פעם אחת נתקעתי בדיבור ומאז פיתחתי מן פחד מוזר כזה. (תכנסו ותענו, באמת אני אובדת עצות)

לפי דעתי זה קורה כי את עדיין בסיטואציה שקרתה לה ואת כל הזמן חושבת מה יהיה אם במידה ואני אתקע... לכן המילים פשוט נעצרות לך.

אני יודעת שזה קשה, אבל את פשוט צריכה לא לחשוב על זה.
לבוא לאנשים ולחשוב שאת מדברת עם חברה קרובה...
בלי לחשוב על מה הם יחשבו עלייך. פשוט תהיי טבעית ותגידי את מה שבא לך.

את לא צריכה לחשוב הרבה לפני שאת מוציאה מילים מהפה שלך.
בסך הכל כולנו אנשים...

בהתחלה אולי יהיה לך קשה, אבל פשוט תחשבי שאת מדברת עם חברה קרובה ובלי לפחד ולחשוב יותר מדי.

תיראי אני גם היה לי משהו דומה אני הייתי קופאת כזה שמשהו היה ניגש לדבר איתי לרוב בן אדם שאני לא הכי מכירה ואני מטופלת אצל קווצארית(לא פסיכולוג) ואמרתי לה את זה והיא אמרה לי שגם לה זה קרה בעבודה הקודמת שלה וכ'ו היא אמרה לי דבר כזה תחשבי רגע למה את בעצם מגמגמת כי את מפחדת ממי שעומד מולך כי אין לך בטחון (סתם דוגמאות שלי את כבר תחשבי עם עצמך מה נוגע אליך.. ) ותתחילי לשלול וגם אם יש לך דבר אחד או שתיים שלא שללת תחשבי למה בעצם ומה הסיבה שזה גורם לך לגמגם לצורך העניין ותעשי עבודה בראש לגבי הנקודות שבגללן את חושבת שאת מגמגמת