מי יכול להסביר לי מה זה האמא הזאת?

שואל השאלה:
אוקיי, הסיפור הוא ככה.
אני אתן רק הקדמה קטנה.
אני ואמא שלי יעני אויבות אבל ממש. היא מרביצה לי , אני לה...היא מקללת אותי ואני גם אותה וכ'ו בקיצור...אויבות. היועצת שנה שעברה ( שהייתי ח' ) אמרה שאני צריכה לעשות איבחון אבל זה יהיה רק בשנה הבאה. עכשיו אני ט'. אמור לי 3 פגישות ולכל פגישה אני אמורה לבוא עם הורה. ( ההורים שלי גרושים, ככה שאין ברירה שהאמא הזאת תבוא) אבל היא לא יכלה כי זה על זמן שהיא עובדת ועדכנה את היועצת.היועצת סידרה את זה שאני אלך לפגישה הראשונה עם מדריכה ולפגישה השנייה עם מורה שאני אוהבת. בקיצור, היום היה אמור להיות לי איבחון שלישי ואחרון והמאבחן אמר שלאבחון האחרון חייב את אמא שלי הוא גם רצה לראות אותה כי הם עדיין לא נפגשו.
היום קמתי בשש במיוחד כדי להתארגן לאיבחון והיא קמה בשבע.
בשבע וחצי אמרתי לה:" את באה איתי לאיבחון, נכון?" היא:"איתך? נראה לך? פחח, לכי לבד "
ואני ילדה אדישה אז לא ככ התרגשתי שהיא דופקת אותי על הדקה התשעים, אז אחרי חזרתי לחדר. בשעה 10 היא ביקשה שאזרוק זבל, יצאתי וזרקתי. ואז היא עושה לי" יאללה נוו בואי, זה פעם אחרונה שאני באה איתך לאנשהו " בזלזול. ואני כזה בלב " מיי רוצה להסתובב איתך ". וזה עיצבן אותי שהיא עובדת עליי ככה, תמיד היא עובדת עליי יואוו. וכולי הייתי עם פיגמה והיא הייתה מאורגנת. זה עיצבן כי וואלה לא סתם קמתי בשעה שש, הרי רציתי להתארגן ואז שהיא אמרה שהיא לא באה איתי חזרתי לחדר ולא התארגנתי. אז אמרתי ששנייה אני מתארגנת והיא פשוט יצאה מהבית, אז אמרתי בטח היא תחכה לי בתחנה. התארגנתי בנתיים חמש דק' ויצאתי לתחנה והיא לא הייתה שם. עליתי אז לאוטובוס שבא ואז עליתי, לא הופתעתי שהיא לא חיכתה לי. אחרי האוטובוס לקחתי רכבת וברכבת אמרתי לה איפה לרדת. היא לא יודעת את המקום כי היא לא באה לשום פגישה. מפה לשם יצא שהייתי חמש דק מהמקום של האיבחון והיא לא ענתה לי, היא סיננה. אז פשוט לקחתי את הרגליים שלי ועליתי לאוטובוס חזרה הבייתה. וכוליי בעצבים כי נסעתי לחינם ותחשבו שהמקום של האיבחון שעה וחצי מהבית שליי. היא פשוט יואוו, אין לי כח אליה. בגללה לא הלכתי לאיבחון. בטח המאבחן כועס.

שואל השאלה:
שעה וחצי הלוך
ושעה וחצי חזור
לחינם וואי

וואו זה נורא
אמא שלי גם חרא תתנחמי בזה

אומיגאד למה זה קורה לכן בכלל? אני לא מבינה.. היא אמא שלך. את הבת שלה! למה היחסים ביניכם ככה? וואי אני יודעת שאולי ישמצב שמה שאני עומדת להגיד לא ממש יעזור.. אבל אולי תדברי איתה? תגידי לה שזה לא אמור להיות ככה.. לי היה ממש מקרה דומה עם אמא שלי ובאותו זמן אני הייתי אצל סבתא שלי ואז התקשרתי לאמא שלי ופשוט אמרתי לה שזה לא עובד ככה.. שאני מסתכלת על אמהות של חברות שלי ואני פשוט מקנאה. אני ממש מרגישה כאילו אני אוכלת את עצמי מרוב קנאה.. כי וואלה נכון היא אמא שלי. אבל למה היא אמורה להתייחס אלי ככה? קיצר מפה לשם דברנו והיה לי דמעות בעיניים בשיחה איתה ואחרי זה באמת הגענו למצב שהיא אמא שלי. ואני הבת שלה. ולא משנה אם היא תרצה או לא תרצה זה ימשך ככה לתמיד. אז אמרתי לה שפשוט נשנה תיחסים בינינו.. שלא נתייחס ככה אחת לשניה יותר.. מפה לשם זה באמת עבד וברוך ה' אני מאוד שמחה שיש לי אמא כזאת..
אזמה שאני רוצה להגיד זה שתדברי איתה. תגידי לה שאת לא רוצה אתזה... שהמצב יכול להשתנות אם את והיא תסכימו ביחד... :)❤
רגע עכשיו סתם שאלה. לא חייבת לענות.. אם ההורים שלך גרושים אז למה אבא שלך לא הגיע איתך למאבחן ודווקא אמא שלך...?

שואל השאלה:
אמא שלי לא הגיעה לאיבחון.
ואני לא בקשר איתו מגיל 4.

אגב כל מה שרשמת עשיתי כבר מזמן, היא פשוט אישה פסיכית ואין לי כוחות אליה.

וואו.. המצב נשמע על הפנים.. באמת.. אז אולי תתחילי לחדש תקשר עם אבא שלך? גם הוא אבא שלך בסופו של דבר.. אז לפחות שיהיה לך הורה אחד שבאמת יאהב אותך ולא יזניח או משהו.. וואי סליחה אם פגעתי כשאמרתי "יזניח".. תנבי לחדש איתו תקשר.. יכול לצאת מזה משהו טוב :)❤

שואל השאלה:
אני מודעת לזה שאני ילדה מוזנחת מכל הבחינות. ואני לא יכולה לחדש איתו קשר כי זה מסובך והוא בעצמו לא רוצה לראות אותי ולא רוצה בי כילדה שלו. כנל אמא שלי.

וואי.. אוף דיי באמת שבאלי להביא לך חיבוק עכשיו ❤
היועצת יודעת את כל זה נכון? למה הם לא עושים מזה משהו...? או הרווחה? יש להם חובה להגן ולשמור עליך שיהיה לך טוב עד 18 :)

שואל השאלה:
לא, אף אחד לא יודע.
רווחה? לא באמת עוזרת, בטוח היא תזרוק אותי באיזה בית אומנה כמו מסכנה. אגב לגבי האלימות הזמנתי לה משטרה פעם אחת והם לא עשו כלום יעני הביאו לי 3 שבועות אחרי חוקרת לביהס ובקושי שהסכמתי לענות לשאלות שלה, ככה שלא יצא מי זה כלום. היא ראתה שמאוד בא לי לסיים את החקירה הזאת שלה ובא לי ללכת אז היא התעקשה לפני שאני אצא מהחדר שהיינו בו לקחת את המספר טלפון שלה, לקחתי.
יש לי אותו בטלפון, היא אמרה שאם קורה משהו שאני אחייג אליה. וכן יש עדיין אלימות אבל אני לא מתקשרת אליה אני אפילו לא חושבת על להתקשר. אבל בסדר לא נורא, מקווה יהיה טוב

תקשיבי.. תתקשרי. תתקשרי ותהיי פתוחה איתה ותסבירי לה תמצב ביניכן. תגידי לה שזה עדין אלימות ושזה לא נגמר וזה קללות והרבצות והשפלות.. אבל תכידי לה שאת גם לא רוצה שישימו אותך באיזה בית אומנה.. שיסדרו לך משהו אבל שלא תצטרכי לצאת.. וואי מקווה שיהיה לך טוב :)❤
רגע.. מה עם סבא וסבתא?

שואל השאלה:
אין לי אומץ להתקשר.
אפילו שהזמנתי לה משטרה חייגתי 8 פעמים וניתקתי כי רעדתי, לא יכלתי.
גם המוקדנית חשבה בהתחלה שאני בן שתביניי שבאמת פחדתי ולא היה לי קל לדבר, גם לחשתי שלא תשמע (" אמא שלי ") אז כן. לגבי סבא וסבתא זה גם מורכב. אמא שלי היה לה חבר והם היו מאז שאני הייתי בת 6 ביחד עד גיל 10, הרגשתי שהוא כמו אבא שלי. הוא סוג של מילא חלל ריק שהיה חסר לי.שהייתי בת 10 נולד לי אח, הוא אבא של אח שלי. והוא יעני סוג של אבא חורג שלי. סבתא מצד אמא לא בארץ וסבא נפטר לא בארץ,שהייתי בת 5.
מצד אבא, נראה לי אין גם אם יש זה לא פתאם שאני יכולה לקפוץ אליהם.
יש סכסוך משפחתיי נורא גדול מצד האבא נגדנו. נגדי ונגד אמא שלי.
אבל לאח שלי יש סבתא וסבא בארץ שהם מצד אבא שלו. בדיוק היום אבא שלו לקח אותו אליהם. אגב " אמא שלי " ואבא שלו נפרדו נראה לי שהייתי בת 11. הדבר היחידי שמקשר בניהם זה אח שלי.

תסבירי

אני יכולה להסביר לך מה האמא הזאת :)

כן