אני לא מבינה את הרעש עם הילדה אופק שעברה חרם

תאמת אני מסכימה איתך, עברתי ואני עד היום עוברת חרם (לא "מוכרז") וזה פוגע יותר מכל דבר אחר.
ולא יודעת מה איתכם, לי זה לא נשמע אמין שהיא בת 13 ועושים עלייה 6 שנים חרם. ילדים בכיתה א לא יודעים מה פירוש "חרם".

לא שמעתי את הסיפור שלה חוץ מ6 שנים ואני לא רוצה לשמוע.
אני במקומה הייתי מנסה להעביר מסר בצורה אחרת שהיא לא לגרום לכל המדינה לרחם עלייה.
חוץ מזה, איך אפשר?? 7 מיליון איש ויותר מרחמים עלייה. אני לא הייתי שורדת. אם יש משהו שגרוע יותר מחרם - זה רחמים.

מסכימה איתך, לא עברתי חרם כמו שהיא עברה שאני יכולה לדבר ולהגיד שהיא מושכת רחמים בכוונה כי מגיע לה שיתייחסו אליה באמת עכשיו הרבה יחס אבל זה מעצבן אותי שיש כאלה שמנצלים את זה ויש עוד הרבה מקרים יותר גרועים אני לא יודעת איך להסביר ושלא תבינו אותי לא נכון כי אני באמת מצטערת שזה קרה לה

^^ בטח שילד יודע מה זה חרם בכיתה א
והיא לא מרחמת על עצמה אז יאלה שתקו

שואל השאלה:
סטטיק בנאל באו אליה 'לפצות אותה'.
אם היו רוצים לפצות אותי על מה שעברתי הייתי מסרבת, פיצויים לא יעזרו, צריך לשנות את המצב הנורא הזה כי אם לא עוד ועוד ילדים יעברו את זה, וחרם זה חריטה לכל החיים.

אתה סוחב אתזה איתך עד שאתה מת וזה לא כזה פשוט.
כל מקום שאתה הולך. זה ליטרלי טראומה נפשית.

^^הם באו אליה בשביל לתמוך לא בשביל לרחם
גם אני עברתי חרם בדיוק כמוך נשמה
ואת בעצמך אמרת שצריך לשנות את המצב הנורא הזה אז היא ניסתה לשנות ולהעביר מסר לילדים ובכללי לאנשים שלא צריך לעשות את זה

שואל השאלה:
אבל אנחנו לא צריכים רחמים ותמיכה, אנחנו צריכים מודעות למנוע את המצב

תכלס^^
יש את האנשים האלה שמעבירים סדנאות די חשובות בבית ספר. אני יודעת שתקשורת בין אישית זה חשוב, אבל הדרכים להתמודדות/ מניעת חרם חשובות הרבה יותר.

שואל השאלה:
צודקת

היא ממש לא מרחמת על עצמה! אני לא מסכימה איתך היא בסהכ רוצה להעביר מסר כמו שאנונימית.) אמרה והיא מנסה להעביר מודעות ושאנשים כן יבינו את זה בסופו של דבר

שואל השאלה:
לא התכוונתי לזה ככה, אבל זה מושך רחמים. אפשר למנוע מקרים כאלה אם מחנכים ילדים ונותנים מודעות לחברה שלא לפגוע בילדים אחרים כי זה סבל וזיכרון איום לכל החיים ולאף אחד לא מגיע לעבור דבר כזה.

אני מסכימה איתך לגמרי
גם אני עברתי חרם, שנמשך שנים. לא אמרתי את זה לאנשים כדי למשוך רחמים ותשומת לב, וברור שזה קשה ממש וזה מצלק לכל החיים, אבל יש אנשים שעברו חיים יותר קשים ממנה בהרבה, וכל התשומת לב הזאת היא יותר מידי, במקום ללמד איך להפחית את הבריונות בבתי הספר, מספרים על המקרה הזה שוב ושוב. מה זאת אומרת לפצות אותה בעזרת סטטיק ובן אל? הדברים האלה לא עוזרים להעביר את זה.

כל הכבוד רוצה כיף? מה זה תחרות פה מי יותר מסכן?.....

שואל השאלה:
לא, לא פירטתי מה עברתי. הבעתי את מה שאני חושבת.

את מבינה שחרם זה אחד מהדברים הכי פחות מוסריים שאנשים (בעיקר ילדים) עושים היום בחברה שלנו? ואת עוד רוצה שלא ידברו על זה? שלא יפתחו את זה? זה שאת לא פירסמת את זה לא אומר שזה לגיטימי לשמור את זה בלי שידעו - הרי הרעיון הוא לא רק מה שקרה לה ספציפית, אלא זה משהו הרבה יותר גדול מזה, בעיקר כדי להעלות מודעות לעניין. ולפי דעתי זה סותר שאת אומרת משפט אחד "אני לא מאחלת לאף אחד" ובמשפט אחר "לפרסם את זה ולבכות לכל העולם שירחם עליי כמוה...

"מציק לי שאנשים שעברו את זה מנצלים את המצב כדי למשוך רחמים עליהם ומתנות מכל העולם". את בכלל מבינה את הסיפור? את צריכה לדעת יותר מכולם כמה נורא זה, וכמה אסור שזה ימשיך לקרות, ואיך זה לא ימשיך לקרות אם המודעות אל זה לא גדלה? ואת חושבת שהיא כל היום מבזבזת על להגיד למי שמסביבה "תפצו אותי תפצו אותי" ? לא. האנשים האלו שמפצים אותה זה נטו מאהבה וחמלה.

לצערי, נכון - אי אפשר לעזור בצורה כזו מוקצנת לכל הילדים המוחרמים (אבל שוב, העניין פה הוא לא בהכרח העזרה לפרט בצורה ממוקדת).
אפשר להגיד את אותו דבר על אונס. "תאמינו לי שאני הכי מבינה אותה זה הכי כואב בעולם ולא מאחלת לאף אחד, אבל גם אני יכלתי לבוא ולפרסם את זה ולבכות לכל העולם שירחם עליי כמוה ולא עשיתי את זה." חס וחלילה אם היית עוברת משהו כמו אונס, אבל את מבינה למה אנשים כן צריכים להעלות לגבי הדברים האלו מודעות? וכמובן שגם לא כולם מדווחות על אונס שהן עברו - ואלו שכן, את חושבת שלא מגיע להן לפרסם את זה ולספר את הסיפור שלהן?

ילדים אחרים שעוברים ויעברו חרם - אני בטוח שרובם ירגישו יותר טוב כשהם ישמעו על הסוף של הסיפור שלה (רובם לא יתלוננו שגם הם עברו חרם ולא קיבלו הפצה), ולא רק זה - זה גם יגרום לפחות ילדים ליצור חרמים בגלל שהמודעות תעלה ממקרים כאלו, אני בטוח.
גם בלי קשר לרעיון הגדול, שיפנקו אותה עד מחר, מגיע לה. אני לא מאחל לאף אחד לעבור את זה.

המצב הזה לא יישתנו אנשים גם ילדים וגם בוגרים" הם טפשים ולא מבינים הרבה מהחיים שלהם

זה מה שהיא עשתה. היא העלתה את המודעות של חרם ואת התחושה של כך. אחרת איך אנשים יבינו מהו חרם , מהו השלכותיו וכיצד מרגישים? היא לא ניסתה לקבל שום רחמים. לפחות ממבטי. חבל מאוד שאתם לא מאמינים לה..זו בעיה שלכם. גם לא לספר שעברתם חרם ולדבר על כך שאתם לא סיפרתם לא הופך את המודעות לגדולה יותר ..חרם זה מצב קשה ומורכב.חייבים לעורר את המודעות לכך. היא לא ביקשה שיפצו אותה..היא ביקשה להעביר מסר וזה מה שהיא עשתה.

ולמה מראים בחדשות אנשים שנהרגו? אנשים נהרגים בכל יום
היא בסך הכל מעלה את המודעות, חשוב שאנשים יתייחסו לנושא הזה ברצינות

שואל השאלה:
לא כתבתי שאסור לה לפרסם, אבל הפרסום לא כל כך מועיל בדיוק כמו שאונס ממשיך לקרות למרות כל הפרסום והבז השלילי סביבו. אבל זהו שזה לא מסתכם רק בפרסום, צריך מודעות דרך הסברה וחינוך אחרת כל דבר ימשיך להתפרסם ואז חזרנו לנקודת ההתחלה.

אבל אם אתם לא מספרים או משתפים פעם אחת לפחות בחייכם אף אחד לא יבין את המשמעות של חרם וזה ימשיך! עצם זה שאינכם משתפים ל-א הופך אתכם לגיבורים! אז תפסיקו להתחרות ולהגיד מי יותר מסכן ומי עבר יותר...זה לא משנה! מה שמשנה זה המסר והצורך שהיעבור. הכי חשוב הצורך שזה ייפסק! מה שאתם עושים זה מגעיל!! תפסיקו לשפוט!

מה זה תחרות? שאת עברת יותר זמן ואת לא בוכה על זה? אז מה. כל אחד מגיב לדברים האלה בדרך שונה, כל אחד מתמודד עם זה בדרך שונה. ואם הדרך שלה זה להיחשף בטלוויזיה שיהיה לה בכיף למה זה דבר רע? זה לא, מותר לה.

שואל השאלה:
מצד אחד אתם אומרים שצריך לפרסם, מצד שני אתם תוקפים ש-מה זה פה, תחרות? אז אני לא מנסה להתחרות באף אחד, אני והיא לא היחידות שעברו חרם בעולם ויש כאן תגובות של ילדים שעברו חרם ומספרים גם את הצד שלהם.

זה שזה ממשיך לא אומר שהמודעות לא עוזרת, למעשה מה שזה אומר זה שצריך להעלות יותר את המודעות כי אין מספיק כנראה.

והנה דוגמא נהדרת, פעם אחת בכמה זמן מפרסמים ילדה כזו שעוברת חרם, ובמקום שאנשים כמוכם יקחו את זה לצומת ליבם - אתם כועסים שגם לכם זה קרה ואתם לא עשיתם את זה. כאילו, מה אתם רוצים שנעשה עם המידע הזה? שאלה, אם כל פעם שמישהו היה עובר חרם, זה היה מתפרסם, המודעות אל זה היתה אפילו גדולה יותר לא? דווקא זה שאתם מתלוננים, מראה שכרגע אין מספיק מודעות לעניין הזה.

אני לא מבין איך אתם יכולים בכלל להתלונן שאנשים משתפים את הדברים החמורים שהם עברו, שימו לב גם שכמעט כל שאלה שמתלוננת על הנושא מתחילה במשהו כמו "גם אני עברתי חרם ובלה בלה בלה..." זה לפי דעתי לא הגיוני הרעיון שאתם בעצמכם עברתם את זה ואתם לא רוצים שאחרים ישתפו את זה, זה שלכם זה קרה לא אומר שזה צריך לקרות ליותר ילדים.

לא, מצד אחד יש פה דעה של מישהו אחר ומצד שני יש פה את הדעה שלי. כל אחד חושב אחרת וגם זה בסדר, מותר לך גם לחשוב ככה אבל אני לא תוקפת ואין לי שני צדדים זאת הדעה שלי.

זה שאת עברת מציאות יותר חרא זה לא הופך את זה לבסדר...ועם זה מה שעושה לילדה הזאת טוב לקבל רחמים תני לה מה זה מפריע לך?!

שואל השאלה:
לא רואה שהתלוננתי על זה שהיא עברה את החרם עצמו, להפך, כתבתי שאני מבינה אותה. וכתבתי בפירוש שאני פשוט חושבת שיש דרכים אחרות להגביר מודעות דרך חינוך והסברה ואם אתה שואל אותי דווקא זה הפוך, לחינוך והסברה אין מספיק מודעות ולפרסום כן. וזה לא תורם למצב, זה ממשיך לקרות כי לא מספיק מדברים על זה.

למה צריכים לפצות אותך? דווקא אם את אחת שעברה את זה את הכי לא אמורה לדבר ככה. היא ממש לא ניסתה לעורר רחמים או משהו. פשוט לשתף ולנסות לעזור לילדים אחרים שבמצב שלה עכשיו.

לא הכל סובב סבביך

שואל השאלה:
אין צורך לפצות אותי. לא צריך פיצויים, צריך לשנות את ההתייחסות למצב ולהסביר על זה יותר. לא מבינה מה לא בסדר במה שכתבתי.

הכל בסדר במה שכתבת, כל אחד אומר מה הוא חושב וזה בסדר.
אל תתקפו אותה על דעתה.
ואם כבר דעות - אני חושבת שאת צודקת :/

מסכימה איתך לחלוטין
אולי לא עברתי חרם אבל אני עוברת אפילו יותר גרוע לדעתי
כל יום מנסים להציק לי, שמים לי רגל, צוחקים עליי
קבענו בכיתה קבוצות למשהו והילדים בקבוצה שלי אמרו למורה שהם לא רוצים להיות איתי
אחר כך הם אמרו לי שאם אני רוצה שתהיה לי קבוצה איתם שאני יעשה את העבודה והם כבר יציגו אותה
יש לי הרבה ביטחון אז יצא שקצת השפלתי אותם כשצעקתי עליהם מול כל הכיתה שאם הם לא רוצים לעשות את העבודה שלא יעשו, אבל אם הן עושים הם צריכים לעזור לי או שאני אדאג שהם יקבלו אפס עגול במיוחד, גם מהמורה וגם ממני רק שאני אתן להם אותו בפרצוף
אבל יש אנשים שלא הצליחו לפתח חומות הגנה וביטחון עצמי לאורך השנים שהציגו להם וזה בסדר
שלא לדבר על זה שיש לי חברות קצת בבית ספר וקצת מחוץ לבית ספר
בלי מישהו שיתמוך בך לא תוכל לפתח את הביטחון הזה
אבל אני הכי מבינה את הדבר הזה בעולם
זו לא סיבה לבוא ולגרום לכולם לרחם עלייך כאילו את איזו מסכנה
אני אישית פתחתי עמוד באינסטגרם נגד בריונות ואני כותבת שם סיפורים דמיוניים שמבוססים על אמת ואם ישלחו לי סיפור חיים וירצו אני אכתוב גם אותו
צריך להעלות את המודעות הכללית ולפצח את החארות האלה שנקראים ילדים
סליחה על החפירה פשוט הייתי חייבת לומר את זה

את רוצה להעלות מודעות?
הכתבה הזו מעלה מודעות. מה הבעיה שהיא תהיה קצת מאושרת אחרי הגיהינום שהיא עברה, מה כואב לך?

שואל השאלה:
אתם מעוותים את המילים שלי, לא אמרתי שכואב לי. אמרתי שלדעתי פיצויים לא עוזרים.

בטח שזה עזר לה על מה את מדברת? זה הביא לה כלכך הרבה תמיכה מה שהיא לא קיבלה שנים. אני לא מזלזלת במה שאת עברת אבל באמת לא מבינה את החשיבה הזאת שלך. מה הבעיה לפרגן לילדה?

את צודקת. הסיפור שלה נורא, אבל היא לא היחידה. אפשר שאלה אלייך? לא הבנתי עד עכשיו למה אותה ילדה לא עשתה כלום. עברה בית ספר, עברה ללמוד בבית, במיוחד אחרי ששברו לה את הידיים אם אני לא טועה. את עשית משהו כדי לנסות לעצור את החרם ב7 שנים? רק מתעניינת

הפיצויים לא קשורים אלייך בכלל, מה את מתלוננת לגבי זה - למה, כי את לא קיבלת? "עברתי חרם יותר זמן ממנה, ואני לא זוכרת שקיבלתי שום פיצויים" , כמו שאמרתי קודם, מי שפיצה אותה זה היה אך ורק מטוב הלב של האנשים שעזרו לה.

אני לא מבין מה הקשר "פיצויים לא עוזרים", אז אנשים שמעו על הסיפור (שלפי דעתי, מעולה שהתפרסם) ורצו לשמח אותה. את רוצה שהם ילכו לשמח ילדים שעברו דברים כאלו ולא פרסמו את הסיפור שלהם?

אז מה אם היא לא היחידה? אתם רוצים שיראיינו כל מי שעבר חרם? זה לא הולך ככה. מראים מקרה אחד ומעלים אותו לפרק, הרי אי אפשר לסקר את החרם שאתה ואתה ואת עברתם זה לא הגיוני. אז כן לילדה הזו אולי היה יותר מזל מכם, אבל אתם יכולים להזדהות עם מה שהיא עברה. אז מה זה המרמור הזה?

שואל השאלה:
איפה כתבתי שאני רוצה?
תסתכל בתגובות שכתבתי שאם היו רוצים לפצות אותי הייתי מסרבת.
מה שהכוונה שלי היתה זה - לא עוזרים לטווח הארוך. לא עוזרים למגר את התופעה.

אני באמת לא מבינה מה את רוצה. רצו לעשות קצת טוב על הלב לילדה הזאת שעברה כלכך הרבה, עשו כתבה ש*מעלה מודעות* לנושא, וזה משהו שכן עוזר מן הסתם. היה עדיף שלא היו עושים כתבה? זה היה עוזר לך יותר? אני באמת לא מבינה אותך.

אז רגע, יעני לפי השיטה שלך היו צריכים להגיד לילדה אופק
"הפירסום שלך לא מזיז לנו ואנחנו לא נעזור לך בשיט כי יש עוד הרבה כמוך.
תסבלי עד שנצליח לחנך תילדים בעוד מאתיים שנה", הא?
ולהזכירך זאת לא היא שפרסמה אלא אחת בשם בת-שבע טל
שהיא יועצת לילדים ונוער. עכשיו בעקבות הפרסום הראשון
הזמינו אותה תוכניות טלוויזיה והיא פתחה ודיברה.
מה רצית, שהיא תשתוק אחרי כל הסבל שהיא עברה?
את יכולה להגיד אותו דבר על כל מיני נזקקים ועניים
שהסיפור שלהם פורסם וחצי מדינה ישר נרתמה לעזור להם,
ואפחד לא אמר "למה אתם עוזרים רק להם?! יש עוד מלא נזקקים
וזה לא פייר לעזור להם רק בגלל שהם הופיעו ובכו ברשתות או בטלוויזיה."

ובאמת כל הכבוד לכל מי שעזר לילדה הזאת והרים לה קצת את המצב רוח
לאחר שש שנים של סבל.

הפרסום הזה עוזר, זה שהדבר הזה נמשך, שוב, זה רק אומר שצריך לנסות אפילו יותר! ולא להפסיק להעלות את המודעות.

הפיצויים לא קשורים בכלל לעניין, למי אכפת אם היית רוצה או לא, מה את מתייחסת אל זה בכלל, וכמובן שהם לא עוזרים למגר את התופעה - אבל רצו לשמח אותה, למה את נגד זה?

שואל השאלה:
אז באמת שטעיתי כי שמתי את הדגש במקום הלא נכון, הדגש היה על דרך אחרת לפתור את המצב כי לפרסום יש מודעות ולחינוך (אחריות גם של משרד החינוך) אין מספיק וזה אמור להיות ההפך ...
למה להסיק שאני נגד זה כי הייתי מסרבת? אני אישית הייתי מסרבת פשוט. זה בחירה אך ורק שלי...

אוקיי, אין מספיק - צודקת (בגלל שזה עדיין קורה).
אבל זה שזה עדיין ממשיך לא אומר שצריך להפסיק להעלות מודעות באמצעות פרסום, כמובן שזה העלה את המודעות.. וכמובן שזה עוד ימשיך, כי צריך להמשיך להעלות ולהמשיך גם בדרכים אחרות (ויש המון) וגם דרך שיתוף הסיפורים האלו ברשתות החבריות ובמדיה.

שוב, אפשר גם להגיד שבגלל שאונס ממשיך, אז לא צריך שאנשים יפרסמו את הסיפורים שלהם לגבי זה, כמובן שצריך - מוכרחים. אבל גם צריך להוסיף עוד דרכים כדי להעלות את המודעות, זה לא אומר שהפרסום לא עוזר (רק בגלל שזה לא הפסיק לגמרי את התופעה).

והתייחסתי לפיצויים בתגובות קודמות גם, בעיקר בגלל ששמת דגש על זה בשאלה שלך.

שואל השאלה:
אוקי אז אני חוזרת בי כי לא יכולתי לנסח את זה יותר טוב ממך, זה בערך הדעה שלי פחות או יותר

את הגדשת שהיא עשתה את זה כדי שירחמו עליה, "לנפנף דגל מול כל העולם של "אני מסכנה" ולרצות רחמים מכולם" , די ברור שאת נגד זה.. תקני אותי אם אני טועה, ואם אני טועה - אז למה התלוננת עם הדוגמא הזו?

אוקיי, הבנתי.

שואל השאלה:
כי אני קצת חצויה בקשר לזה אם צריך לפרסם או לא.. מקרים כאלה קורים וזה כואב לשמוע את זה ובגלל זה זה עוד יותר מכעיס אותי שמשרד החינוך לא עושה כלום העיקר ממשיך בסדר היום שלו ומאפשר לזה במה ופרסום לקרות עוד ועוד, אבל מה, 5 יחל מתמטיקה יותר חשוב

לדעתי זה טוב שזה הגיע לחדשות. נתן מודעות

אם את לא מסכימה עם משרד החינוך בנושאים האלו, אז לפי דעתי היה הגיוני אם כן היית רוצה שיתנו במה למקרים כאלו כדי להראות שמשהו לא בסדר, ולהגדיל מודעות.

אתם ממש לא מבינים אתם ישבתם בצד או התמודדתם או שלא בכלל ועם עברת יותר מימנה לה היה אומץ לשתף את כולם במה שהיא עוברת לא כמו יותר מחצי ממכם לה יש אומץ לעשות אולי מהפך חברתי קטן משהו שאף אחד ממכם לא בכלל לא היה אומץ לעשות כי עושים אליו חרם אתם ממש לא מבינים כלום במקום להתייפייף לקנא למה היא כן ואתם לא זה ק מראה למה לה כן הגיע ולא לכם

שואל השאלה:
ג'ונסון המלך 23 זה לא הולך ככה.. ילדים שעברו חרם ויש להם צלקת רגשית לרוב לא מעוניינים שכל המדינה תכיר אותם כי אין להם ביטחון להתפרסם בגודל כזה.

צריך לשנות את זה מסכימה. אבל גם מגיע לה סוג של יחס והבנה אחרי מה שהיא עברה ולמה לא לעשות משהו טוב אם אפשר..

^ אולי להם אין אלא להורים שלהם יש את הביטחון לעשות את זה.
אי אפשר לזייף את מה שהיא עברה בסרטון הזה , במיוחד ילדה בגיל שלה. אי אפשר לזייף כזה דבר.
היא לא עשתה את זה בשביל לקבל פיצויים , הפיצויים נמשכו על ידי מפורסמים שרצו להשיג 5 דקות תהילה כדי להעלות את הפרסום שלהם באופן אישי ולהראות כמה שהם עוזרים לזולת (אלא אם יש גם כאלו שעשו את זה בגלל אינטרס אישי שהם או מישהו שהם מכירים עברו את זה וזה נכנס להם ללב אבל את זה אני לא יכולה להגיד כי לא חקרתי מספיק על אותם אנשים שעזרו לה ) .
אז שוב , היא לא עשתה את זה למען פיצויים . היא וכל מי שעזר לה שתפרסם את אותו סרטון עשו את זה כדי להעלות מודעות. להורים,לילדים,לנערים,למבוגרים כמעט לכל מי שאפשר רק כדי להראות איך חרם יכול להשפיע וכמה זה דבר נוראי וכמה שזה מסוכן שמה שעבר עליה זה אפילו לא המקרים הכי קיצוניים שחרם יכול להגיע אליהם חוץ מהתאבדות.
איך את חושבת שילמדו ילדים שלא לעשות חרם אם הם לא רואים עדויות חיות של אנשים שחוו כזה סיוט ? זה דרך להעלות מודעות ושעוד יותר ילמדו ילדים.
את לא יכולה להכליל אנשים בעלי צלקות רגשיות, כל אחד מתמודד עם זה באופן שונה ואלו שמוצאים דרכי פתרון אולי לנסות טיפה לשפר את המצב גם עושים את זה בצורה שונה , זאת הדרך של הילדה לדוגמא . היא לא רוצה שאף אחד יחווה יותר את מה שהיא חוותה או לפחות שהמספר יירד באופן גדול ולכן היא משתמשת בסיפור שלה כדי לגרום לזה להתגשם.
זה שעברת חרם יותר זמן ממנה ועברת דברים יותר נוראיים ממנה לא אומר *כלום* כל אחד חווה דברים כאלו באופן שונה. יכול להיות מישהו שעבר חרם שנתיים וזה היה הסיוט של החיים שלו ויכול להיות מישהו שעבר חרם 6 שנים וזה היה כואב אבל פחות מאשר הזה שעבר שנתיים.

שואלת השאלה נכון^ ולה היה את האומץ לעשות את זה ואחר כך אתם מתלוננים

וואו אתם כלכך ילדותיים.
"אוי אני סבלתי יותר ממנה למה לה מותר לבכות על זה ולי אסור"
היא פאקינג מעלה את המודעות ורוצה להעביר את הסיפור שלה הלאה. מגיע לה את התשומת לב הזאת. מי אמר שהפרסום לא מועיל? הורים יראו את זה וירצו לדבר עם הילדים שלהם על מה עושים במצב הזה. ילדים מוחרמים רואים את זה ומתעודדים. ילדים מחרימים מבינים מה הם פאקינג עושים ויחשבו שוב.
למה שזה יפריע לך זה שהיא מקבלת צומי? המצב שלה השתפר, ואולי גם מצבם של עוד הרבה אנשים. מה ככ כואב לך.

מסכים לגמרי

ואולי היא בניגוד אלייך צריכה תמיכה? למה לזלזל?
כן היא האמיצה היחידה שדיברה למצלמה ופרקה את מה שעובר עליה וואלה מגיע לה דברים טובים.
למה להתמרמר על זה סתם?
היא היחידה שהעלתה על זה סרטון כל כך משמעותי שמשך את העיניים של התקשורת. אמרת בעתמך שזה קורה הרבה ולא יסתיים אי פעם. אז למה לא לגרום לילדה אחת להרגיש טוב למרות כל מה שעובר עליה

שתהיי פסיכולוגית אז תדברי על כל הצלקות הנפשיות של נפגעי החרם. אל תכלילי.

זה שעשו על משהו חרם
זה לא אומר שהוא צריך להתחסד

איפה בדיוק היא התחסדה?

בסדר עשו עליה חרם, מה שהיה היה
מה שנגמר נגמר.
ולא צריך לתת לעבר להשפיע עליך.
אני מבין שחרם זה לא קל
ושזה קשה אבל זהו, תהני עם מה שיש
למה לבכות?

שתעשה מה שבא לה...

להפך (מילקי עם חלב).
בכך שהיא נתנה לדבר הזה במה, זה דבר ראשון נתן לה ביטחון ברור אחרי העוול שעשו לה. יש עם זה בעיה? איך זה בדיוק להתחסד.. ודבר שני והעיקרי! זה מעלה את המודעות לגבי הנושא כדי שיקרו פחות דברים כאלן בעתיד. בתגובה שלך התייחסת לעבר, אני מתייחס לעתיד.

למה לבכות? אתה מבין שיש אנשים שמתאבדים מדברים כאלה?

לא.. זה לא יגרום לפחות חרמות.
כבר שנים שמעלים את המודעות ב- 1001 דרכים
ועדיין יש חרמות.
זה לא עוזר.

תקרא את התשובות שלי למעלה.

זה שזה לא ממגר את התופעה לגמרי, זה לא אומר בכלל שזה לא עוזר.
אפשר גם להגיד את אותו דבר על אונס.

היית רוצה שלא תהיה מודעות כלל? לא ידברו על דברים כאלה בכלל ואז מה? זה יגדל ויגדל וכשילד יתאבד פתאום כולם יהיו בשוק..

ה1001 ואחת דרכים האלו עוזרים, זה שהם לא לגמרי ממגרים את זה, רק אומר שצריך אפילו עוד יותר להמשיך להעלות את המודעות לדברים כאלו, בטח שלא להפסיק.

יש מודעות, אבל זה לא עוזר.

זה עוזר, זה פשוט לא משמיד את התופעה לגמרי, לא הכל שחור ולבן בעולם הזה.

אם לא תהיה מודעות בכלל כמו שאתה מציע, זו תהיה השמדת העתיד הבטוח יותר.

צריך להעלות עוד יותר את המודעות . אז שיהיו 1002 דרכים , אז מה ? מה אכפת לך?

אז היא צריכה להיענש על זה זה מה שאת אומרת? היא באה וביקשה את העזרה שהיא צריכה לקבל וסחטיין הרוויחה יפה מזה וזה ישאיר לה עכשיו פלסטר על הפצע שנגרם לה. למה לחפש בכוח למה אנשים לא בסדר? אז מה אם זה קורה להרבה, זו לא תחרות גם מי עבר דברים קשים יותר, היא מסיבה כזו או אחרת הצליחה להוציא את הסיפור שלה ולקבל חיזוקים מהתקשורת והסביבה, למה במקום להיות שמחים בשבילה צריך להוריד אותה לעזאזל..?

בקיצור
מה
כואב
לכם
תפרגנו לילדה!

וואי בול, לא מבינה את כל הרעש שעשו מזה כאילו זה באמת יעזור במשהו.. אין לי בעיה עם כל מה שהיא קיבלה פשוט כל הרעש מוגזם.
חוץ מזה למה ההורים שלה לא העבירו אותה בית ספר ונתנו לה לסבול 6 שנים? יש רק בית ספר אחד בעולם? כאילו מה הקטע לשלוח תילדה לבצפר בידיעה שהיא מוחרמת וסובלת ואחרכך לפרסם אותה בוכה בפייסבוק בשביל רחמים.. בחיים לא הייתי שולחת את הילד שלי למקום שהוא סובל בו אפילו לא לדקה.
מעבר לילדים שם גם הורים מזעזעים לא פחות בעיניי

כי רק היא במיוחד עשתה סרטון שהרבה שמו לב אליו.
all that matters , דבר ראשון ישמצב שההורים לא במיוחד ידעו וגם אם הם ידעו כנראה הם חשבו שזה משהו שאפשר לסדר בקלות עם צוות בית הספר .
דבר שני לעבור לבית ספר אחר זה דבר שצריך לחשוב עליו לפני שעושים , אי אפשר לדעת כלכך מה הסיטואציה הייתה בואתו זמן ואם בכלל יש בית ספר קרוב.
דבר שלישי הם לא פירסמו אותה בוכה בפייסבוק בגלל רחמים הם עשו את זה כדי לעלות מודעות כדי להראות כמה זה יכול להיות נוראי שילדים בחרם וכמה זה עצוב שזה לא הכי קיצוני שזה אפילו יכול להגיע.

עחוב שזה מה שהיא עברה
אולי לקחו אותה כדוגמה? כמו אנה פרנק. ברור שהיו עוד מלא ילדים כמוהה ואחרים בשואה אבל רק לה היה תיעוד.
אולי ההורים הגיעו עם זה יותר רחוק, לכי תדעי.
אפשר להגביר ככה מודעות לגמרי, עם הסיםור מבצד של הקורבן. העניין של הפיצויים שלה.. לא יודעת
אולי כבר על הדרך? אני לא באמת יודעת מה להגיד על זה

תכניסי לראש שמי שהעלתה את הסרטון הזה זאת לא היא, והעלו את הסרטון הזה במטרה להעלות את המודעות לחרם, הילדה עצמה אמרה שהיא לא רוצה שירחמו עליה, הכוונה שלה הייתה להעלות מודעות בעיקר ולספר את הסיפור שלה במטרה למנוע חרם, לא חושבת שהיא ניבאה את מה שיקרה, את כל הפיצויים מצד מפורסמים וכו'.
לא הבנת בכלל את המטרה שלה, את וחלק מהאנשים שמסכימים איתך.
היא לא ניצלה ולא כלום, את מעוותת לגמרי את המטרה האמיתית שלה.
הילדה הזאת היא באמת אמיצה, שהיא הצליחה לספר את כל מה שהיא עברה למרות הכאב.

אם הדרך שלה שגויה בואי תחלקי איתנו את הדרך שלדעתך תעזור לשנות את המצב, בואי תחלקי איתנו את חוכמתך.

אנונימית ראשונה כבר מהגן ילדים מגעלים ויכולים לעשות דברים כאלה עליי עשו מהגן עד חטיבת ביניים כל יום צחקו עליי קראו לי בשמות הטרידו אותי
ילדים בגן הם לא צריכים להיות גאונים כדי להיות מרושעים ומגעילים

אני מבינה אותך, עברתי חרם מכיתה ב' עד כיתה ט' והרגשתי כלכך זוועה.
אתמול בדיוק אמרתי שעושים יותר מדיי רעש מהילדה ההיא, אני מבינה את הקושי שלה אבל זה די ניצול מעמד.
וכמו שאמרת "פיצויים לא יעזרו".
צודקת, פיצויים לא יחזירו לי את הבטחון שלי ופיצויים לא מה שיחזיר אותי לילדה שקל לה להתחבר לאנשים ופיצויים לא יעזרו לחרדה חברתית .
עשו ממנה יותר מדיי וזה מוגזם.
אני מבינה שמנסים להגביר מודעות על חרם, אבל 90 אחוז אפילו יותר מהנוער של היום חווה התעללות חברתית, חרם, שיימינג או סתם ירידות.

תאכלס, זה גם לא כמו הסיפור של אמנדה (טוד), אופק עברה חרם, כמעט בכל כיתה וביסודי ילדים עושים חרמות על ילדים, אבל אען מה לעשות את אופק מפורסמת.

אני רק לא הבנתי למה לקח להורים שלה 6 שנים להעביר אותה בית ספר. אם היו עושים על הילד/ה שלי חרם והייתי מנסה להפסיק את זה בכל דרך אפשרית ולא מצליחה, אחרי כמה חודשים הייתי מעבירה אותו בית ספר. למה הם לא העבירו אותה בית ספר??

וואו עצוב לראות שהקנאה מדברת מכם.
מרוב קנאה אתם לא רואים שהמטרה שלה ברורה בלי כל המחשבות שווא שלכם.

.

אני רק אניח את זה פה שנייה.. ממליצה לכם לקחת רגע לקרוא. במיוחדת לכותבת השאלה.

מסכים איתך בהחלט.
חרם לא צריך להופיע בטלוויזיה.
ולאחרים: קודם תקראו את כל מה שהשואלת כתבה.

שואל השאלה:
אתם יודעים מה הכי עצוב לדעתי? שעד שמשהו לא חוצה את הגבול, מזעזע בחומרתו ומתפרסם, לאף אחד לא אכפת מקיומו. למה הילדה הייתה צריכה לחכות 6 שנים כדי שמישהו יעצור את החרם המזעזע הזה ויתערב לטובתה? איפה כל המגיבים הטובים בעדה מכל המדינה היו כשהיא עברה חרם? כל האנשים שכביכול "רחמנים וטובים" . איפה? לפני שהמקרה התפרסם מי בכלל שם עליה והשקיע מאמץ להילחם איתה בחרם. ולא רק עליה, גם כל מתלוננות האונס, האלימות (שהרבה מהם נגמר ברצח) ילדים שהתאבדו מחרם או מעוני ועוד ועוד ועוד, איפה כל הצדיקים היו? איפה הרחמים והטוקבקים והתגובות בכל הרשתות החברתיות והתמיכה פתאום? נעלמו. זה מה שמחריד אותי בפרסום, כשמישהו עובר זוועה וזה מתפרסם פתאום כולם נזכרים שהוא היה בצרה, פתאום כולם צדיקים, מושיטים עזרה לפיצויים כדי לצאת טובים בעיני החברה כי זה מה שמקובל והם לא רוצים לצאת יוצאי דופן עכשיו כשהמקרה מפורסם ומדברים עליו. ומה זה עוזר בדיוק? הנורא מכל כבר קרה, הצלקת תישאר, תיחרט בלב ושום פיצוי לא ירפה אותה. והכי נורא זה שזה לא עניין אף אחד עד לפני כמה זמן ומי בכלל הניד עפעף עד שכבר נהיה מאוחר מדי והצלקת נחרטה. השש שנים חרם והפרסום המאוחר של זה מוכיחים בדיוק כמה צביעות חוגגת בחברה האטומה והאדישה שנתנה לזה לקרות. במקום שכולם יתנו יד ותשומת לב לאיך למנוע מקרים כאלה שעלולים להתפרסם, כולם מתלהבים כל כך מכמה שהם אנשים מדהימים ומקסימים שעוזרים לילדה שעברה חרם או שמגנים עליה בתגובות בפוסטים חברתיים. תמיד תשמעו "עזרתי, עודדתי, שימחתי ילד שעבר כך וכך.." וכולם יריעו לו כל הכבוד. למה זה תמיד מלשון עבר? למה אף פעם לא שומעים בלשון הווה "אני עוזר/מעודד ילד שעובר עכשיו חרם"? למה לאף אחד לא אכפת עד שקורה אסון ומאוחר מדי לתקן אותו?
זה בדיוק מה שאני חושבת על הפרסום של מקרים כאלה. כולל ססטיק ובנאל שכביכול פיצו אותה מטוב ליבם, מעולם לא שמעתי בשירים שלהם או קראתי אי פעם פוסט עם מסר שנכתב בידיהם שמדבר על העלאת מודעות חרם בבתי הספר עד שהמקרה הזה התפרסם. כולם משחקים אותה צדיקים. כולם דואגים , סליחה על המילה, רק לתחת שלהם והמוניטין החברתי שלהם.ואין לי עוד מה להגיד בנושא, לא יכולה לסבול כבר את כמות הצביעות.
זאת דעתי. להתראות.

בזה את צודקת 100%, הצביעות בחברה היא בשיאה .
ולא רק בדברים כאלו אפילו , סתם לדוגמא מישהו יכול למות בתאונת דרכים כי הוא היה בטלפון בזמן נהיגה , יצטערו עליו איזה דקה שתיים ואז יעשו את אותה טעות כמו שהוא עשה רק שלהם הפעם זה לא נגמר במוות . בליטרלי כל דבר , אנשים חושבים שאם הם יזדהו עם אותם אנשים זה יהפוך אותם לאנשים טובים יותר, הם טועים.
אנשים צבועים , זה ידוע . בגלל זה צריך לעורר כמה שיותר מודעות שאנשים וגם השלטון עצמו יתאפס וייתן לעצמו סטירה וייפקח עיינים לזוועה שהייתה בעבר וממשיכה בהווה במקום סתם לשמח ילדה באיזה משהו זמני שישמחו אלפי ואם לא מיליוני ילדים במשהו קבוע ויפקחו על העניין הזה בחומרה יותר גדולה.

לכי תדעי, אולי רק אחרי 6 שנים היה לה את האומץ לקום ולהתמודד עם הבעיה שלה? יש אנשים שלא יכולים להתמודד עם זה כשזה קורה, הם מחכים לישועה ולנס שיציל אותם (שהרבה פעמים זה לא קורה). אז הנה היא הלכה ואמרה וזה יצר "באזז" מספיק גדול בשביל שעכשיו נדבר על זה בפורום. אני לא מסכימה איתך לגבי מה שאמרת על הפרסום של דברים, התקשורת אמנם לא יכולה לשלוט בנו אבל היא יכולה לעורר מודעות פסיכית לגביי הכל, ועכשיו יכול להיות שבגלל הסיפור שלה שהתפרסם, לילדים שעוברים דברים דומים יהיה מקום ורצון לפתוח את זה ולקבל עזרה ואפילו להתמודד ולהתגבר על זה. מה שהיא עשתה בעצם סותר אותך לגמרי, היא עוררה אצל ילדים שמפחדים ונרדפים מהמצב הזה יום יום את האופציה להגיד "דיי נמאס לי אני רוצה שזה יפסיק". ומודעות היא תהליך זה לא קורה בדקה, אבל הפריצה הזו היא עוד אבן שבונה את השביל לשם. הילדה הזו, מגיע לה הצ'ופרים האלה והפרגון והתמיכה.

זה דבר היחיד שאני מסכימה איתך.
וזה גם משהו שמעצבן אותי. למשל המקרה של אמנדה טוד. אף אחד לא שם ז*ן על מה שקרה לה עד שהיא התאבדה, רק אז אנשים נזכרו בה.
הצביעות תמיד תיהיה קיימת לצערי.

את צודקת במה שאת אומרת.
אגב יש הבדל שמיים וארץ בין התגובה האחרונה שלך פה לבין השאלה עצמה שלך.
בכל אופן רק אציין שלקח לילדה יותר מחמש שנים להגיד להורים שלה בכלל, ואז יצא שהיועצת הזאת צילמה אותה והעלתה לפייסבוק ויצרו איתם קשר מהצנרת וכל זה התפוצץ. לא מאמינה שהשחקנים שהיא אוהבת באו לפגוש אותה רק בגלל המוניטין שלהם. היא נפגשה עם 2 שחקניות- שתיהן שיתפו אותה בזה שגם הן עברו חרם.
ללא ספק זו סוגיה שצריך לדבר עליה יותר כי כלכך הרבה סובלים מזה. הכתבה הזו היא חלק מהעניין, אבל בהחלט משרד החינוך צריך לעשות יותר ולסדר אצלו את העדיפיות.

איכ, חוסר פירגון מה שהולך פה.

מסכימה איתך...
הכמות ילדים שעברו ועוברת חרם כל כך גדולה וזה כנראה גם משהו שלא יפסיק.
ואז באה ילדה עם סיפור קורע לב שהיא עברה חרם 6 שנים הסרטון שלה נהיה ויראלי וכל המפורסמים עליה לא יודעת אם יצא לכם לראות אבל מאז הסרטון הזה שלה הכמות עוקבים שלה באינסטגרם עלה לאיזה 37.7k וכיאלו אני מבינה את זה שהיא רצתה וניסתה להעביר מסר חשוב אבל לא מצדיקה את כל הפרסום שהיא קיבלה כי הכמות ילדים שעברו בחיים שלהם אם כל אחד היה מעלה סרטון כזה כי הם היו רואים שמקבלים מזה פרסום ודברים וכו' חרם היה הופך למשהו מקובל וגם לא חושבת שהיא תצליח להעביר את המסר גם אם כל הפרסום והתמיכה שהיא מקבלת כי ילדים זה עם אכזר והם לא יפסיקו רק בגלל ילדה אחת שהתפרסמה בגלל שהיא עברה חרם

איכס איזה תגובות יש פה אני לא אתפלא אם אתם אותם ילדים חראות שעשיתם עליה חרם תתביישו לכם טינופות