איזה משפט מהביו שלי הכי אהבתם ולמה?

הראשון והשני

כשהבנתי את הלבד אז הבנתי אהבה- כני כל כך מתחברת לזה מהחיים האישיים שלי וטונה כל כך גאון שכל פעם שאני שומעת על הרכבת הלב שלי פועם ברמותובכלל כל השירים שלו סוכר

"אני יודע מה זה להרגיש כמו סתם עוד אחד להיות מוקף באנשים ולהרגיש לבד".
כי אני מכירה את ההרגשה

מבפנים אני מת
מבחוץ אני מת רק עם חצי חיוך.

הרגעים שאנחנו הכי רוצים לשכוח, לא נשכח עד שנמות.

כשהדיכאון מכה בצד הכי נמוך שלי
מסתמך רק על המזל והחיוך שלי

החיים מבטיחים לנו מוות , וואלה חוץ מזה כלום

חי את החיים עם געגוע שמקונן בי, לומד להקשיב, להתבונן, כי צריך לעמוד על שלי, כבר לא נפגע ומתגונן, וגם כשקשה אומר "תודה ברוך השם לא מתלונן".

הראשון,
כי כרגע אני הכי מזדהה איתו

"מבפנים אני מת, מבחוץ אני מת רק עם חצי חיוך". כי זה פשוט נכון ככ לגביי.

" כשהבנתי את הלבד אז הבנתי אהבה".
אחלה משפט כי זה די נכון וסוג של לגביי גם.

הסיוטים קורים בזמן אמת, בזמן שאתה ער.