יש פה מישהי בשירות לאומי שאף פעם בכלל לא היה לה חבר ובכליי גם אין לה אינטרקציה ודיבור עם בנים (בפלאפון,פנים אל פנים וכ'ו

הכוונה שגם אין לה ידידים.
שואלת כי אני כזאת וגם הייתי בבית ספר דתי זאת אומרת כן בנים ובנות אחד ליד השני אבל במבנים שונים והפסקות לא תמיד ביחד והכיתות כמובן, מן הסתם בנות לבד בנים לבד . ואני ממש רוצה להכיר מישהו לקשר רציני וטוב בע"ה , אני הילכת עם גינסים ארוכים בכללי ומתלבשת מכובד , דתייה שומרת שבת .
דווקא בגלל שאף פעם לא היה לי חבר /ידידים , גם בפלאפון אפילו לא מדברת עם בנים (כי לא יצא ואולי גם אני זו שהייתי צריכה ליזום מידי פעם שיחות,השאלה איך? :/ ) יש בי את הדחף להכיר מישהו בקרוב למרות שעם שירות זה לא תמיד הדבר הכי חכם אבל אני חכמה ויודעת לשלוט בעצמי, יודעת מה מתאים לי ומה לא בשבילי , יש לי את הגבולות שלי ב"ה !!!!!!!!!
יש בי את הפחד גם להתחיל קשר עם מישהו פנים אל פנים הכוונה פעם ראשונה , זה ממש יביך אותי אני בטוחה וזה כן מרתיע אותי קצת.
בבקשה מישהי מהצוות בשירות מורה רצתה להכיר לי את אח שלה אבל בסוף לא הסתדר אז לא חושבת שזה יקרה מתישהו. מה אני עושה בעיניי הזה ??
בבקשה עזרה :)