באמת באמת סליחה אבל.. כנסו

תקבעי איתה ימים קבועים שתגיעי אליה, ימים שנוח לשתיכן.

לגיטימי שיהיו לה את הרגעי שיברון האלה... היא סבתא שלך.
במקומך הייתי מנצלת את הזמן איתה.
אבל מה לעשות שמנגד > לא תמיד מזדמן, וצריך פשוט להסביר לה. לבקש מההורים שיסבירו לה ושתבין שזה לא תמיד נגיש וקל להגיע אליה.

שואל השאלה:
זה לא רק הקטע של להגיע אלייה.. נגיד יצאתי מהצבא כי חוויתי תקיפה מינית ולא סיפרתי לה כי היא אחת שמספרת הכול לכול העולם ואישתו.. אז היא שעה חופרת לי "אופ למה יצאת משם? בושה שיצאת.. עכשיו אין לך לא צבא ולא עבודה יואוו מה תעשי עכשיו?" מבינים שזה מעצבן? ואני כל הזמן צריכה להגיד לה שיהיה בסדר, שאני אמצא משהו בקרוב אבל זה פשוט לטחון מים

היא גם אחת שנעלבת ממש מהר אז אני צריכה לברור מילים איתה

תתאמצי קצת בשביל סבתא שלך מה קרה? זאת סבתא שלך איך רושמת פה דבר כזה בכלל ככה היא אומר לך בטלפון שהיא רוצה שתבואי וכמעט בוכה לך איך את מתעצבנת עליה בדיוק? שמעי קבעי איתה שפעם בשבועיים תלכי אליה תנצלי תזמן שלך עם סבתא שלך

מתי שאת מרגישה שהיא מתחילה להעלות לך על העצבים, פשוט תעברי נושא
ואין מה לעשות, את עוד תתגעגעי לזה אחרי שהיא לא תהיה כאן

שואל השאלה:
התקופה של הצבא הייתה בשבילי החוויה הכי קשה שחוויתי..
הייתי צריכה לראות את אותו אדם במשך כמה חודשים עד השיחרור ורציתי למות בכיתי כל יום ,פחדתי להיכנס לבסיס ולראות אותו, הייתי אפילו נפקדת כמה פעמים כי פשוט לא יכולתי להיכנס לבסיס פיזית ונפשית בגללו .. לא סיפרתי לסבתא שלי כי ידעתי שהיא תספר לכולם ולא רציתי שזה יקרה אבל לטחון על זה מים ולהגיד למה יצאתי? זה פשוט מעלה לי הכול בחזרה

היא מבוגרת ונמצאת לבד רוב היום.
היא בודדה. תנסי להגיע אליה ליומיים.
עם כמה שזה קשה תנסי קצת להבין אותה ואולי להתחבר אליה. בטח מאוד קשה לה