אני מרגישה טיפשה

הבן זוג שלי בבסיס ואתמול התקשרתי ושמעתי ברקע בנות שואלות כל מני שאלות של שידוכין וכביכול מנסות להגיד שהוא אוהב מישהי. ואז הוא ראה שאני על הקו ואמר לי "לא זמן טוב עכשיו" וניתק. כששאלתי למי הכוונה הייתה הוא אמר שהן התכוונו אלי אבל משהו בטון שםו היה נשמע מוזר..
היום הוא חזר הביתה באוטו עם חברות שלו מהבסיס.
אני קנאית, באמת שאני הבן אדם הכי קנאי שתפגשו, ובשבילו אני באמת באמת מנסה לשמור את הקנאה לעצמי ואני אף פעם לא מוציאה החוצה. אבל הוא אוהב כשאני מוציאה אותה החוצה, הוא נהנה מזה. אז הוא התקדר אלי והתחיל להגיד לי שאני קנאית, ולהתגרות בי בצחוק כביכול.
ואז היא היה צריך ללכת וניתק.
אני מרגישה מטומטמת שאני קנאית כל כך.
ועם כל המאמת שאני עושה בשביל שזה לא ישפיע עלינו הוא פשוט מנדנד את זה ומנסה להוציא את זה ממני ואז מתלונן שאני קנאית. אני מרגישה רע כל כך, שאני נותנת לבן אדם את הנשמה והלב שלי, אני אתלוש את הלב שלי גם אם צריך בשבילו, והוא פשוט לא רואה את זה. הוא ממשיך, וזה מחרפן אוצי.
אני לא יודעת אם הבעיה בי, אם אני דםוקה או לא. ואני פשוט התחלתי לבכות אחרי שהוא ניתק.. הוא התקשר בקרוב ואין לי מושג מה לעשות. עצות? מצטערת על הצומיסטיות