13 תשובות
ישלך עוד אחים?
אנונימית
שואל השאלה:
כן אנחנו ארבע אחים הוא הסנדוויץ במשפחה
אנונימית
מזילה דמעה
אנונימית
תעבירו אותו בית ספר מה זאת הזוועה הזאת?
אח שלי עבר אותו דבר אחד לאחד הוא עבר בצפר
מוזמנת להתייעצות לפרטי אח שלי עבר את זה במשך כמעט 4 שנים
נסי לדבר איתו ולהבין מי החברים שבאמת אכפית להם ממנו ועושים לו טוב בחיים ולנסות להראות לו את זה ולהסביר שעדיף חבר אחד טוב על כמה שלא באמת עושים לו טוב. תסבירי לו כמה מדהים ומהמם הוא בעינייך ושלא מגיע לו שיתיחסו אליו בצורה הזו. תתענייני ותשאלי אותו שאלות כדי להבין למה כל כך חשוב לו להיות חבר של הילדים שעושים לו רע? לפעמים זה משהו ספציפי שהם אמרו שנכנס לו חזק מדי לראש ולך בתור בוגרת יותר יש את היכולת להאיר עליו באור אחר ולשנות קצת את התפיסה שלו. נסי גם להבין איזה דברים הוא עובר שם. לפעמים זה כבר יותר מהצקות קטנות וגובל בהתעללות ובמקרה כזה אולי כדאי להעביר בית ספר. במיוחד אם זו דרך ההתמודדות של המורים.
שואל השאלה:
ברור שהרבה יחס אבל הוא עדיין עצבני מהתסכול איך אפשר לגרום לו להיות פחות מתוסכל ... ושפחות יוציא את זה על מי שבבית ולגרום לו במקום זאת אולי לדבר ושישפוך את התסכול מאשר שיציק ואז בסוף זה גורר לריב
אנונימית
לתת לו הרבה יחס ולעזור לו להתמודד עם החיים
תראי, אני במזל נפלתי על בית ספר יסודי אזורי שבו החליפו מנהלת כשהגעתי לכיתה ד'.. אומנם אחרי מלחמה רבה אבל זה קרה... אז היה לי די טוב אח"כ, לא מבחינה חברתית אבל מבחינת מיצוי יכולות היה לי מדהים... אני עומד להציע משהו שהרוב לא מסוגלים לממן אבל זה היה הפתרון בשבילי וההורים שלי פשוט שמים כסף בצד מהמשכורת בשביל זה... אני הלכתי לביס פרטי, זה יוצא 12 אלף בשנה כולל ההסעות... אני מודע לזה שלא כולם מסוגלים לממן אבל אם אתם מסוגלים תעלו אותו לחטיבה בבי"ס פרטי כי זו פשוט ליגה אחרת לדעתי גם מבחינת ילדים וגם מבחינת הלמידה...
תספרי לו את הסיפור הבא (זה הסיפור שלי)... :
לפני שנה בסך הכל, הייתה ילדה בבית ספר יסודי...
היא לא הייתה כמו כולם, היא לא הצליחה להתחבר לאנשים שהיו איתה בכיתה...
הילדים בכיתה היו מציקים לה כל הזמן והיא תמיד חשבה שזו אשמתה, עד שהיא גילתה שחברים זה לא דבר כזה חשוב אם הם חברים שלך רק מתי שהם צריכים אותך ובשאר הזמן מתעללים בך.
היא הפסיקה לנסות להתחבר לכיתה שלה וניסתה להכיר חברים ממקומות אחרים ובסופו של דבר היא מצאה חברה אחת וחבר אחד פתאום היא הייתה מאושרת, אבל לא באמת כי היא הרגישה רע עם זה ששונאים אותה בכיתתה... אז היא הלכה למבחנים לבית ספר שאליו אף ילד מן הילדים בכיתתה לא חשב ללכת ועכשיו יש לה חברים אמיתיים והיא לא צריכה לקבל מכות בשביל לקבל קצת יחס, היא פשוט צריכה לדבר וכבר מישהו יקשיב לה וגם אם לא תדבר תמצא מישהו- כך זה בכיתתה...

אני מניחה שמה שאני מנסה לומר לך זה שאומנם עכשיו אתה סובל, אבל כל הילדים משתנים וכך גם החברים שלהם והסביבה שלהם משתנה... כל מה שאתה צריך לעשות זה למצוא חבר אן שניים לתקןפה הקרובה, אפילו אם תפגשו פעפ בחודש... ושתסיים את היסודי אני מבטיחה לך שהכל ישתנה וסביר להניח שאם היה לך רע עכשיו זה ישתנה לטובה.
ממליץ לך בחום לנסות לעזור לו לבטא את עצמו... למשל לי הייתה מנהלת שנתנה לי להשתתף בועדת המחשבים ואיכות הסביבה, רכבתי על סוסים וניגנתי על גיטרה וככה כמעט אף פעם לא הרגשתי רע עם עצמי כי תמיד התעסקתי בדברים אחרים וכשאני לא התעניינתי בהם תתפלאי לדעת שהם לא יתעניינו בי.
שואל השאלה:
תודה רבה לכולם על האכפתיות וההתעניינות . זה בית הספר השני שהוא עובר אליו ומתנהגים אליו בדיוק כמו בבית הספר הקודם ואי אפשר להעביר אותו שוב בית ספר כי כבר כמעט סוף שנה והמנהל אומר שלא ייקבלו אותו עם ננסה להעביר כי זה כבר כמעט אמצע שנה .. אמא שלי כל שני וחמישי בטלפונים עם המורים והמנהל אבל כניראה שכל המערכות חינוך במדינה הזאת צריכים שינוי אני ממש מבינה את התסכול שלו .. לדעתי המורים והמנהל עושים העדפה ומשאירים את "החלש" בצד אני מקווה שמה שכתבתם יעזור אני אספר לו את הסיפורים שלכם
אנונימית
באותו הנושא: