2 תשובות
אני גם שונאת את זה, ברצינות.
אני יודעת לפתוח את הפה שלי טוב מאד כשצריך. אבל באמת טוב.
אני לא ביישנית. אני לא שקטה. אני מעדיפה לא לזרוק שטויות לחלל החדר או שאני לא בקיאה בנושא השיחה.
מה אתם רוצים ממני אלוהים?
יש לך זכות להתעצבן.
אני יודעת לפתוח את הפה שלי טוב מאד כשצריך. אבל באמת טוב.
אני לא ביישנית. אני לא שקטה. אני מעדיפה לא לזרוק שטויות לחלל החדר או שאני לא בקיאה בנושא השיחה.
מה אתם רוצים ממני אלוהים?
יש לך זכות להתעצבן.
תחשבי מה גורם להם לחשוב ככה .. הם לא חושבים ככה סתם , אולי ההתנהגות בכיתה , אולי את הרבה פעמים נמצאת לבד ומבודדת את עצמך , אולי את מאוד ביישנית וסגורה , אולי את לא מספיק מראה נוכחות .. תחשבי מה הסיבה ואם זה כזה מפריע לך תשני את זה , תתחילי להגיד את הדעות שלך , להראות נוכחות - גם אם זה בשיעורים , לדבר יותר , פחות להיות ביישנית , להשתתף בשיחות , לצאת למקומות ..
באותו הנושא: