אני כתבתי משהו סתם ניסיתי לכתוב ריצה לדעת אם זה סביר אשמח לחוות דעת כנה

אני אוהבת אותו
בעצם לא יודעת כבר רגש זה דבר מבלבל
נמאס לי כבר שאני מצפה, מצפה לזה שהוא ירצה אותי לזה שהוא ישים עליי
הגעתי למסקנה שציפיות זה רק לכריות ואני צריכה להפסיק לצפות
ולא לא רק בנוגע אליו, בנוגע ללימודים חייבת להפסיק לצפות שמישהו אשכרה יבוא לקראתי וינסה לעזור
כי יודעים שקשה לי ואני לא סתם מתרצת תירוצים.
אני צריכה להוציא את המקסימום שלי בשביל להצליח
ואני עדיין לא מצליחה באיזשהו שלב נמאס אבל אני לא מוותרת מנסה שלא לתת לזה להפריע לי
אני גם צריכה להפסיק לצפות שיהיו לי חברים אמיתיים ולחפש את זה כל הזמן
גם שאני מוקפת בהרבה חברים אני מרגישה עדיין בודדה
וזה קשה לי קשה לי שאני עוברת תקופה מאוד קשה ואין מי שיתמוך ויקשיב
אבל היי יש לי חברים נכון? לא הם פשוט מזוייפים
היום אנשים חברים של אנשים אחרים רק בשביל פוזה וסטורי ולייפות את המציאות המכוערת והאמיתיית
קשה למצוא חבר אחד אמיתי שבאמת ירצה לטובתי