קראתי במדריך כתיבה שזה לא טוב שהדמויות מתחברות מהר מדי

רע , אפשר לעשות שבתור התחלה הן שונאות אחת את השניה ולאט לאט לומדות להבין ולהעריך אחת את השניה

לדעתי תכתבי את תהליך ההתחברות שלהן כתהליך יחסית ארוך. אפילו שיש להן רק אחת את השנייה, עדיין לוקח זמן לבנות אמון ברמה כזאת :)

מדריכי כתיבה זה שטויות. אצלי קרה מלא פעמים שנפגשתי עם אנשים ודיברתי איתם כאילו אני מכירה אותם כל החיים. לא רואה למה זה צריך להיות שונה בסיפור.

שואל השאלה:
אבל בסיפור שלי הוא הציל לה את החיים ברגע הראשון שהיא הגיעה לאי וניסו להרוג אותה, זה לא הגיוני שהם יתידדו מהר אחרי שהוא הציל לה את החיים?

לא , תיקח את הזמן בפיתוח הדמויות ככה

תקשיבי, את לא צריכה להסביר. פשוט תכתבי.
אם תראי שלא מסתדר אז תשני את זה.
מדריכי כתיבה נועדו להדריך, לא להגביל אותך. אם בא לך לכתוב שהם התיידדו מהר-תכתבי את זה.
קחי רעיון-את יכולה לעשות שהם התיידדו מהר, ואחרי זמן מסוים הם גילו באמת מי האדם שעומד מולם. תהיי יצירתית ותעשי מה שבא לך כי זה הסיפור שלך

יש אנשים שמתיידדים מהר, תלוי בדמויות שלך ומי הן וגם בסיפור שלך ומה את מנסה להעביר. גם אם זה בעקבות הנסיבות כזה ולא בגלל באמת חיבור אמיתי אז אולי כדאי שבהתחלה זה יהיה רשמי יותר כזה ואולי טיפה מאולץ ואחר כך גם יתחילו להיות בדיחות פרטיות ועקיצות פה ושם ודברים כאלה כבר יותר אותנטיים ואישיים. נסי למצוא בחיים שלך קשר שנוצר כי הנסיבות חייבו את זה (עם מדריכ/ה, עם מישהו או מישהי שהיית צריכה להיות איתה בצוות כלשהו, חברים בכיתה חדשה שרצית להתחבר אליהם אבל עדיין לא הכרת וכו'..) ותנסי להיזכר בהתנהגות שלך אז ובהרגשות שלך אז ואיך נראו השיחות ביניכם והקשר ביניכם וכו' וכמה זמן לקח לכם להיפתח ובאיזה סיטואציות הרגשת שבאמת התקרבתם ושכבר לא מביך לכם כזה ושאת יכולה להיות מוזרה ומשוגעת איתם ולהגיד הכל..

שואל השאלה:
אני עשיתי ככה - הוא מציל אותה והנסיבות חייבו אותם להיות ביחד כי לבד הם לא יוכלו לשרוד, אבל הם לא בוטחים אחד בשני וכל אחד עושה מניפולציות מאחורי הגב של השני והשני יודע את זה והם עדיין משחקים אותה חברים ביחד וכאילו שהם לא יודעים מה השני עשה או אמר. זה משחק הישרדות כזה. זה בסדר? עושה את הסיפור מעניין?

נשמע מאוד מעניין, בעיקר אם תצליחי להעביר את מערכת היחסים הזו טוב.