אני מרגישה נורא בגלל זה אבל אנשים שבוכים על החיים שלהם בלי סיבה עולים לי על העצבים! כבר נמאס לי מזה

יש זכות לבכות כי לא כולם חזקים כמוך כנראה
אני לא יודעת אם את יודעת אבל דיכאון זה מחלה אם יהיה לך שפעת אני אבוא אליך ואגיד לך שיפסיק לכאוב לך הבטן או וואט אבר כי אנשים מתים? גם אם אני אעשה את זה זה לא יעזור בכלום כי המחלה לא תעבור ככה סתם כי אמרתי
אנונימית 1

שואל השאלה:
דיכאון זה משהו ששולטים בו! לא סתם נדבקים בו!! באיזה קטע אנשים חושבים שהם יכולים לעלות דברים על כמה החיים שלהם נוראים ועל זה שהם רוצים למות?

זה לא משהו שככ קל לשלוט בו! אם היית פעם בדיכאון היית יודעת כל מה אני מדברת לפעמים דיכאון בא עם מחשבות אובדניות אז יש רצון למות וזה הזכות של כל בן אדם לדבר על מה שהוא רוצה
אנונימית 1

שואל השאלה:
אוקיי בסדר אני לא מתכוונת לריב על זה שאנשים יעשו מה שבאלהם

אז בשביל מה שאלת את השאלה? פתחת נושא בואי תני לנו לענות לך על זה
אנונימית 1

דיכאון זה לא משהו שאפשר לשלוט בו, זה הרבה יותר מסובך ממה שאת חושבת שזה

אל תישפטי שום אדם אף פעם

לומר למישהו בדיכאון להתנער מכל זה ולהיות מאושר זה לא שונה מלומר לאדם שרגלו שבורה לרוץ,גם אם יתאמץ מאוד הוא לא יוכל.

כל אחד מתמודד עם קשיים בצורה שונה.
אין לך זכות לדון אף אחד עד שתגיעי למקומו.

עד כמה בורה אפשר להיות? דיכאון זה מחלה! לא מצב רוח

כל מי שמרגיש רע זכותו לבכות
את לא לשפוט אף אחד

אשכרה את לא רצינית...
בואי אני אסביר לך משהו
אנשים יכולים להיות הכי מאושרים בעולם: כסף , אהבה, חברים, הצלחה בהכל, בלימודים, בעבודה, ושלא יהיה חסר להם כלום ועדיין- להיות בדיכאון.
אין קשר בין מה יש לך או אין לך לבין דיכאון. זו מחלה. לא שולטים בה. הדרך לצאת ממנה קשה מאוד ונראת אפילו בלתי אפשרית.
אנשים שבדיכאון לא רואים את העולם בצורה שאת רואה- הם רואים את הרע בו, וזה לא משנה מה יש להם או אין להם. הם מרגישים שאין להם. כלום. שהכל ריק וחלול. שאין פיתרון ודרך לצאת מאיפה שהם נמצאים. זה מביא למצב שאין גם שום חשק או רצון תעשות שום דבר. ולמחשבות שליליות מאוד. תעשי טובה תעשי חיפוש בגוגל לדיכאון קליני ולא לבאסה של קיבלתי ציון נמוך או חבר שלי ואני נפרדנו. דיכאון קליני- שתקוע איתך לזמן רצוף מאוד אם לא כמה חודשים או שנים. תחזרי אליי אחרי שחקרת קצת..

אה אוקיי אז אם תקבלי מכה ממש כואבת אל תבכי בסדר? פשוט הרגע מישהו מת וזה ממש לא משתווה.
וברצינות עכשיו, אי אפשר לשלוט על דיכאון, מניסיון. כבר 6 שנים שאני בדיכאון ותאמיני לי אם הייתי יכולה לשלוט עליו כבר מזמן הייתי שמחה. את פשוט לא יכולה לשפוט שום מצב של אנשים.

קודם כל, אין לך מושג מה הסיבות לדיכאון שלי. ודבר שני, דיכאון זאת מחלה כמו כל מחלה אחרת והרופאים מכירים בה ככזאת אז זה לא כאילו אני יכולה פשוט להחליט להפסיק. זה לא סתם עצב זאת אשכרה מחלה שמאוד מאוד קשה להחלים ממנה ויש המון אנשים שלא מצליחים לעולם. אני לא חושבת שיש לך בכלל זכות להגיד את זה אם לא חווית דיכאון. נכון זה מעצבן שאנשים כל היום רק מתלוננים אבל זה שיש לי דיכאון לא אומר שאני עושה את זה אז אל תשנאי אותי בכלל שיש לי דיכאון אני לא אוהבת את המצב יותר ממך ועם כל הכבוד אני זאת שצריכה לסבול ממנו לא את אז אולי תשקלי את האופציה לסתום פעם אחת בחיים שלך ולא לדבר על דברים שאת לא מבינה בהם??

שואלת השאלה, מי שם אותך לשפוט על אחרים? חווית את מה שהם חוו? חיית את מה שהם חיו? התשובה היא כנראה לא, ולכן את זאת שעולה לי על העצבים. תתארי לעצמך לקום כל בוקר ולהתחרט על זה. לחשוב שחבל שאת בכלל עוד חיה. בבוקר, אין לך תיאבון מרוב עצב, את רק רוצה להפסיק לנשום. את חושבת לעצמך, בכל שעה ושעה, מתי כבר אלוהים יגאל אותך מהייסורים שלך? מתי הסבל ייגמר? מגיעה שעת צהריים, אכילה רגשית. את אוכלת הרבה הרבה יותר מידי. את מנסה להדחיק את הרגשות שלך אבל זה רק גורם לך לבכות עוד יותר. את מסתכלת על האוכל ורוצה להפסיק לאכול, את נגעלת מעצמך, חושבת על כמה שאת לא מושכת ושאף אחד לא יאהב אותך בחיים, כולל את בעצמך. פשוט תחושה של גועל מציפה אותך. והמחשבות מפליגות, והפעם את חושבת על כמה שהקיום שלך חסר משמעות. כמה שלאף אחד לא יחסר אם תמותי. היום ממשיך ואת עוברת מול כולם ומתנהגת כאילו הכל בסדר אבל כל מה שאת חושבת עליו זה הרצון שלך למות, הדחף הלא מוסבר לפגוע בעצמך, הדחף לגמור כבר את הכל. ואת חושבת שוב ושוב ושוב על תוכניות להתאבדות אבל את לא עושה אותן כי את מפחדת, וכי עדיין יש לך תקווה. בלילה, את כבר בקושי מסוגלת לתפקד. את מרגישה שכבר הגעת לקצה גבול היכולת. את לא יכולה לזוז. לא להתקלח, לא לאכול. במקרה הטוב את פשוט יושבת על הספה ומסיחה את דעתך על ידי צפייה בטלוויזיה, רק לא לחשוב, להפסיק לחשוב כל כך הרבה. ואז, בשעה מאוחרת, את מגיעה למיטה שלך, עוצמת עיניים... אבל המחשבות לא עוצרות. וגם הדמעות לא. ואת בוכה, ובוכה, עד שאת נרדמת. במקרה הרע את מטביעה את עצמך בשתייה או בהסחות דעת הרסניות אחרות. רק לא לחשוב. וזה קורה היום, ומחר, וביום שאחרי וגם בזה שאחריו. שוב, ושוב, ושוב, ושוב, ושוב. ואת כבר לא יכולה יותר לסבול את זה. כל יום אותו הדבר. כל יום אותה ההדחקה. כל יום אותו הכאב המייסר הזה שלא עוזב אותך, שהולך איתך לכל מקום ומרגיש כאילו מישהו מנסר לך את הלב. עד שיום אחד? שביב התקווה הקטן הזה שהיה לך, פשוט נעלם. ואז את מתה, לכל הפחות מבפנים. ועכשיו, כבר אין דרך חזרה. זה לא הסיפור שלי, אבל זה יכול לקרות לכל אחד. אז אל. פשוט אל תשפטי לפני שהרגשת אפילו דבר אחד קטן מהדברים שתיארתי פה. פשוט כי אין לך זכות.

תגידי לי את נורמלית? זאת מחלה נפשית שאנשים לא שולטים בה.
"אנשים לא יכולים להיות חולים כי הם לא חיים במדינות עולם שלישי בלי רפואה!"

בא לי להתאבד. למה? ככה. לא משנה הסיבה.

על דיכאון אי אפשר לשלוט!
אל תשפטי סתם אנשים את לא יודעת מה עובר עליהם גם אם יש אנשים שעברו הרבה יותר דברים מאחרים יש אנשים פחות חזקים וישברו ויכנסו לדיכאון.
כל אחד יתמודד עם קשיים במורה שונה (דיכאון, התעלמות, פריקות...)

דיכאון זה הפרעה נפשית. דיכאון קליני זה משהו שאובחן רשימת אצל רופאים,פסיכולוגים,פסיכיאטרים וזה בתור אחת מהפרעות נפשיות שיש בעולם, זה בהחלט לא ממש עצב רגיל, מנקודת מבטם של אנשים כאלה זה רציני נטו, כל מה שהם עוברים בחייהם זה סיוט. אל תשפטי אותם, אנשים מתים מזה, מתאבדים, יש סלבס שגם להם היה את זה, ג.קי רולינג, מדיכיאון אפשר למות נטו, התאבדות, פגיעה עצמית, תלייה וזה גם נגרם מחברה, אנשים, משפחה ומשברים, להם זה גיהנום בלתי נסבל או מבוך

מאיפה את יודעת שאותו אחד שיש לו דיכאון לא איבד את אבא שלו?
אנשים שיש להם דיכאון הם לא נדבקים בו, הם שוקעים אליו.
אני מדברת בתור אחת שלוקחת עכשיו כדור שעוזר לי להתמודד עם דיכאון.
ואת יודעת מה? אני לא בוכה על זה שהחיים שלי קשים. בכלל לא.
אבל מה שאני חווה בכל יום זה סיוט. כל הציפיה הזאת מאנשים להתנהל נכון וכמו שצריך כשאני פשוט לא מוצאת בעצמי את הכוח.
אם תעברי יום אחד בתחושה כזאת של " אני נופלת לתוך בור ללא תחתית" את תביני איך זה באמת מרגיש כשכל מה שאת רואה זה את כמה שאת ריקנית ומגעילה. וזה לא כיף בכלל...
אני חושבת שאת מתבלבלת בין אנשים עם דיכאון אמיתי ומאובחן לבין אנשים שמנסים להיות בדיכאון ומתלוננים על שטויות.

אי אפשר לשפוט אף אחד.
אני גם חשבתי ככה עד שנפלתי בעצמי לתוך הבור הזה פעם וחייתי תקופה לא קצרה עם דיכאון ופוסט טראומה.
קשה לי קצת להסביר כרגע, אבל תדעי שאם כבר מגיעים אלייך אנשים כאלו ויוצרים איתך קשר, אז הם זקוקים להמון המון חום ואהבה ומילים טובות.
הם נפגעים מאוד בקלות ונוטים לרחמים עצמיים. בתוך תוכם הם רוצים שמישהו ירים אותם מתוך כל הבלגאן הזה שקיים להם בראש, ויכניס להם שמחה לחיים בדיוק כמו כל בן אדם.
זה נכון שלאחרים יש צרות יותר גדולות. תמיד היו כאלו. אבל בן אדם שנמצא בדיכאון יתעסק בעצמו ופחות באחרים והוא גם ירחם מאוד על אחרים.
זה קשה, אני מבין אותך לגמרי. זה בכלל לא נעים. אבל תחשבי שכל חיוך הכי קטן שלך. או כל פעם שנתת יחס לאדם כזה, יכול להיות שהצלת לו את החיים ויכול להיות אפילו שגרמת לו לקבל הבנות שיעזרו לו לצאת מהבור תחתית שהוא נמצא בו.
וחשוב לזכור, שביום אחד חס וחלילה הגלגל עלול להתהפך. לכן צריך לא להתעלם מזה ולעזור במה שאפשר ...

את מוציאה את עצמך סתומה לגמרי היית פעם בדיכאון שאת יכולה להגיד שאפשר להשתלט על זה? לא נראה לי לפי הדיבור שלך , את לא היית בנעליים שלהם אין לך זכות לשפוט אותם תתעסקי בחיים של עצמך.

אין לי בעיה עם דיכאוניים יש לי בעיה עם צומי. אלה שבוכים על החיים כל הזמן ומעלים לכל מקום כמה שבא להם להתאבד ושאף אחד לא אוהב אותם... רק בשביל שיחמיאו להם. חלאס. יש אנשים עם אשכרה בעיות בחיים

דרך אגב, אני פה אם בא לך לדבר על זה ...

שואל השאלה:
כל אלה שאמרו 'את לא יודעת מה הסיבה שהם בדיכאון' אז רק שתדעו שכתבתי את זה על מישהו קרוב, שאני כן יודעת את הסיבות

הרבה זמן לא ראיתי כזאת פרימיטיביות
נראלי בחיים לא

שואל השאלה:
ג'יסו 3:
בדיוק מה שהתכוונתי

שואל השאלה:
ד"ר שניצלל
אם התכוונת אליי אז בשמחה

שואל השאלה:
זאת שאמרה 'את מוציאה את עצמך סתומה לגמרי' אז לא לא הייתי בדיכאון אבל כן קרו לי דברים אבל זה לא אומר שאני אלך ואחתוך את עצמי או אצטער על היום שנולדתי

אז תגידי את זה על הבן אדם הספציפי שלך אל תכללי את כולנו בתוך זה כי זה פשוט לא צודק יש אנשים לא עושים סתם בשביל צומי

אבל את לא מבינה שהדברים האלה שאת לא תעשי עושים אותם בגלל דיכאון

אבל רוב האנשים שבאמת חווים דיכאון אין להם אפילו כוח לחתוך!
תביני, לא שולטים בזה. ואם את מדברת על מישהו ספציפי שאת מכירה זה לא אומר שאת יודעת מה עובר על כל השאר.
מה שאת אומרת זה נשמע דיי חסר כל משמעות והיגיון... סליחה אבל זו פשוט שערוריה.

אכן התכוונתי אלייך שואלת השאלה.

אם מישהו שקרוב אלייך בדיכאון וככה את מתייחסת לעניין הבעיה היא אצלך ואת צריכה לעבוד על זה ולהפסיק להיות חברה חרא. אל תאשימי אותנו

א. דיכאון נובע ממחסור בסרטונין במוח= הפרעה בריאותית.
כמו שאת לא יכולה להגיד לאדם חולה סוכרת שחסר לו אינסולין בדם "להתנער" מזה ככה את גם לא יכולה להגיד לאנשים שחווים דיכאון.
ב. נושא הצומי, יש אנשים דכאוניים אשר נוטים לרחמיים עצמיים מוגברים או זעקה לעזרה/ תשומת לב/ אהבה מתוך נואשות/בלית ברירה. אתם לא מחוייבים לעזור או לתמוך, רק אל תגרמו להם להרגיש שאפילו לבקש או לזעוק לעזרה אין להם במה.( במיוחד באתר אנונימי כמו זה)


שורה תחתונה, ממליצה לך לא להתגרות בקארמה שלך, הגלגל יכול להתהפך ואת יכולה למצוא את עצמך באותו מצב כמו אותם האנשים שלעגת להם היום.

את לא יכולה לשפוט מה עובר על בנאדם, יכול להיות שאנשים עוברים דברים ממש קשים והם לא מראים את זה אי אפשר להגיד להם אז מה ?שהם פאקינג יתמודדו עם זה כי זה פתטי לדעתך לא, כשאת לא במקום של אותו אדם אל תשפטי

אפשר לומר לעצמנו כל הזמן שיש חיים יותר גרועים משלנו אבל זה יפתור לנו את הבעיות?
אנשים חווים כל מני בעיות, אם נשווה איזו יותר קשה זה לא יעזור, אתה עדיין תרגיש רע ולהתנחם בזה שלאנשים קרו דברים יותר גרועים זה לא הדבר שגורם לך להרגיש טוב יותר וזה לא יפתור את הבעיה שלך.
דיכאון זה ממש לא משהו ששולטים בו, בעיקר בגיל ההתבגרות.
אתה לא החלטי והאישיות שלך וכולך עוד לא סיימו להתעצב.
שלא נתחיל לדבר על דיכאון קליני.
כן, יש כאלו עם צומי אבל אי אפשר לדעת אף פעם ואין אפילו מה לקחת את הסיכון.
אם את רואה מישהו שצריך עזרה אל תכעסי עליו, פשוט תפני את זה למבוגר ותפסיקי להתעסק בזה כי זאת לא האחריות שלך.

שואל השאלה:
אוקי, אז אני לא יודעת מה זה דיכאון, אבל אני כן יודעת שהרבה מאוד אנשים חותכים את עצמם ומעלים דברים ולמה הם עושים את זה? כי החיים שלהם קצת קשים, כי היום שלהם היה קצת לא טוב. ועל אותם אנשים אני מדברת.
אני באמת לא מבינה למה העובדה שהיום שלך היה קצת לא טוב נותנת לך את הפריבילגיה לחתוך את עצמך! בתקופה של היום כל בן נוער שני חותך את עצמו בלי סיבה ומגדיר את עצמו כ"חולה"

אז תרשמי שהתכוונת לאנשים שרוצים צומי אבל זה עדיין לא בסדר גם ככה סתם שתדעי כמו שרשמו כמה תשובות מעלי יש אנשים שצריכים את זה זה הדרך שלהם לבקש עזרה
אל תרשמי אנשים בדיכאון כי זה באמת מחלה אבל אם את אמרת אני לא אגדיר את עצמי כחולה ופשוט אתגבר על זה כאילו זה פשוט עצב אני אתעלם מהאבחנה של הפסיכיאטר שלי ואקשיב לאבחנה שלך דוקטור תודה רבה על העזרה

אדם בדיכאון יודע שיש דברים רעים יותר בעולם, אבל המגבלה הזאת מונעת ממנו להרגיש בחיים.
ולאנשים שמרגישים בדיכאון (לא מאובחנים) פשוט קשה, יודע שיש מלא דברים רעים אבל אם זה ככה שאתה מסתכל על דברים לא מתלוננים על כלום, פשוט תשמרי את הדעות האלה שלך לעצמך

שואל השאלה:
אז אני מתכוונת לאנשים כאלה ולא לאנשים עם דיכאון אמיתי מוגדר, סליחה שאמרתי דיכאון, זאת לא הייתה הכוונה שלי

באותו אופן שאנשים דיכאוניים מעצבנים אותך, אנשים שלא מבינים אנשים דיכאוניים ואת המצב שלהם מעצבנים אותי. וזה בסדר, כל אחד מעצבן אותו משהו אחר... חלק מבינים חלק לא...

כי כל אחד והקושי שלו
וקושי של בן אדם אחר לא אמור להיות הבעיה שלך
והקושי שלך לא אמור להיןת הבעיה של מישהו אחר
או עניינך או שלהם
כל אחד בנוי שונה עם רגשות שונה

יכול להיות בן אדם שהחיים שלו נהרסו כי הדג שלו מת

ויכול להיות בן אדם שהחיים שלו נהרסו כי רצחו לו תמשפחה
ככה או ככה
את בכלל לא צריכה להשוות בין הבעיןת של אנשים את לא יודעת איזה שדים יש להם בפנים

הכל בסדר סליחה שהתפרצתי עליך ככה...

שואל השאלה:
לא התכוונתי לאנשים דיכאוניים כאלה, התכוונתי לאנשים שסתם מתבכיינים על החיים שלהם.

מסכימה איתך לגמרי, נמאס לי מרחמים עצמיים ואני מודה שלפעמים גם אני כזאת.

לא חייב שכל העולם יהרס בשביל להרגיש בדיכאון, פשוט לחץ נפשי.
למשל אם ישלך בית ספר כל יום עד 7 ואתה חייב לעשות שיעורים ועבודות בזמן שנשאר לך זאת אומרת חודשיים שלמים שלא יצאת פעם אחת עם חבר שבכל החודשיים האלה לא היו לך 24 שעות של חופש במצטבר וכו'. אפשר לאבד את הראש ככה.
גם סתם אם אדם יותר מידי חושב על דברים, או חכם במיוחד, או חסר חברים.
יש הרבה סיבות להרגיש בדיכאון למרות שלאנשים רע יותר

דיכאון זה ממש לא משהו שאפשר לשלוט בו. רואים שאת לא מבינה בזה, תטפלי בבורות שלך.
אל תשפטי אף אחד עד שתהיי במקום שלו.

שואל השאלה:
אבל למה לחץ נפשי צריך לגרום לאנשים לחתוך את עצמם?

היא אמרה שהיא התבלבלה והתכוונה לאנשים שאינם מאובחנים עם דיכאון אלא פשוט מרגישים בדיכאון, בלי שום מסמכים וכאלה.

זה שיש מקרים יותר גרועים
לא אומר שהמקרים הפחות גרועים אז הם לא גרועים בכלל

בשביל כל אחד יש את ה"גרוע" שלו ואנחנו צריכים להתחשב בזה
כדי לבוא לקראתו ולנסות לעזור לו
לשפוט לא יעזור ואפילו רק יכניס אותו לבור עמוק יותר

כי זו דרך בריחה, אם יש לך פעילות ממכרת כלשהי שגורמת לך לברוח מצרות העולם הזה אתה תעשה אותו, דוג' סמים, אלכוהול, וכו'.
זה לא טוב אבל זה מה שיש.
וגם אחרי כמה זמן זה פשוט הרגל

אוקיי בסדר קצת קשה להסביר אבל תקשיבי אם את רשמת משהו כזה כנראה שלא חווית דיכאון זה לא משהו שעובר מחר זה משהו שרודף אותך וזה לא להיות עצוב זה מחשבות שאין לך מושג מה הם אפילו שמתלווים אם חיים שאת לא יכולה לתאר. כל הפרעת אישיות מניאה דיפרסיה או סי די נבאו ממשהו זה לא בא סתם תחשבי שאין לך כח לאכול אין לך כח לזוז אין לך כח לדבר אין לך כח לכלום ואת עדיין עושה את זה את עדיין ממשיכה אנשים אם דיכאון זה אנשים חזקים שאני מאחל לך שלא תדעי רבע ממה שהם עוברים ולא רושמים הם מעצבנים זכותך לכעוס תדברי איתם יפה הם לא מפגרים תגידי להם שזה טיפה מכביד עלייך הם יבינו . ואגב את בדיוק הסיבה שאנשים אם דיכאון לא מדברים ולא מחפשים עזרה כי הם מצפים לתגובות כמו שלך הם מרגישים כמו נטל אז אני מבקש ממך לא לרשום דברים כאלה כי את לא מבינה כמה קשה להם וכמה אומץ הם צריכים בכלל בשביל לדבר אם מישהו

מה זאת השאלה הזאת?!
מותר לאנשים לבכות
מי את שתחליטי מה כואב או קשה לאנשים ומה לא?
ועוד יותר גרועע את אומרת
"ועדיין אנשים חושבים שיש להם זכות לבכות"
אין לי מילים להגיד לך כמה את טועה ומגעילה אותי
תתחילי לחשוב אחרת זה מגעיל

מה אכפת לך אץ לא צריכה לדחוף תאף לעניינים של אחרים.
ואם לא הרגשת את אותם רגשות שאנשים שחותכים ודברים כאלה מרגישים אז לגמרי אין לך זכות לשפוט אותם אוקיי?
הייתה לי תקופה שהייתי בדיכאון (לא מאובחן אבל עדיין) ולאט לאט הגעתי למצב שאני חותכת את עצמי, למה? כי הרגשתי כאב ואם אין לך מושג איך כל הרגשות האלה הורגים אותך ביחד אל תבואי ופאקינג תתלונני על אותם אנשים, תודה.

שואל השאלה:
אני לא מבינה מה הבעיות שלכם, אז אמרתי את דעתי, אפשר לנהל וויכוח גם בלי לקלל, מה עניין ההשכלה שלי קשור לזה עכשיו?? מה אתם ילדים בני שלוש? אתם לא מסכימים בסדר בואו תגידו את הדעה שלכם למה לקלל?.

כן אנחנו ילדים בני שלוש ואת? כשתתבגרי אולי תקבלי שכל (לא בקטע רע) ותביני שלא הכל פועל לפי איך שאת חושבת

זה נושא רגיש.
זה כמו לדבר על השואה וכאלה.
הרבה אנשים מתו בגלל שתיהם. צריך לכבד, אם את רוצה שיח נוח את מוזמנת לדבר איתי.

לא שולטים בדיכאון
זו מחלה בדיוק כמו סרטן או אבולה
רק שהיא הרבה יותר קשה...

כל אחד והחיים שלו מי את שתביני אחרים בכלל

אנשים די להיות רעים אליה, היא פשוט לא מבינה, אף אחד לא יקלל אתכם ויעליב אתכם כי אתם לא יודעים משהו. המטרה היא ללמוד

^זה לא שהיא רק לא יודעת אל תהפכו לתמימה, היא באה ופשוט שפטה והאשימה קבוצת אנשים רק כי ככה זה נראה לה.

שואל השאלה:
אני אמרתי שהכול פועל לפי מה שאני חושבת?? אני פשוט אמרתי את דעתי, לא הכרחתי אף אחד לחשוב כמוני

אממ אז ככה, בתור אחת שקמה כל בוקר באילוץ כי יש בית ספר, אף פעם לא שמחה, שרויה בדיכאון ככה כבר כמה שנים.. שנים שעברתי בהן המון והדבר היחיד שאני רוצה בחיים שלי זה שמחה, אני רוצה להיות שמחה אבל לא מצליחה, ומי כמוני מנסה.... אני ממש לא אוהבת את המצב הזה ואני רוצה לשנות אתזה הלוואי ואני יצליח...
תקשיבי זה לא טוב לבוא ככה ולשפוט אנשים, אמרו לך את זה כאן בטח הרבה (לא קראתי את התשובות) אבל היה לי חשוב לומר זאת...

היא אמרה שהיא לא התכוונה לזה ושהיא כנראה באמת לא יודעת מזה היא אפילו הייתה ממש בוגרת וביקשה סליחה היא הבינה שהיא טעתה
אני אשמח גם לדבר איתך בפרטי אם תרצי תגידי ואני אצא מאנונימי

שואל השאלה:
בלי שם אנונימית
אני מצטערת אם הרגשת שאני שופטת אותך או משהו, לא התכוונתי אלייך ולא אל אף אחד אחר, התכוונתי לאנשים מסוימים, סליחה לכל מי שנעלב ממה שאמרתי:)

שואל השאלה:
אני אשמח לדבר איתך, אבל אני לא ממש משתמשת בסטיפס אז יצא שאין לי מספיק פרחים..

בטח שאנשים יקללו אותך פה את נכנסת לדברים אישיים של אנשים את לא יכולה להגיד דברים כאלה אנשים לוקחים דברים כאלה ללב זה מעליב את לקחת אנשים שאין להם מושג על מה הם נלחמים אין להם מושג למה הם ממשיכים אנשים שנצמדים לטיפת תקווה קטנה שנופלים כל כל יום ותמיד קמים והפכת אותם לבכיינים לאנשים שסתם בוכים תביני שזה לא סתם פוסט שרשמת זה כואב אין לך מושג מה מי אנחנו אין לך מושג מה עברנו למה לרשום כאלה דברים למה לזלזל בנו?? אני מבין שלא התכוונת כנראה שזה יצא ככה אבל זה כבר יצא ועצבנת הרבה אנשים וכל אחד מתבטא בדרך שונה

אז שיהיה לך מספיק פרחים תשלחי לי הודעה (:

דיכאון זו מחלה כמו כל מחלה אחרת והגורמים יכולים להיות סביבתיים, אירועים מסויימים בחיים וגם חוסר איזון כימי במוח.
מה את חושבת לעצמך שאת מרשה לעצמך לשפוט ככה אנשים? את יודעת למה הם בדיכאון? לא. חשבת על זה שהם עברו דברים נוראיים בסגנון מה שכתבת או שאולי יש להם חוסר איזון כימי? זה כמו להאשים אדם נכה בנכות שלו.
אגב, גם אני בדיכאון ואני לא רצה ומספרצ לכל העולם את הסיבות לכך, לך אספר. ההורים שלי התעללו בי נפשית בילדות, סבתא שלי גידלה אותי ואז סרטן לקח לי אותה, בבית הספר עברתי בריונות בגלל שלא היו לי הורים כמו לכולם, עברתי גם הטרדה מינית, כשהתגייסתי עזבתי את הבית והסביבה שלי ומאז אני גרה לבד ובגדול אני לבד בעולם. בכייני לדעתך?
אוי הבורות..מדהים פשוט

מה הפאקינג קשר לאנשים שנרצחים לעזאזל את לא יודעת מה עומד מאחורי כל בנאדם עם דיכאון.

דיכאון זה לא מדהו ששולטים בו ולא משהו ש"סתם נדבקים בו".
ואמרתי קודם, אני אגיד שוב, אין לכם שמץ מה עומד מאחורי דיכאון של בנאדם אז אל תשפטו אם אתם לא יודעים את כל העובדות ואת כל מה שקרה, לעזאזל!

וסבבה שכתבת על מישהו קרוב שאת יודעת את הסיבות שלו, לכל אחד יש את הסיבות שלו לא הכל כמו המישהו הקרוב שלך.

1. מי את שתחליטי על מה בסדר לבכות ועל מה לא?
2. שכל אחד יבכה על מה שבא לו, את לא חייבת להקשיב.
3. אין לך שמץ של מושג מה עובר בחיים של אנשים אחרים...
4. דיכאון זה ממש אבל ממש לא משהו ששולטים בו, דיכאון זה לא מצב רוח חולף- דיכאון זאת מחלה שממש אבל ממש לא קל להרפא ממנה אם בכלל..., את חושבת שיש מישהו בעולם הזה שרוצה להיות דיכאוני? לא, אז שלא תעיזי בכלל לרשום "באיזה קטע אנשים חושבים שהם יכולים להעלות דברים על כמה החיים שלהם נוראים ושהם רוצים למות" אנשים צריכים עזרה אז הם מעלים שאלות כאלה וזה הכי זכותם
5. יש לך מושג כמה בני נוער מדוכאים יש שלא אומרים כלום? מלא. את יודעת למה הם לא אומרים כלום? כי הם מפחדים שישפטו אותם ויזלזלו בהם בדיוק כמו שאת עשית כאן ממש עכשיו, במה לעזאזל הם מפריעים לך? יש להם מספיק בעיות וקשיים בחיים והם לא צריכים שעוד אנשים יבואו וישפטו אותם.

6. לעזאזל תנסי להתחשב קצת, זה לא קל להיות בדיכאון, אין לך מושג כמה קשה זה וזה סופר פוגע ומזלזל שאת פשוט באה ומתלוננת על הנושא כאילו הוא כלום וכאילו את מבינה גדולה בו.


זאת האמת ואני ממש לא הולכת להתנצל על זה...

אנשים יקרים, בבקשה ממכם תפסיקו עם התגובות האלו על אף שמעצבן אתכם נורא לקרוא את השאלה הזו.
אני לא שופט אף אחד מכם חס וחלילה ומבקש סליחה אם מישהו נפגע / יפגע מהדברים שאני כותב וכתבתי בעבר.

דיברתי עם שואלת השאלה, והתברר שהיא בכלל לא הבינה מה המשמעות האמיתית של דיכאון. והיא לא התכוונה לשפוט, או לפגוע באף אחד מכם חס ושלום !
היא פשוט לא ידעה כלכך מה המשמעות של הנושא הזה וזו ממש לא סיבה לכעוס עליה. כי אם תכעסו עליה היא בטוח לא תלמד אבל אם תלמדו אותה ותעזרו לה להבין היא אולי תראה את הדברים אחרת.

את השאלה היא כתבה במטרה לדבר על כאלו שסתם לדוגמא : לא הולך להם במבחן, אז הם הורסים לעצמם את כל היום בגלל המבחן הזה ... במטרה להגיד לעזאזל על מה אתם מתלוננים בגלל מבחן קטן. לאנשים יש צרות גדולות הרבה יותר. תהנו מכל השאר. כמו שנצייר נקודה שחורה על דף לבן. תעדיפו להסתכל על הלבן ולא על השחור.

אז שוב אם מישהו נפגע ממנה ואו ממני אני מתנצל בשמנו ולא הייתה בשאלה כל כוונה לפגוע אלא רק ללמוד ולהבין.
בשורות טובות לכולם אמן ואמן !