אני יודעת שהלילה זה הזמן הכי קל להיכנס לדיכאון, למחשבות רעות וקשות, אני לא רוצה שזה יהיה ככה.

לא לחשוב על זה פשוט, לדבר עם חברות\חברים ולא לחשוב על זה ולחשוב על דברים שמחים

כן מבינה אותך, הייתה לי תקופה בחיים שבלילה היו לי חרדות. אז פשוט התחלתי לספר לעצמי סיפורים בראש, סיפורים שמחים שכוללים לרוב דמיות מסרטים/סדרות/ספרים שאני אוהבת ואיך אני נכנסת לסיפור, לפעמים גם סיפורים שלא קשורים אלי בהכרך

היי, אנמ גם ככה, זה מצב דיי קריטי, כדאי שתשתי מים ותלכי לישון כשאת יודעת שזה עומד לקרוא

להעסיק את עצמך את שאת לא מסוגלת לפתוח עיניים ואז שתלכי לישון תרדמי במקום.

זה קורה לך הרבה בלילה? ממתי זה ככה? אולי משהו יושב עלייך שאת לא נותנת לו מספיק מקום? כי אצלי נגיד זה קורה רק פעם ב... הפסיכולוגית שלי אומרת שאם יש איזושהי הרגשה ואיזשהו צורך שלא עוזב אותנו כנראה שהנפש מחפשת מענה למשהו וזה לא יפסק עד שניתן לה אותו.
אני חושבת שאם כבר לשלוט בזה אז כדאי לך כשזה קורה (או אולי באופן כללי) להקדיש לך זמן מוגדר להתעסק בנושאים האלה ואולי לעשות כתיבת רצף כזו של כל המחשבות על דף (פשוט לכתוב כל מה שעולה לראש בלי להניח את העט מהדף כזה ובלי שיפוטיות כלפי הכתיבה, פשוט לשפוך) או אפשר גם לדבר על זה עם מישהו או מישהי או סתם להקדיש לך זמן שבו את מקשיבה למחשבות שבראש שלך ומנסה להתעמת איתן ולהבין מה הן ולמה הן וכו'. ואז אחרי שהקדשת לזה זמן מוגדר את יכולה לנסות לעצור את עצמך מלהתעסק בזה. האמת שאפילו אם זה יהיה משהו עיקבי שאת יודעת מתי את מתעסקת בנושא ומתי לא הגוף שלך גם ידע להתאים את עצמו לזה באיזשהו שלב ויהיה לך יותר קל לשלוט בזה. אם תרצי את מוזמנת לדבר איתי בפרטי על מה שיושב עלייך.