מה לעשות אם נמאס לי לחיות?

לנסות למצוא מטרה לחיים שלך אולי? משהו שאתה אוהב כישרון מסויים פשוט להעסיק את.עצמך בדרך כל שהיא

היי, אני יודעת שאני קטנה ממך וזה נוראי אבל תאמין לי, זה עובר, תדבר עם היועצת כמה שזה מביך.. אם תרצה אני אספר לך את הסיפור שלי וככה תבין ששלך לא כל כך נורא.. זה מה שנתן לי טעם להמשיך לחיות.. לפעמים התחושה חוזרת אליי.. אבל אתה צריך כזה חבר שאתה יכול להגיד לו הכל ולהיות בטוח שהוא לא יספר לאף אחד, שיקשיב והכי חשוב שיתמוך.. שבאמת אוהב אותך!
אם את הצריך משהו אני יעזור!
ותכסחו תגובות של את כולה בת 12..

אל תתייאש לעולם.
במשך שנה וחצי בערך גם אני הייתי במצב הזה אני מבינה את החוסר רצון לחיות, חוסר רצון לקום בבוקר, אבל זה תקופות וזה יעבור.
אמנם אני לא הייתי מאובחנת כי גם אני כמוך לא מאמינה בפסיכולוגים אבל אל תפחד לבקש עזרה, אל תפחד להראות חולשה. אני מבינה את ההרגשה שלך אני גם הייתי מסתובבת עם מסיכות של הכל בסדר ותמיד עם חיוך על הפנים אבל הרגשתי מאוד מאוד בודדה וזה היה הכי קשה לי, שלא היה שם מישהו לצידי.
אם יש לך חבר טוב אני ממש ממליצה לך לפעמים לפרוק ולספר לו איך אתה מרגיש, קשה להתמודד עם זה לבד והדרך לייאוש היא מאוד קלה. גם אני הייתי לפני ייאוש אבל המחשבה על כמה צער אני אגרום לאמא שלי אם היא תאבד אותי פשוט שיתק אותי. הבנתי שאני לא היחידה בסיפור הזה שיש המון אנשים שאגרום להם צער.
אני יכולה להגיד לך שלי עזר לשקוע בדברים אחרים כמו בלימודים וזה הסית את המחשבות שלי למקום אחר, אז באמת אני ממליצה לך למצוא מטרה בחיים.
כשאני מסתכלת לאחור אני מבינה שזאת השנה הכי קשה שהייתה בחיי אבל אני גם מבינה עד כמה היא חישלה אותי וכמה נהפכתי לבן אדם חזק יותר.
ואם אתה צריך כל דבר להתייעץ, לשאול או סתם לפרוק אני פה.

יקר,
להתמודד עם הדיכאון מגיל כל כך צעיר, וואוו... אני רק יכול לתאר לעצמי את הקשיים שאתה מתמודד איתם יום יום.

כלפי חוץ אתה משדר לסביבה שלך שלווה ויציבות. כאילו אתה חזק כיהלום. ומבפנים, גם אם אתה יהלום, אתה מרגיש כמו כזה שקבור בשכבות רבות של פחם שחור.
המעמסה הנפשית שאיתה אתה מתמודד וכהות החושים שאתה חש, הביאו אותך למצב בו אתה עושה שימוש בסמים ואלכוהול על מנת לנסות ולהגיע לשלווה ושקט. אולי בתקווה שהם יעזרו לך לברוח מהמציאות העכורה.
נשמע כי למרות תחושת הכישלון שאותה אתה חש וחוסר הרצון להמשיך ולחיות, אתה מצליח למצוא את הכוחות כדי לתמוך באחרים. נדמה כי יש בך המון נתינה ורצון לעזור לסובבים אותך אותם אתה אוהב ושלהם אתה לא מעוניין לוותר עד שלא תמצא להם מזור.

אני בטוח שכל כך קשה להיות שם בשביל אחרים, להיות הכתף התומכת, הסלע היציב כשאתה בעצמך קורס מבפנים ולא מצליח לראות את האור ואת התקווה בתוך כל החושך שאתה שרוי בו וכאשר קולות הייאוש והרצון לוותר על החיים נושפים בעורפך.

נשמע כי אתה זקוק לסביבה תומכת, למישהו שיקשיב לקשיים ולמחשבות השונות. אני רוצה להזמין אותך לסביבה שתנסה לעזור להסיר את שכבות הפחם ותחשוף את האבן הטובה שחבויה במעמקיך.
אני מתנדב באתר שנקרא סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). יש לנו צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין, דרכו אפשר להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. נשמח לשמוע ממך, להבין יותר לעומק, לתמוך ולנסות ביחד לחשוב על דרכים להקל ולסייע. אם תרצה, מחכים לך כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות, באתר שלנו: https://sahar.org.il

שלך,
מתנדב סה"ר