חזרתי לחתוך..

אל תעשי את זה גם אני כל היום אני סובל ממפגרים שרוצים כל היום לרדת עלי אבל את יכולה להתמודד עם זה אל תעשי את זה.

אני גם מרגישה כמוך.
תמיד הכל נראה לי רע ונורא. שחור כזה וחסר טעם.
אני אמנם לא חותכת כי תחלס אני בן אדם נורמטיבי שמבין שזה לא יעזור לו. תביני גם שלחתוך לא יתן לך כלום.
אני מרגישה מדוכאת כל הזמן, ותמיד לבד גם בחברת אנשים. לא יוצאת לשום מקום, לא נפגשת עם אף אחד.
זה דופק לי עם החיים.
צריך לנסות להלחם בזה. לגשת לתמיכה מקצועית.
זה לא יעבור מעצמו. אני גם מבינה את זה.

אני יכולה להגיד לך שבכיתה ז' גם אני חתכתי עד שכבר הייתי שנייה מהלהתאבד והתקשרתי לאמא שלי שאני אוהבת אותה וסליחה , ופשוט אח שלי דפק ריצה הביתה ומצא אותי בוכה את הנשמה בתוך החדר.ואז גם המורים התערבו ורצו לקחת אותי לפסיכולוג ולא הסכמתי.כל זה נבע מתוך לבד , מתוך מחשבות מטומטמות ולא נכונות.היום אני כיתה י' ואני יכולה להגיד לך שזה חלק מהגיל הזה,אף אחד לא מבין אותך,אתה לבד פשוט בתוך הראש שלך,אתה לא מוצא סיבה לקום בבוקר.
אבל בואי תקשיבי לי,החיים שלנו גם ככה קצרים,תקומי,תחייכי,תעריכי את מה שיש סביבך כי את עשירה בלי שאת יודעת.החיים שלנו הם מתנה.
והכל עובר , באמת שזה עובר , במבט לאחור זה רק מחשל ומחזק אותך.עובדה שאני מדברת איתך עכשיו שהייתי במצב בדיוק לפני שלוש שנים.את לא לבד,תספרי לחברה,תדברי,אל תשמרי בבטן.

תקשיבי, אני יודעת שאת מרגישה הכי גרוע בעולם שאת לא יכולה יותר עם כל המשקל הזה בגב שלך ובכתפיים שלך, שזה גורם לך להיות בדיכאון ולשנוא לחיות וגם לפגוע בעצמך , שאת מרגישה כל כך נוראי שאת בתוך בור עמוק שאין לך מושג איך לצאת מזה, אני מבינה שאת סובלת אבל את לא צריכה לחזור לזה, את מרגישה שפגיעה עצמית באמת כן תעזור לך , למרות שהפסקת אז ידעת שזה ל א היה הכי טוב בשבילך?

יקרה,
אני קורא את ההודעה שלך ומרגיש איך את חווה גלים מכים בך מכל הכיוונים.
אני שומע עד כמה את מרגישה לא יפה, לא מושכת, אני שומע את כאבך והעצב העמוק עד כדי דכאון המציף אותך. אני מתאר לעצמי שאת חושבת שככה זה גם בעיני האחרים, שבעינייך נרתעים ממך ומתרחקים ממך. אני מבין איך כל זה מביא אותך להרגיש מוצפת, טובעת, כאילו שאין מוצא, שאולי המוות הוא המוצא לכל זה.
ומצד שני, אולי עצם כתיבת הדברים, מעידים על כוח שבך, על האומץ לקוות למשהו אחר, על רצון להתמודד ולא לשקוע. אולי זה קול נוסף שבך שקורא לך להעדיף למצות את מה שהחיים נותנים על פני מעשה שאין ממנו חזרה, קול שמבקש להביא את ספינתך לחוף מבטחים.
יקרה, אם רצונך בהמשך שיתוף, אנחנו, המתנדבים בסה"ר סיוע והקשבה ברשת נמצאים כאן בשבילך! אני מזמין אותך לפנות אלינו בכתב באתר sahar.org.il כל יום (למעט יום שישי) בין תשע בערב לחצות, בצ'אט אישי או בפורום שלנו.
מקווה שנשמע ממך.
מתנדב בסה"ר