מרגישה שנהייתי חסרת בטחון. אין לי פה חופש לעשות מה שבא לי

תחליפי את הדיסק בראש.
תחזרי לספרות. תלמדי שוב מה זה צבא? ואיך חיי החברה בצבא. תפנימי שאין מה לשנות עד השחרור, ושעד אז את מחפשת כול מה שרק עושה טוב, וזה.

אני כועסת על עצמי כי אני נהנית ואז מתחיל העצב יאיי