דחוףף ממשש מה דעתכם על זה?

את אוהבת לחשוב, שכלום לא משנה.
את לא חלק מהעולם, רק מתבוננת מהצד,
ללא יכולת לנסות ולשנות, לאהוב או לשנוא.
רק עומדת שם, בפינה ומאזינה לכל מילה.
סופגת כמה שאת יכולה, כי את לא חלק מהעולם, סתם עוד צופה של משחק, מנסה לנחש מי ינצח ומי יפסיד.
מי יכעס ומי יבין
סתם עוד חלק מפאזל עצום אפילו לא חתיכה מהפאזל סתם עוד נקודה של צבע על האריזה
חסרת תועלת, לבד כלואה בבועה ששומרת עליך מכל רע, לא טוב אבל לא רע, ואת נותנת לעצמך להאמין שאת מנסה לצאת, לפרוץ את הגבולות שהצבת את לעצמך. את יודעת שזה שקר, אבל נותנת לעצמך ליפול באשליה של חופש ושל טוב, של אהבה ומשמעויות
אבל תכלס מה זה משנה? בסוף כל זה ייגמר
תחזרי להיות עפר, עוד סימן באדמה, זיכרון מרוחק ורק אז,
רק אז תמצאי קצת שלווה


זה ממש חשוב, מה דעתכם?