פעם אמרו לי שבולימיה זה לא אפקטיבי ומרזה כי אנחנו אוכלים והגוף סופג את השומנים והקלוריות ואז אנחנו מקיאים סתם

בולימיה מאופיינת בהתקפי אכילה חוזרים של כמות גדולה של מזון בפרק זמן מוגבל שמסתיימת בהתנהגות "היטהרותית", הכוללת הקאות יזומות ו/או שימוש במשלשלים, צום ופעילות גופנית אינטנסיבית.
בשונה מהסובלות מאנורקסיה, רוב הבולימיות הן בעלות משקל תקין. רק כשליש מהסובלות מבולימיה הן בעלות משקל יתר, ולכן קל לחשוב כי בולימיה עוזרת בירידה במשקל.

שואל השאלה:
זא ולכאורה אני כרגע במשקל יתר, אני מתחילה עם להקיא בכח זה ברור שלא אעשה זאת, אבל לא אעלה במשקל נכון?
שאלה היפותטית נגיד ואני מקיאה כל פעם שאני אוכלת או כמעט כל פעם אני לא ארזה מזה? איך זה הגיוני שאשאר במשקל תקין או במשקל יתר כמו שציינת?

אל תהיי בולימית, זה מסכן חיים וזה כלל לא עוזר בירידה במשקל בצורה תקינה, סיבוכים אפשריים לבולימיה הם הפרעות במאזן המלחים בגוף עם הפרעות בקצב הלב, פגיעה בשיניים ובבלוטת הרוק, הפרעות במחזור החודשי, חסכים תזונתיים ובמקרים קשים קרעים בוושט ומוות.
את צריכה להבין כי בחיים אין קיצורי דרך, אם את באמת רוצה לרדת במשקל את צריכה לשנות את הרגל החיים שלך, את צריכה להתייעץ עם דיאטנית על מנת למצוא תפריט מתאים, את יכולה לשלב פעילות ספורטיבית מתונה בחיי היום-יום שלך.
את צריכה להינות מהתהליך ולא רק מהתוצאה, כי רק כך תעריכי את העבודה הקשה שעשית כדי להגיע למשקל תקין, וזה יגרום לך להעריך את עצמך ולשמור על המשקל הזה, אם תחשבי שיש קיצורי דרך אז את גם לא תשמרי על משקל תקין כי תדעי שאת יכולה לאכול מה שבא לך, כי יש דרך "לחזור" לאחר מכן. וזה לא כך.

שואל השאלה:
חחחחחח לא אמרתי שאני הולכת להקיא/להיות בולימית אל תדאג.. ביקשתי שתענה על מה ששאלתי וציינתי שזו שאלה היפותטית