תמיד כשאני מתאהבת אני חושבת על הבחור שהתאהבתי בו כי הוא ממש מיוחד עבורי, ואז אין לי חיים! כל מה שאני חושבת כל היום זה רק עליו.. נגיד עכשיו התאהבתי, והוא עסוק ויש לו דברים לעשות והוא לא תמיד שם בשביל שנדבר. ואני מבינה את זה כי לבן אדם יש חיים.. וזה לא שלי אין! יש לי. פשוט אני מעדיפה לדבר איתו ולהיות איתו מאשר לעשות את מה שאני צריכה לעשות.. זה קרה לי ככה גם בהתאהבות הקודמת. יש לציין שאנחנו לא ביחד. אני פשוט מאוהבת :( אולי יתפתח מזה משהו אבל בכל אופן הבעיה היא שקשה לי להיות מרוכזת בחיים שלי כשאני מפתחת התאהבות. זה פתאום קורה ואז זהו, הלך לי על חיי :( אני ניהיית עצלנית ומעדיפה להסתמס איתו ולגלול על שיחות שלנו, במקום לעשות את הדברים שאני צריכה לעשות. איך להתגבר על זה ולהתעסק בעניינים שלי בלי לחשוב עליו יותר מידי ? :\ זו כבר מחלהה!