שאלה שבעיקר מיועדת ל17-18 ומעלה

אני מזדהה עם כל מה שתיארת רק לא עם מה שזה גורם לי להרגיש
אולי לפעמים אני כן נופלת להרגשה כזאת בקטנה אבל מנסה לא להתעסק בזה כי זה לא יועיל לי בכלל בשום דבר חוץ מלבאס אותי חוץ מזה שזה לא כזה נכון אבל אם זה באמת מפריע לך צאי תחיי הכי טוב שאת יכולה כל שנייה אל תחשבי על מה שעבר

שואל השאלה:
שנה שעברה לגמרי ניצלתי את זה אבל לאחרונה עברנו שכונה ואני רחוקה מכולם ורישיון זו האופציה היחידה
סתם תהיות כי החיים מתבזבזים לי

ב18 חיים של החיים לא אמורים לעשות יותר מדי בשמנוה עשרה הבאים תשאלו את זה

אני בת 19 ובדיוק היום אמרתי לחברה טובה שלי שאני מתבאסת מזה שלא הייתה לי התבגרות רגילה כמו של רוב האנשים בגיל שלי כי במקום לצאת הרבה עם חברים לכל מיני מקומות ולצבור חוויות והתנסויות, עד היום (וזה עדיין ככה) שכבתי במיטה שלי בפלאפון כי היו לי רק 2 חברות בתיכון ובחטיבה אז כן אני מזדהה..

שואל השאלה:
סיפור חיי

חשבתי שכשאני אתגייס זה ישתנה והתגייסתי לפני יותר משנה וזה לא השתנה אז אני בטוחה שעד סוף החיים שלי בזמן שכולם יצאו הרבה ויהנו אני אמשיך להיות בבית עם הפלאפון -_-

שואל השאלה:
אוי לא אני סומכת על זה שבצבא זה ישתנה

אני לא בטוחה מה לענות לך... מצד אחד אף פעם לא ממש היו לי אף אחד מהדברים שציינת פחות או יותר אבל מצד שני אני מרגישה שעשיתי כל כך הרבה בחיים שלי וניצלתי נכון כל רגע. כלומר... אם אלה המטרות שלך זה לא מאוחר מדי, אני לא מבינה למה אלה דברים שחייבים להיות רק בתקופת התיכון, אבל אני גם לא מבינה מה כל כך "לחיות את החיים" בזה. כאילו אני בתיכון וביסודי הרמתי פרוייקטים ויצרתי דברים ולמדתי המון דברים שטלטלו את העולם שלי והתאהבתי והכרתי אנשים שמאוד מאוד השפיעו עלי ומבחינתי זו הייתה תקופה מאוד צבעונית למרות שזה לא כולל שום דבר ממה שאמרת. וחוץ מזה אני בטוחה שמה שכן עשית היה מסיבה מסויימת והיה נכון לך באופן מסויים והשפיע עלייך ועיצב אותך... ואם זה לא מספק אותך אז בואי תחשבי עכשיו מה נכון לך ומה היית רוצה לעשות בחיים כדי לא להמשיך לבזבז אותם.

שואל השאלה:
לא הבנת, אני לרגע לא חושבת שמה שציינתי נקרא "לחיות את החיים" ואני לגמרי עשיתי דברים לנשמה ופרוייקטים והתנדבות שממלאת את הלב ואלו הדברים האמיתיים שעושים לנו טוב בסופו של היום, אבל הבעיה שלי זה שרוב הזמן ורוב התקופה אני לא עושה את זה אלא תקועה בבית בלימודים בלי יותר מדי חיי חברה וזה מה שכואב לי, אני מודה על מה שיש לי אבל קצת מבאס שלא יהיו לי בנוסף למה שציינתי חוויות כמו של השאר.

קודם כל, אני חייב לומר את האמת. את כן הפסדת משהו.
אני בן 17, עוד מעט 18. אמנם בחיים לא השתכרתי, אבל יצאתי עם חברים למסיבות, בשישי. יש לי ידידות, יש לי סוג של עבודה קבועה(אני מורה בבית ספר ערב) ועוד עשרה ימים יש לי טסט(בעזרת השם רישיון).

כל דבר עשיתי בפרופורציות, במידה, בלי שזה ייקח חלק גדול מדי בחיים שלי. מלבד זה עוד עשיתי הרבה דברים, אבל אני חייב להגיד שזה כיף מאוד, ולא נותן לחיים שלך להתבזבז.

אבל, יש תופעה שהפכה לנפוצה לאחרונה. שכל אדם חייב להיות מאושר בכל שנייה, או שמשהו לא בסדר איתו. וזה דבר ממש לא נכון. גם אם לא עשית את כל הדברים המיינסטרימים האלה, זה לא אומר שאת לא עושה משהו עם החיים שלך.

תהני, תחווי, שישבר לך הלב. אם את לא משתכרת או מוציאה 1000 שקל בחודש על שיעורי נהיגה זה לא אומר שאת מבזבזת את החיים שלך. אבל לראות טלוויזיה כל הסופש זה כל כך חבל.

שואל השאלה:
בא לי לעשות את כל מה שרשמת אבל מאוחר מדי לחלק מהם

אני מבינה אני פשוט אומרת שאני לא יודעת למה שזה כל כך יחסר לך... כלומר אם חסרים לך עכשיו חיי חברה זה עוד פתיר אבל לא הייתי אומרת שהתקופה הייתה מבוזבזת בגלל זה. כלומר אני מגדירה תקופה מבוזבזת כתקופה שלא השגת בה כלום משמעותי בחיים שלך או לא עשית משהו שבאמת הגיע מהלב שלך וחברים בעיניי זה לא הישג אלא צורך של הרגע כמו אוכל נניח שכשחסר מנסים להשיג... לא משהו שהייתי כותבת בספר על חיי או משהו.. אלא כן מדובר באנשים מאוד מאוד ספציפים.

אני בן 17 עוד חודש ואני מסכים איתך..
אני יודע שהחיים שלי לא ישתנו גם בעוד שנה - שנתיים, ושהשנה הזו תיהיה בדיוק כמו הקודמות לה.. ככה אני יוצא בתחושה מבאסת שהחיים שלי כרגע הם כלום

שואל השאלה:
זה נכון, אבל כאילו אף פעם לא יהיו לי התנסויות כאלו שמאפיינות את התקופה הזאת בחיים אצל השאר

מזדהה חלקית
אבל מסיבות, השתכרויות... זה לא באמת "ביזבוז", זה רק רווח...

לגמרי דיי מזדהה איתך :(