נפרדתי ממנו והבנתי שכנראה עשיתי טעות

אני וחבר שלי כמעט שנתיים ביחד וממש טוב לנו כשאנחנו ביחד, אני מרגישה שהוא החצי שלי, שהוא המשפחה שלי וזה הדדי, אנחנו מדברים על עתיד בינינו, אבל הזמן האחרון אני מרגישה שהוא לוקח אותי כמובן מאליו, פתאום פחות יש לו כוח לבוא אליי, הוא כן רוצה שנפגש אבל הוא נהיה עצלן ואנחנו גרים רבע שעה הליכה אחד מהשנייה והוא פחות משקיע בי כבר וכל זה הציף אותי נורא בחודשיים האחרונים ואתמול החלטתי בבום שאני רוצה שנפרד ואמרתי לו אני וחבר שלי כמעט שנתיים ביחד וממש טוב לנו כשאנחנו ביחד, אני מרגישה שהוא החצי שלי, שהוא המשפחה שלי וזה הדדי, אנחנו מדברים על עתיד בינינו, אבל הזמן האחרון אני מרגישה שהוא לוקח אותי כמובן מאליו, פתאום פחות יש לו כוח לבוא אליי, הוא כן רוצה שנפגש אבל הוא נהיה עצלן ואנחנו גרים רבע שעה הליכה אחד מהשנייה והוא פחות משקיע בי כבר וכל זה הציף אותי נורא בחודשיים האחרונים ואתמול החלטתי בבום שאני רוצה שנפרד ואמרתי לו הכל בטלפון והוא אמר שאם אתחרט הוא כאן. עכשיו רק כשנתקתי הבנתי באמת מה עשיתי ואחרי שעה הוא שלח לי שהוא לא יכול בלעדיי ולא עניתי לו על זה כלום. אני באמת לא יודעת מה לעשות, אני חייבת אותו בחיים שלי ומצד שני אני חייבת שהוא ילחם עליי. פתאום אני מבינה שכנראה נפרדתי ממנו כדי לראות כמה הוא צריך אותי.
מה לעשות?