למה אני מקבלת תמיד את כולם ואף אחד לא מקבל אותי?

למה שאני תמיד נחמדה ואך אחד לא נחמד אליי?

למה אני מתייחסת אל כולם וכולם מתעלמים ממני?

למה שכולם עושים מה שבראש שלהם לי לא אכפת וכשאני עושה מה שבא לי כולם שופטים אותי?

למה אני מזמינה את כולם ואף אחד לא מזמין אותי?


למה אני כל כך אכפתית ולאף אחד לא אכפת ממני?


עד מתי אני אצטרך להתאמץ בשביל שיראו שאני קיימת?


אני רוצה פעם אחת להרגיש שייכת.
פעם אחת להרגיש אהובה.
פעם אחת להרגיש בחברת אנשים שיאהבו אותי.
פעם אחת שיתייחסו אלי.
פעם אחת שיקבלו אותי כמו שאני...
פעם אחת ויששאר לתמיד...


עוד מישהו מרגיש ככה?